פורים – כל המידע על החג

תאריך חג פורים

תאריך לועזי

החל מהערב של 23/3/2024 ועד 24/3/2024

תאריך עברי

י"ד אדר ב' התשפ"ד

פורים 2024

פורים- שבת-ראשון 23.3-24.3
תענית אסתר – יום חמישי, 21.3
שושן פורים  ראשון - שני 24.3-25.3
יום התחפושות בבתי הספר – יום שישי 22.3
חופש פורים בבתי הספר  ראשון - שני 24.3-25.3

מקור החג

כתב יגאל גרוס

מקורו של חג הפורים הוא במגילת אסתר. כפי שמסופר במגילה, לאחר שהיהודים ניצחו את אויביהם (ט, יז – יח), הם עשו יום משתה ושמחה. משם למדו חכמים במסכת מגילה, את הלכות הפורים הכוללות: 1. מקרא מגילה. 2. מתנות לאביונים. 3. משלוח מנות. 4. משתה.

מהו שושן פורים, ולמה פורים חל בשני תאריכים?

חג פורים נחגג ברוב הערים ביום י"ד באדר, אולם, בערים שהיו מוקפות בחומה בתקופת יהושע בן נון, חוגגים אותו ביום ט"ו באדר. הסיבה לפיצול החג קשורה לסיפור של פורים המופיע במגילת אסתר. ברוב המקומות היהודים נלחמו באויביהם בי"ג אדר ונחו ממלחתם בי"ד – ולכן קבעו את היום הזה ליום משתה ושמחה, אבל בעיר שושן, בירת פרס בה התרחש נס הפורים, נמשכה המלחמה יום נוסף כך שהניצחון הסופי היה בט"ו באדר, ומכיון שהיתה שושן מוקפת חומה, קבעו כי ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון דינם כשושן.

מצוות החג

מקרא מגילה

מצווה לקרוא את מגילת אסתר בליל פורים, וביום פורים עצמו. במגילה עצמה מספרים על הצלת היהודים בממלכת אחשורוש, לאחר שהמן גרם למלך להורות על השמדת היהודי ברחבי הממלכה. מרדכי היהודי ואחייניתו אסתר המלכה הצליחו להפוך את התוכנית, כך שלבסוף המן נרצח והיהודים נצחו.

משלוח מנות

מצווה לשלוח לפחות שתי מנות שונות לפחות לאדם אחד. משלוח המנות נועד להרבות אהבה ואחווה בין חברי הקהילה.

מתנות לאביונים

מצווה לתת מתנות לאביונים, לפחות לשני אנשים. כל "מתנה" חייבת להיות בערך של מנה שאדם יכול לשבוע ממנה, בצורה זו גם העניים יוכלו לקיים את מצוות סעודת הפורים

משתה

מצווה לקיים סעודה ומשתה בבוקר יום פורים. נהוג להשתכר "עד דלא ידע", הפוסקים חלוקים מה פרושו של שיעור זה.

מנהגי החג

תחפושות

נוהגים בחג הפורים להתחפש, נאמרו מספר טעמים מדוע נוהגים כך:

  1. מתחפשים בבגדי גויים, על דרך שאמרו חכמים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", כמו כן בין המחופשים אין לדעת מי זה מי (תודעה פרק עשירי).
  2. זכר למרדכי, שיצא בלבוש מלכות או זכר לושתי, שעל פי המדרש עשה לה גבריאל זנב, ולכן היא לא הסכימה לבוא בפני אחשוורוש (אוצר המנהגים).
  3. משום שהתחפשות מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם).

השתכרות בפורים

נחלקו הראשונים האם יש חובה לשתות יין בפורים, למעשה יש שלוש שיטות:

  1. לדעת רבינו אפרים (מובא בבעל המאור ג ע''ב), אסור לשתות עד דלא ידע, כלומר עד איבוד הדעת.
  2. לדעת הרי''ף (ג ע''ב) צריך לשתות עד דלא ידע, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, ב).

ג. מהתוספות (שם ד''ה דלא) משמע, שצריך לשתות במידה בינונית - שהשותה לא יוכל לחשב את הגמטריה של ארור המן וברוך מרדכי. שתייה כזאת היא לא שתייה של איבוד חושים, אלא שתייה ממוצעת, וכך פסק הרמ''א.

בכל אופן ברור לדברי הכל, שבמידה ואדם ישתה הוא יאבד את הראש ויזיק או יפגע באנשים, אסור לו לשתות ואין בכך שום מצווה או עניין.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

הלכות פורים

א. פורים בשנה מעוברת

היחס בין אדר הראשון לשני

ברוב השנים ישנו רק אדר אחד. בחלק מהשנים השנה מעוברת ולכן ישנם שני אדרים, אדר א' ואדר ב' (מתוך סבב של תשע עשרה שנה, בשבע שנים יש שנה מעוברת) . במידה ויש שנה מעוברת, אלו הלכות נוהגות באדר הראשון ואלו בשני?

הגמרא במסכת מגילה (ו ע''א) מביאה מחלוקת בשאלה זו, בין ר' אליעזר לרבן שמעון בן גמליאל. לדעת רבן שמעון בן גמליאל צריך לקרוא את המגילה באדר ב', ואילו לדעת א' אליעזר צריך לקרוא באדר א'. להלכה נפסק כדעת רבן שמעון בן גמליאל (שו''ע תרצז).

א. האם בשנה מעוברת ישנם דינים מיוחדים באדר א'? להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצז) כדעת הרמב''ם, שבמידה ועיברו את השנה לא אומרים תחנון, לא מספידים או מתענים בי''ד וט''ו באדר א':

''יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, ואסור בהספד ותענית.''

ב. האם יש עניין להרבות בסעודה בפורים של אדר א' למרות שבשנה מעוברת לא מדובר בפורים? התוספות (שם, ד''ה ורבי) פסקו, שאין צורך להחמיר ולעשות סעודה בי''ד באדר א'. לעומת זאת בתשב''ץ הקטן (קעח) הביא בשם ר' יחיאל מפריז, שצריך להרבות בסעודה ובשמחה בי''ד של באדר א'.

להלכה פסק הרמ''א (תרצז, א), שאין חובה להרבות בשמחה בי''ד באדר א' כדעת התוספות, אבל מכל מקום טוב להרבות קצת בשמחה, כדי לצאת ידי חובת ר' יחיאל מפריז:

''יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים.''

בר מצווה: מי שנולד בשנה שהיה בה רק אדר אחד, ונהיה בר מצווה בשנה שיש בה שני אדרים, הבר מצווה יהיה רק באדר ב'. אמנם, אם הוא נולד באדר א' בשנה מעוברת והבר מצווה שלו גם בשנה מעוברת, הוא נהיה בר מצווה באדר א' (רמ''א או''ח נה, י. שלא כמהר''ש הלוי והמג''א).

ערים המוקפות חומה

כידוע יש החוגגים את חג הפורים ביום י''ד באדר, ויש בט''ו באדר. ערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כמו תל אביב, אילת, באר שבע וכדומה, חוגגים את יום הפורים בי''ד באדר. ערים שהיו מוקפות חומה (אפילו אם הם לא מוקפות עכשיו) כמו ירושלים, קוראות בט''ו באדר, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרפח, א): ''כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו.''

מדוע ישנם שני ימים שונים? הר''ן מסביר (ריש מגילה), שכאשר היהודים נלחמו בשונאיהם כפי שמופיע בסיפור המגילה, הם נחו בי''ד באדר, לכן תיקנו את חג הפורים בי''ד באדר. בשושן הבירה שהייתה עיר מוקפת חומה, ביקשה אסתר להילחם יום נוסף, ולכן הם נחו בט''ו באדר וביום הזה תיקנו את פורים לערים המוקפות חומה.

ב. יום הפורים

ביום הפורים יש ארבע מצוות עיקריות, כאשר כל המצוות מתחילות באות מ': 1. מקרא מגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה. נעבור על כל מצווה, ונפרט את ההלכות הקשורות בה.

1. קריאת המגילה

הגמרא במסכת מגילה לומדת (יד ע''א), שיש חובה לקרוא את מגילת אסתר בפורים. למה קוראים את המגילה? הרמב''ם בסוף מניין המצוות כתב, שקוראים במגילה כדי להזכיר את שבחיו של הקב''ה על הניסים שהוא עשה לנו, וכדי להודיע לדורות הבאים מה שהבטיח לנו הקב''ה בתורה ''מי גוי גדול אשר לו אלהים גדולים קרובים אליו כה' אלהינו''.

כפי שאומרת הגמרא (ד ע''א), יש חובה לקרוא את המגילה פעמיים, גם ביום וגם בלילה:

''אמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי.''

זמן קריאת המגילה ואכילה לפני הקריאה

ממתי ועד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

בלילה: זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים (משנ''ב תרפז) עד עלות השחר (מג''א שלא כט''ז), אמנם בשעת הדחק, למשל חולה שצריך להיכנס לניתוח ויולדת, אפשר לקרוא כבר משקיעת החמה.

ביום: לכתחילה ביום מותר לקרוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה. במידה ואי אפשר לקרוא בזמן הזה, בשעת הדחק אפשר לקרוא מזמן עלות השחר. במידה ופספסו את הקריאה ביום, עד צאת הכוכבים אפשר לקרוא את המגילה ללא ברכה.

הרמ''א פסק (תרצב, ד), שאסור לאכול לפני קריאת המגילה בין ביום ובין בלילה. במידה ומאוד רעבים וצמאים ואי אפשר להתאפק, מותר לאכול פירות ולשתות מים לפני קריאת המגילה (מג''א ס''ק ז), או לאכול דברים שברכתם מזונות בפחות משיעור קביעת סעודה.

מי חייב בקריאת המגילה

הגמרא במסכת ערכין (ג ע''א) כותבת, שגם גברים וגם נשים חייבים בקריאת המגילה.

א. אמנם, בעל ההלכות גדולות כתב (תוספות שם), שנשים לא חייבות לקרוא את המגילה, אלא רק לשמוע את המגילה. משום כך אשה שקוראת את המגילה, לא יכולה להוציא גבר ידי חובה, כי רמת החיוב שלהן שונה, וכך פסקו להלכה הרמ''א (או''ח תרפט), הבן איש חי (שנה ראשונה תצוה), כף החיים (שם ס''ק ד) ועוד.

במידה ואשה בכל זאת קראה לגבר, נחלקו האחרונים האם היא הוציאה אותו ידי חובה בדיעבד. לדעת הרב עובדיה (חזון עובדיה), בדיעבד הוא יצא ידי חובה. אולם לדעת הבן איש חי וכף החיים, צריך לקרוא שוב את המגילה, אך ללא ברכה.

ב. נחלקו הפוסקים, כיצד האשה מברכת כאשר היא קוראת לעצמה את המגילה. לדעת הספרדים, היא מברכת כמו הגברים 'על מקרא מגילה' (יביע אומר או''ח א, מד). לדעת האשכנזים לעומת זאת, נשים שקוראות את המגילה לעצמן ' לשמוע (מקרא) מגילה' (רמ''א שם).

במידה וגבר קורא לנשים את המגילה, אפילו אם הוא כבר יצא ידי חובה, הוא יכול לברך את הברכות לפני הקריאה. אמנם המגן אברהם כתב (תקפה, ס''ק ג), שבמידה ומי שקוראים לו את המגילה יודע לברך את הברכות, עדיף שהוא יברך ולא הקורא. לכן למעשה עדיף שאחת מהנשים תברך את הברכות, אבל גם כמו שציינו, גם אם הקורא מברך, יוצאים ידי חובה.

ג. כמובן שיש עניין להביא ילדים לקריאת המגילה, כפי שכתב השולחן ערוך (תרפט, ב): ''מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה''. במידה והם מפריעים, אין להביא אותם (משנ''ב ס''ק יז).

ברכות המגילה

הגמרא במגילה (כא ע''ב) פוסקת, שלפני קריאת המגילה בלילה צריך לברך שלוש ברכות: 1. 'על מקרא מגילה'. 2. 'שעשה ניסים לאבותינו'. 3. 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. 4. ברכה נוספת שיש לברך אחר הקריאה, היא ברכת 'הרב את ריבנו'.

כולם מודים, שעל קריאת המגילה ביום מברכים את שתי הברכות הראשונות, ואת ברכת הרב את ריבנו לאחר הקריאה. נחלקו הראשונים, האם מברכים ברכת 'שהחיינו' על קריאת המגילה ביום:

א. דעת הרמב''ם (מגילה א, ג) והיראים (רסח), שאין צורך לברך את ברכת שהחיינו על קריאת המגילה ביום, מכיוון שכבר יצאו ידי חובת בברכת שהחיינו שבלילה, וכך פוסקים רוב הספרדים בעקבות השולחן ערוך (תרצב, א):

''הקורא את המגילה מברך לפניה ג' ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו.''

דעת הרשב''א (ד ע''א ד''ה חייב) והרא''ש (א, ו) לעומת זאת, שיש לברך שהחיינו גם על קריאת המגילה ביום. טעם הדבר הוא, שקריאת המגילה המרכזית היא ביום ולא בלילה, ולכן זה מצריך ברכת שהחיינו מיוחדת, וכך פוסקים האשכנזים בעקבות הרמ''א (שם):

''הגה: ויש אומרים דאף ביום מברך: שהחיינו (טור בשם ר"ת והרא"ש והמגיד), וכן נוהגין בכל מדינות אלו.''

כפי שנראה בהמשך, יש לקיים ביום הפורים גם את מצוות משלוח מנות וסעודת הפורים. לדעת הספרדים כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה בלילה, צריך לכוון גם על משלוח המנות וסעודות הפורים שמקיימים ביום. לדעת האשכנזים, כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה ביום, צריך להתכוון על משלוח המנות וסעודת הפורים .

הלכות הקריאה
א. פספוס חלק מהקריאה

יש חובה לשמוע כל מילה שיוצאת מפי הבעל קורא, ומי שפספס אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. לכן כדאי לעקוב אחרי הבעל קורא עם מגילה, תנ''ך וכדומה, וכך אם מישהו יפספס מילה אחת, הוא יוכל לקרוא אותה ולצאת ידי חובה.

חשוב להדגיש שבמידה ומישהו פספס למשל את פסוק א' והבעל קורא כבר המשיך ונמצא בפסוק ד'. הוא לא יכול לקרוא את פסוק א' ואז לקפוץ חזרה אל הבעל קורא בפסוק ד', אלא הוא צריך לקרוא ברצף מפסוק א' עד פסוק ד', ואז להמשיך להקשיב לבעל קורא.

ב. דיבור במהלך הקריאה

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצב, ב) כדעת רוב הראשונים, שאסור לדבר בזמן קריאת המגילה. במידה ואדם בכל זאת דיבר:

א. אם הוא דיבר בין ברכות קריאת המגילה לקריאת המגילה, הוא צריך לברך שוב את ברכת 'על מקרא מגילה' (אך את שאר הברכות הוא לא צריך). ב. במידה והוא דיבר באמצע הקריאה, הוא לא צריך להתחיל מחדש את הקריאה או לברך מחדש, אבל הוא צריך לקרוא שוב את המילים שהוא לא שמע מבעל הקורא בזמן שהוא דיבר.

נוהגים כאשר הבעל קורא אומר 'המן', להכות ולעשות רעש. המקור למנהג זה מופיע בספר המנהיג (רמב) וממנו עולה, שהיו כותבים 'המן' על שני חלוקי נחל, וכאשר היו מכים אותם אחד בשני – השם על האבנים היה נמחק, וכך היו מוחקים את שמו של המן הרשע:

"מנהג התינוקות בצרפת ופרובינציה לקחת חלוקי נחל ולכתוב עליהם המן, ומקישים זו על זו שהקורא מזכיר המן ורשעו, ושם רשעים ירקב."

2. משלוח מנות

בפורים צריך משלוח מתנות איש לרעהו, מדוע שולחים משלוח מנות? א. בתרומת הדשן (קיא) כתב, שהמטרה היא שלכל אחד יהיה מספיק אוכל לסעודת הפורים. ב. בספר מנות הלוי לר' שלמה אלקבץ (אסתר ט) נקט, שהמטרה היא להרבות אחווה ואהבה בין איש לרעהו.

א. במידה ואדם שלח משלוח מנות לחברו, והוא סירב לקבל ממנו. לדעת הרמ"א (תרצה, ז), מכיוון שהאדם עשה את השתדלותו לקיים את המצווה, הוא יצא ידי חובה. אמנם הפרי חדש והמשנה ברורה פסקו, שהוא לא יצא ידי חובה, והוא צריך לתת את משלוח המנות לאדם שיקבל ממנו, וכך צריך לעשות .

ב. מי חייב במשלוח מנות? כל גבר או אשה מעל גיל בר מצווה/ בת מצווה חייבים במשלוח מנות (רמ"א שם). בעיקרון אשה נשואה יכולה לסמוך על כך שבעלה ייתן בשבילה, אך פסק החיי אדם (קנה, לג) שטוב שתתן בעצמה, או שבעלה יגיד לה בפירוש שהוא נותן בשבילה. בעיקרון ילדים קטנים פטורים ממשלוח מנות, אבל כמובן שטוב שגם הם יתרגלו לעשיית המצוות.

ג. מה אפשר לתת במשלוח מנות? ערוך השולחן פסק (תרצה, יד), שכאשר נותנים משלוח מנות צריך לתת שני מאכלים שונים, למשל דג ובשר, וכך פסקו הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה מועדי השנה) והרב עובדיה (חזון עובדיה קכה).

לא יוצאים ידי חובה בנתינת בגדים וכדומה, וצריך לתת דווקא דברי מאכל או ממתקים (משנ"ב תרצה, כ. הרב עובדיה בחזון עובדיה). רוב האחרונים פוסקים, שגם שתייה נחשבת כמנה ולכן אפשר לתת למשל בקבוק יין ועוגיות ולצאת בכך ידי חובת משלוח מנות.

עדיף לתת מאכל מבושל כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. במידה והאדם נתן בכל זאת מאכל לא מבושל, הוא יצא ידי חובה.

גודל המנה: המנה צריכה להיות מספיק מכובדת, שיהיה אפשר לכבד בה אורחים. לכן למשל במידה ואדם נותן לחברו עוף, אם הוא ייתן לו משולש שלם הוא יצא ידי חובה, כי זאת כמות שאפשר לכבד בה אורחים. אמנם, במידה והוא חתך חתיכה קטנה מתוך המשולש ונתן לחברו, לא יצא ידי חובה.

3. מתנות לאביונים

יש לקיים את מצוות הפורים בו ביום ולכן יש לתת את כסף מתנות האביונים ביום הפורים עצמו. מי נחשב אביון? רוב האחרונים פסקו, שלא צריך שהעני יהיה ממש עני שאין לו כלל מה לאכול כדי שייחשב אביון, אלא גם אדם שאין לו דברים בסיסים נחשב עני, שאפשר לתת לו כסף למתנות לאביונים.

כמה מתנות צריך לתת? נפסק בשולחן ערוך (תרצד, א), שצריך לתת שתי מתנות, לכל אביון מתנה אחת. כמה צריך לתת? מעיקר הדין אפשר לתת אפילו חצי שקל לכל עני, ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים (ריטב"א מגילה ז ע"א). אך מן הראוי לתת שיעור מספיק חשוב, שאפשר לקנות בו מאכל פשוט (כמה שקלים, כף החיים תרצד). בכל אופן מן הראוי להדר יותר במתנות לאביונים מאשר בסעודת הפורים, כפי שכתב הרמב"ם:

"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים."

אפשר גם לתת מתנות לעניים בצ'ק, ובלבד שיהיה אפשר לפדות את הצ'ק בו ביום. כמו כן, בעיקרון אפשר לתת גם מאכלים לעני ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים, אך נהגו לתת כסף. אשה ובעלה נחשבים שני אנשים, וכל אחד מהם צריך לתת מתנות לאביונים.

4. סעודת פורים

מצווה נוספת שיש לקיים בפורים, היא מצוות סעודת פורים. כפי שהבאנו לעיל, מטרת קריאת המגילה היא לשבח לקב"ה על הניסים שעשה לנו, גם סעודת פורים לא צריכה להיות רק אכילה ושתיה, אלא גם כוללת זמירות ותשבחות לקב"ה, כפי שכתב רב אחאי גאון בשאילתות (סז):

"דמחייבים בית ישראל למיכל ומשתי בפוריא (= חייבים לאכול ולשתות בפורים) ואדויי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסייא דעבד לן (= ולהודות ולשבח לקב"ה על כל הניסים שהוא עשה לנו).

א. מכיוון שכתוב במגילה "ימי ומשתה ושמחה" הבינו הראשונים, שאי אפשר לקיים את מצוות סעודת פורים בלילה, אלא רק ביום, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, א, אם כי גם בלילה רצוי להרבות קצת בסעודה). במהלך היום אין זמן קבוע שבו נוהגים לעשות את הסעודה, ורבים נוהגים להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה גדולה, כדי שיספיקו לקיים לפני הסעודה את שאר מצוות היום – משלוח מנות ומתנות לאביונים.

בברכת המזון בסעודה כמו בשאר תפילות היום, יש להוסיף 'על הניסים'. גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, עדיין יש להזכיר על הניסים בברכת המזון (שולחן ערוך תרצה, ג). אמנם, גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, בערבית לא אומרים על הניסים. במידה ואדם שכח להגיד על הניסים בתפילה או בברכת המזון, הוא פטור מלחזור שוב על הברכה או התפילה.

ב. מה צריך לאכול בסעודה? לדעת הראבי"ה (תקסג), יש חובה לאכול לחם בסעודת פורים, וכן פסק להלכה הט"ז (תרצג, ב).

אמנם רוב הפוסקים הלכו בעקבות הרמב"ם (ב, יג), שלא כתב שיש חובה לאכול לחם בסעודה. כך נקטו להלכה הברכי יוסף (שם, ס"ק א), הרב עובדיה (יחוה דעת א, פט), הרב וואזנר (ד, נד) ועוד. למעשה, לכתחילה עדיף לאכול לחם בסעודה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אמנם במקום שיש קושי, אין חובה.

שאלות בנושא חג הפורים בשאל את הרב

מאמרים ודברי תורה לפורים