חייב כל אדם מישראל שהגיע למצוות לקיים מצוות מתנות לאביונים. וצריך לתת לפחות לשני עניים. כתב הרמב"ם שראוי להרבות בנתינת מתנות לאביונים מאשר להרבות בסעודתו או במשלוח מנות, שאין שמחה גדולה יותר מאשר לשמח לב עניים יתומים ואלמנות.
לכתחילה עדיף לתת דברי מאכל ואם לא יתן כסף כדי שיוכל העני להינות בו בפורים. אם נותן כסף עדיף לתת מזומן ובשעת הדחק יכול לתת צ'ק בתנאי שבעל המכולת של העני יכבד את הצק ביום הפורים (בפורים הבנקים סגורים).
כל הפושט ידו בפורים ומבקש צדקה דינו כאביון ורשאים לתת לו מתנות לאביונים, אך רצוי למצא עניים מרודים או אנשים שירדו מנכסיהם.
יש לתת לשני עניים והנותן מתנה אחת לעני ומתנה אחת לאשת העני או לבנו יצא ידי חובת המצווה והרי הם נקראים כשני עניים.
כיון שמצוות מתנות לאביונים הינה לצורך סעודת פורים לא יתן זאת לעניים לפני פורים וצריך לתת ביום הפורים ולא בלילה.
מי שחושש שלא יפגוש עניים בפורים יכול ליתן ע"י שליח שיתן לעניים בפורים.