Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על פיוס ותשובה - כיפה

דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על פיוס ותשובה

לקראת יום כיפור, דף לימוד להורים וילדים על פיוס ותשובה

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 21/09/15 17:15 ח בתשרי התשעו

דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על פיוס ותשובה
shutterstock, צילום: shutterstock

דף לימוד: פיוס

סיפור אגדה (יומא פז, ע"א):

לרב הייתה מריבה עם טבח אחד, לא בא לפניו.

בערב יום כיפור אמר רב: אלך אני להתפייס איתו.

פגש אותו רב הונא. שאל אותו: להיכן הולך אדוני?

ענה לו: לפייס את פלוני (=הטבח).

אמר רב הונא: הולך רב להרוג נפש.

הלך רב ועמד לפני הטבח. היה הטבח יושב ומנקה ראש בהמה.

הרים עיניו וראה את רב. אמר לו: אתה אבא? לך! אין לי דבר איתך.

תוך כדי שניקה את הראש נשמטה עצם והכתה בגרגרתו והרגתו.

שאלות:

  1. האם רב פגע בטבח או להיפך? כיצד ניתן לדעת?

  2. מדוע הלך רב להתפייס עם הטבח?

  3. כיצד ידע רב הונא שהטבח ימות?

  4. מה היו החטאים של הטבח שבגינם נהרג?

הצעה לתשובות:

1. הטבח פגע ברב. לכן רב המתין שהטבח יבוא לבקש ממנו סליחה.

2. מאחר שהטבח לא הגיע, הלך אליו רב כדי לנסות לסיים את המריבה.

רב נהג "לפנים משורת הדין", כפי שנראה בהמשך.

3. כנראה רב הונא הכיר את הנפשות הפועלות ושיער שהטבח יזלזל ברב,

יסרב להתפייס, וממילא ייענש משמים על התנהגותו.

4. חטאי הטבח היו:

א. פגע ברב במריבה הראשונה (שעליה איננו יודעים דבר).

ב. לא הלך לבקש סליחה מרב.

ג. זלזל בכבודו של רב, כאשר קרא לו בשמו הפרטי - "אבא".

ד. סרב להתפייס עם רב.

העשרה (משנה יומא ח, ט):

"עבירות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר.

עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו".

נקודה למחשבה:

יש ביהדות כלל שנקרא "לפנים משורת הדין" - מה פירוש הכלל? וכיצד הוא מתבטא בסיפור?

תשובה:

א. "לִפְנִים משורת הדין" היא מידה שבה נוהג אדם עם חברו מֵעֵבר לחובתו ההלכתית כלפיו, ובכך נוהג עמו במידת החסד.

ב. בסיפור שלפנינו רב נהג עם הטבח לפנים משורת הדין.

על-פי הדין רב לא היה צריך ללכת לטבח, כדי לנסות להתפייס, שכן למדנו במשנה שרק מי שפגע בחברו צריך לנסות לרצותו.

רב עשה מעבר לחובה ההלכתית וניסה להתפייס עם הטבח, למרות שלא פגע בו.

ממעשהו של רב ניתן ללמוד עד כמה צריך להתאמץ ולהשתדל כדי לנסות להתפייס.

גם במקרה שבו הפוגע אינו מגיע לבקש סליחה, אנו יכולים ולעתים צריכים להיות הצד הבוגר ולנסות לגשת אל הפוגע מתוך מטרה להשכין שלום.

להדפסה כמצגת בתצורת PDF

דף לימוד: תשובה

מדרש (מסכת שמחות דרבי חייה פרק ב):

היה רבי יהושע אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך.

אמר לו רבי עקיבה: רבי, למדני וכי יש אדם יודע אימתי הוא מת שיעשה תשובה?

אמר לו: כל שכן, בכל יום יאמר אדם, אעשה תשובה היום שמא אמות למחר, אעשה היום תשובה שמא אמות למחר, ונמצאו כל ימיו באין בתשובה.

שאלות:

1. באיזו מסכת מפורסמת מופיעה האמרה "שוב יום אחד לפני מיתתך"?

2. מה ממליץ התנא לאדם לעשות?

3. מה שואל רבי עקיבא את רבו?

4. מהי תשובתו של הרב?

הצעה לתשובות:

1. האמרה מופיעה במסכת אבות (פרק ב, משנה י). באבות בעל האמרה הוא רבי אליעזר.

2. התנא ממליץ לחזור בתשובה, לתקן את המעשים.

3. רבי עקיבא שואל כיצד ניתן לשוב בתשובה יום אחד לפני המיתה? שהרי האדם אינו יודע באיזה יום ימות.

4. רבו עונה לו כי בדיוק מסיבה זו, שאדם אינו יודע באיזה יום ימות, עליו לתקן את מעשיו בכל יום, 'שמא ימות מחר'.

העשרה (שבת קנג, ע"א):

"אמר רבן יוחנן בן זכאי: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן. פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך, אמרו: כלום חסר לבית המלך? טיפשין שבהן הלכו למלאכתן, אמרו: כלום יש סעודה בלא טורח? בפתאום ביקש המלך את עבדיו. פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין, והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין. שמח המלך לקראת פיקחים, וכעס לקראת טיפשים. אמר: הללו שקישטו את עצמן לסעודה - ישבו ויאכלו וישתו, הללו שלא קישטו עצמן לסעודה - יעמדו ויראו".

נקודה למחשבה:

מדוע בחר התנא בפרק זמן של "יום אחד" שבו צריך האדם לשוב?

למה לא אמר, למשל, שוב שבוע לפני מיתתך?

תשובה:

כידוע, לא קל לאדם להשתנות ולתקן את דרכיו. חכמים בהכירם את טבע האדם הבינו כי אם יאמרו לאדם לעשות תשובה או לתקן את מעשיו הרעים מהיום ואילך או אף לפרק זמן ארוך - הוא יתייאש מראש ויחשוב שאיננו מסוגל.

לכן המליצו לאדם לשוב בכל יום, כלומר, שבכל יום מחדש יקבל על עצמו לתקן את מעשיו, כגון שלא לעבור עבירה מסוימת שרגיל בה, עד סוף היום (ולא יותר מכך). למחרת יקבל שוב את אותה "החלטה יומית". וכן הלאה.

להדפסה כמצגת בתצורת PDF

לתגובות או לקבלת דף הלימוד במצגת ניתן לפנות ל: orinoy1@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן