"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" אומר רש"י הקדוש על הפס' זה " דבר אחר- "חמושים"- מחומשים, אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה"- כלומר רש"י מפרש "וחמושים " הכוונה חמישית- רק חמישית יצאו ממצרים וכל השאר מתו.. רק 20%, רק הסיירות. אימלאאא איפה כולם?! למה??
הרמח"ל במסילת ישרים פרק ד'- מחלק את עם ישראל לשלושה סוגים: אנשי השלמות, אנשי הכבוד, ואנשי היראה-שכר ועונש- אנשי הפחד.
אם קצת נפרק את האנשים האלו נראה דבר מעניין- אנשי השלמות הולכים עד הסוף עם ריבונו של עולם כי זה השלמות המוחלטת- השלמות האינסופית, או בלשון המהר"ל "על כן לא יבחרו אלא להרבות בהם ולהחמיר בכל תנאיהם, ולא ינוחו ולא ישקטו מדאגה מדבר פן יחסר מהם מה שיגיע אותם אל השלימות אשר הם חפצים" אנחנו נקרא להם אנשי המקס'- הולכים עד הסוף עם ריבונו של עולם..
המדרגה שניה מצביע הרמח"ל על אנשי הכבוד- אנשי הכבוד הם אנשים שהולכים עד הסוף- כמו אנשי השלמות- אבל המניע אחר. המניע הוא הרצון לכבוד- וניתנה דוגמא לרעיון הכבוד שקשורה ממש לעולמנו - ראית מניה בבורסה שאתה יודע שוודאות שהיא תנסוק לשמים ותרוויח מיליונים אבל משום מה לא השקעת.. לא היה לך באותו זמן כוח להתחיל לשחק בבורסה ואחרי כמה זמן באמת צדקת..המניה נסקה.. אתה תופס את הראש ואומר איך לא השקעתי ?!?! אז זהו.. אנשי בכבוד הם משקיעים במניה בטוחה.. במניה אינסופית לעומת כל שאר הדברים שעולם שהם סופיים- נגמרים-וחולפים..
ומהר"ל מגיע להמון העם- אלו שעושים ומקיימים בגלל השכר ועונש.. יודעים שיש משהו שם למעלה ויודעים שאחר כך הם יצטרכו ליתן דין וחשבון על מעשיהם אז הם עושים.. עושים את המינימום.. אבל עושים.. ת'כלס הם לא רוצים- יש ים דברים אחרים שמעניינים אותם.. אבל מה לעשות -יש דין וחשבון בסופו של דבר- אז עושים מינימום.
אנחנו נגדיר את אנשי השלמות ואנשי הכבוד- אנשי המקסימום ואת שאר העם- אנשי המינימום.
"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" רק חמישית- 20%.. רק הסיירות.. המון העם לא..רק אנשי השלמות ואנשי הכבוד יצאו- כי הם היו מוכנים להתמסר לריבונו של עולם עד הסוף.. לא משנה מאיזה מניע כי בסופו של דבר "מתוך שלא לשמה יבוא לשמה" אבל הם ילכו עד הסוף- טוטליות מוחלטת.. לעומת זאת - המון העם עושים את המינימום.. רק את שצריך.. 3 תפילות, אולי איזה משנה יומית.. אבל כל החיים?! השתגעת?! מה עם העבודה..? מה עם לעשות קצת כסף..? מה עם קצת ליהנות- משהו להשתחרר..?
נכון, הם בחיים לא היו יוצאים.. מצידם, כי מה העבודה שלהם? הם יעזבו ? מה יהיה עם הפרנסה ? עם הגנים לילדים? עם העבודה של האישה..? הגזמת אחי.. אנחנו עושים את המינימום, שכחת..?
כמו המשל על אב ובנו - וכשהאב הגיע לשיבה הבן הכניס את אביו לבית אבות. אומר הבן לאביו "אבא, אני אוהב אותך והכל.. אני אבוא לבקר אותך שלוש פעמים ביום.. אבל אבא, אל תבוא אלי.." ככה לפעמים שאר העם מתנהגים עם אלוקים. אני אבוא לבקר אותך בית כנסת 3 פעמים ביום אבל אל תבוא אלי לחיים.
ת'כלס - אנחנו ממש כאלה- הרי אנחנו הוא "המון העם.." אנחנו אלו ה80% שלא היו יוצאים. למרות שראינו את כל הניסים ואת 10 המכות. ( או לדיוק 9 כי הם הרי מתו במכת חושך) - כי אנחנו לא מוכנים ללכת עד הסוף, להתמסר טוטלית לריבנו של עולם, להגיד לו "לא משנה מה- אני איתך- מדבר, בלי אוכל, בלי מים.. אני איתך! "
ולכן ההגדה מחייבת אותנו להגיד- "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"- בכל דור ודור אדם חייב לראות את עצמו מאנשי השלמות או מאנשי הכבוד- "כאילו הוא יצא ממצרים"- שהוא היה במדרגה של ההתמסרות הזאת- הטוטלית הזאת- ולכן גם היום הוא יכול להיות שם.. ללכת עם ריבנו של עולם עד הסוף- להיות מאנשי המקסימום!
אז מי אמר שיציאת מצרים לא רלוונטית לימינו?