דרוש פורימי לחג: "יעשו עץ גבוה חמישים אמה"

מדוע זרש דרשה דווקא עץ בגובה 50 אמה? הרב נתן שלו בדרוש פורימי עם מסרים עמוקים

חדשות כיפה הרב נתן שלו 10/03/17 15:26 יב באדר התשעז

דרוש פורימי לחג: "יעשו עץ גבוה חמישים אמה"
shutterstock, צילום: shutterstock

ויש לתמוה על הרבנית המהוללה הזו, מה ראתה להגביה העץ חמישים אמה, ומאי נפ"מ באיזה גובה יתלו את מרדכי, ובכלל מה צריכים היו לעץ, הלוא אפשר להורגו בסיף או בשאר מיתות משונות, ומה היתה צריכה עץ גבוה דווקא? ועוד היה העץ מוכן לזה מששת ימי בראשית, והוא פלא.

ויש בזה סודות נפלאים.

חדא, דבאה ללמדנו, שראוי לו לאדם להלך בגדולות, ולא יסתפק במועט, ויגביה רצונו ושאיפותיו, ויעשה המעשים באופן הגדול והשלם ביותר, ויגבה לבו בדרכי העבודה לפני ד', להוציא מלב השפלים ברוחם, הממעטים עצמם ומעשיהם וכל דרכיהם שפלות ורפיון ידיים.

ועוד סוד נפלא באה ללמדנו, שיידע כל אדם שיש ימים טובים ויש ימים רעים, ובשעה ששעתו מצלחת יעשה כל טצדקי בעולם למשוך ההצלחה לימים הבאים, למען יוכל לחזק נפשו בהעלותו על זכרונו את הימים הטובים והמעשים הטובים שעשה. ואשר על כן, לו היה המן הורג את מרדכי בכיכר העיר, בסייף וכדו', הרי לאחר זמן מה לא היה זכר לדבר, שוודאי היו פקחי העיר מנקים הרחובות ולא ישאירו זכר לגוויית מרדכי, ויישכח הדבר ההוא. ואשר על כן אמרה לו אשתו יעשו עץ גבוה חמישים אמה, ועוד העץ ההוא עומד בבית המן, באופן שתישאר גוויית מרדכי על העץ ההוא ימים רבים, ובכל עת אשר תחלש רוחו יוכל להתבונן בעץ ולשמח לבו. וזה יסוד גדול בעבודה, ש"הצלחות צריך לשמר", למען יחיה בהם נפשו בימי הרעה.

והעולה על כולנה, אשר היתה מוכרחה לעשות העץ גבוה דייקא, שאם לא יהיה העץ גבוה, הלוא בבוא המן אל אחשוורוש לומר לו לתלות את מרדכי, שמא מיד יצווה המלך לעבדיו לעשות כן, ושמא מפאת כבוד המלך יצטרך המן לדבר ולהתעכב עמו איזה שעה, ושמא ביני וביני כבר יהרגו את מרדכי והמן יחמיץ את כל החגיגה, חלילה, ואין לך הפסד גדול מזה, וכדי ביזיון וקצף. ואשר על כן נתחכמה הארורה זרש לעשות עץ גבוה חמישים אמה, שיהיה העץ נראה מן הארמון, וכך יוכל המן לחזות בכל הנעשה מן בית אחשוורוש. וכן היה רעתו, שחרבונא אמר למלך בהצביעו על העץ "גם הנה העץ אשר עשה המן". ומזה לימוד גדול ונורא לכל איש אשר רוח בו, שלא די בעשיית המעשים והעבודה לפניו, ולא די לעשות ע"י שליח או בגרמא וכיו"ב, שהעיקר הוא לעשות הדברים בכל לבו ונפשו, ולחוות כל חוויית העבודה בגופו, ולטעום טעם המצווה, וליהנות מכלל רגע. [על פי המבואר בפי' הגר"א על אתר]

וכן היה גם רעת המן ימ"ש, שהמן עצמו סובב למרדכי ברחוב העיר וקרא בקול גדול ככה יעשה לאיש, שלא נעשה זה ע"י שליח אלא המן בגופו ובנפשו עשה כל הכבוד הזה למרדכי, כן נזכה למפלת הרשעים ובזיונם והרמת קרן ישראל בב"א.