Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
מהו הכלל הגדול בתורה? - כיפה

מהו הכלל הגדול בתורה?

מה הקשר בין הכלל הגדול בתורה, האיזון בית ההתלהבות הרוחנית, מחויבות לקיום מצוות מעשיות ופסח? הרב יגאל ינאי מסביר

חדשות כיפה הרב יגאל ינאי 10/04/14 09:56 י בניסן התשעד

מהו הכלל הגדול בתורה?
יחצ, צילום: יחצ

מהו הכלל הגדול בתורה? מחלוקת מופלאה בשאלה זו מופיעה בהקדמת הכותב, בעין יעקב: "…מצאתי כתוב בשם המדרש ובקשתיהו ולא מצאתיהו בכל שיתא סדרי וזהו נסחו: בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא שמע ישראל וגו'. בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך. שמעון בו פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו...".

מה יש בפסוק הזה שעושה אותו לכלל החשוב ביותר בתורה? נראה שיש פה יסוד מאד חשוב בחינוך. קל להתלהב למעשה חד פעמי, אך להתמיד בעשייה "שבלונית" יומיומית קשה הרבה יותר.

בפרשת אחרי מות, מופיע מותם הטראגי של שני בני אהרון. "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אתם". בתורה מפורש ענין הקרבת האש הזרה. במדרש ילקוט שמעוני פרשת שמיני רמז תקכד, מביאים חז"ל סיבות נוספות לכך : "איש מחתתו איש מעצמו ולא נטלו עצה זה מזה, דבר אחר מסיני נטלו להם שכיון שראו את משה ואת אהרן שהיו מהלכין תחלה והם באים אחריהם וכל ישראל באים אחריהם אמרו נדב ואביהוא מתי שנים זקנים הללו מתים ואנו ננהוג את הקהל. ורבי אליעזר אומר לא נתחייבו אלא על שהורו הלכה בפני רבן וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. רבי מני בשם ר' לוי בשביל ארבעה דברים מתו וכולהו כתיב בהו מיתה, על ידי שנכנסו שתויי יין במקדש…, ועל ידי שנכנסו בלא רחוץ ידים ורגלים… שנכנסו מחוסרי בגדים וכי מה היו חסרים אמר ר' לוי מעיל היו חסרים… ועל ידי שלא היו להם בנים…אבא חנן אומר ע"י שלא היה להם נשים…".

הרב קוק זצ"ל, בפרק "הבאים אל הקודש", מבאר שמדובר על כוחות רוחניים ושאיפות גדולות שהיו אצל נדב ואביהוא, הרגשות עליונות של הופעת רוח הקודש. נפלא ביותר, אז מה חסר? החיבור לצד המעשי שבתורה, ההתבטלות בפני מקור התורה וגדוליה. היכולת לחיות את ההתלהבות הרוחנית בעבודת השם שיש בה דרישות לעשייה יומיומית לפרטי פרטים וכניסה לגבולות ומסגרות מחייבות.

לכן מסביר הרב, שנדב ואביהוא מרוב התלהבותם בלא גבולות, הקריבו אש זרה, נכנסו שתויי יין, בלי אימת דשמיא שבאה לידי ביטוי בכיסוי הראש, ולא התבטלו בפני רבותיהם משה ואהרון. זה גם הקושי שהיה להם להתחתן ולבנות משפחה.

"ועומק גדול של קדושה זו צריכה להתבטל בפני מקור התורה. ונקדש בכבודי. והם מיודעיו של מקום, אינם יכולים להתגבל בגבולים גדולים ממשה ואהרון, בהתפשטותם, נדחים מן העולם ואינם באים בבנין של משפחה, ובנים לא היו להם, וחוזרים בהולדה שניה, בפינחס זה אליהו, המלא רוח ד' וקנאת הברית…הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

…רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ד', עריכת נר לבן ישי משיח ד', רוח אפינו אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד". (אורות הקודש ח"ג עמוד שס).

לקראת הפסח, חושב כל אחד איך יצליח להושיב איתו סביב שולחן הסדר את כל ילדיו. ארבעת הבנים בהגדה, כמודל לאופיים שונים של ילדינו, בשילוב עם בני משפחה ואורחים בגילאים מגוונים, מזמינים אותנו להתאמן על נתינת מקום ל"רוח הנעורים הסוער" לצד "רוח הזקנה המסודר". הבן החפץ בשירת ההלל ודבקות עליונה בלילה זה לצד הסבא ה"ליטבק" המודד את זמני אכילת המצה עם "סטופר"... הילד שמחכה כבר ל"שולחן עורך", עם הנער ששקוע בדרשות ופירושים ב"מגיד".

כמובן שזו הזדמנות לעבוד על ענין כל כך חשוב שמשחר לפתחנו לא רק כל סעודת שבת משפחתית אלא גם בחינוך ילדינו ותלמידינו במהלך השנה כולה והאמת בעבודת ה' הפרטית שלנו למצוא את האיזון הנכון בין התלהבות רוחנית ודבקות עליונה לבין מחויבות לקיום מצוות מעשיות עד פרטי הפרטים.

בברכה נאמנה שנזכה לקיים "והגדת לבנך" ולאכול עוד השנה "מן הזבחים ומן הפסחים" בירושלים הבנויה.

הכותב הינו ראש המכינה הישיבתית קדם צבאית 'נווה אביה' בערד

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן