לכבוד
הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו
קודם כל, אני חייב לומר שבחרתם לעצמכם שם קצת ארוך בשביל ארגון. אני לא מבין מה רע למשל בשם פשוט כמו ארגון יוצאי מרוקו, ובשביל מה הייתם צריכים מילים מפוצצות כמו פדרציה ועולמית.
אבל לא לשם כך התכנסנו. בכל זאת, השבוע נחגוג את החג שלכם, חג המימונה, שהפך כבר מזמן לחג של כולנו ועל השם של הארגון אפשר לדבר גם אחרי החג.
רציתי לומר לכם שאני מאוד מעריך את הניסיונות שלכם למסד את חגיגות המימונה כאירועים ממלכתיים ולהילחם מידי שנה על אופיין. השנה למשל, הודעתם שכדי למנוע מהחג לקבל אופי של "הפנינג וענטוזים בפארקים וחגיגות המוניות", החלטתם לקיים את האירוע המרכזי של המימונה בבנייני האומה בירושלים. אני לגמרי מסכים אתכם שהמימונה צריכה לקבל אופי ממלכתי ומכובד אבל רק תזכרו שמבחינה תקשורתית, לא בטוח שתצליחו. הסיקור העיתונאי מחפש בדרך כלל את הפן הזול וההמוני של המימונה ושל כל חג אחר, והצלמים יעשו הכול כדי למצוא אותו גם השנה.
|
(מהחגיגות בשנה שעברה, צילום: קובי גדעון/ פלאש 90 )
|
חוץ מזה, רציתי לבקש שלא תהפכו את המימונה לממוסדת מידי. באירוע שיתקיים בבנייני האומה ביום שלישי אתם עומדים להציג תערוכות אומנות ולהקרין סרטים על יהדות מרוקו וערכיה. יהיו שם מופעים, דוכנים, וכמובן נאומים של פוליטיקאים, וזה לגמרי בסדר, אבל עם כל הכבוד לאירוע הפומבי הגדול, המימונה האמיתית, כפי שנחגגה גם במרוקו, היא זו שתיחגג בבתים הפרטיים ולא בבנייני האומה.
אין ואסור שיהיה תחליף לחגיגיות הביתיות של ליל המימונה, שבהן נפתחים הבתים לרווחה וכולם מוזמנים להתארח. המסר הכי גדול של החג הזה וכל החן שלו, יישאר תמיד פתיחת הדלת הזאת, כי היא מבטאת תכונה אנושית משמעותית וכלל לא מובנת מאליה בעידן המודרני.
ההישגיות והתחרותיות, מסממניה המובהקים של התרבות המערבית, מאיימות להפוך אותנו לאנשים פחות ידידותיים לסביבה האנושית. יחד עם ההשכלה והקדמה הטכנולוגית קיבלנו בעסקת חבילה גם את האגוצנטריות ואת ההתעלמות מהזולת. גם הנהנתנות והחומריות ששוטפות אותנו לא הולכות ביחד עם בית פתוח, ולכן החג הזה כל כך חשוב.
שום אירוע גרנדיוזי, ממלכתי ומכובד ככל שיהיה, לא יוכל להיות תחליף למופלטה הביתית. אז עזבו אותנו מבנייני האומה, והשאירו לנו את בתי האומה פתוחים לרווחה.
תרבחו ותסעדו.