עשה טוב: על השיבה בתשובה הראויה לפי חידושי הרי"מ

לגישתו של בעל "חידושי הרי"מ", יש לאדם השב בתשובה להתמקד בעשיית הטוב מכאן והלאה, ולא לשקוע בהרהורים נוגים על החטא שחטא בו זה מכבר

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 21/09/15 10:20 ח בתשרי התשעו

עשה טוב: על השיבה בתשובה הראויה לפי חידושי הרי"מ
shutterstock, צילום: shutterstock

בדברי תורה שנשא האדמו"ר יצחק מאיר אלטר מגור (תקנ"ט-תרכ"ו; 1799-1866), בעל "חידושי הרי"מ", קודם יום הכיפורים בפני האנשים שהסתופפו בצלו, העלה הוא תפישה הגורסת כי בתהליך חזרתו של אדם בתשובה מחטאיו, אין ראוי שיהרהר הרהורים רבים הנוגעים לזיכרון עוונותיו, אלא עליו להתמקד במעשה התיקון, בעשיית הטוב:

ומה עוד אם אדם קלקל ח"ו לדבר חמור ועוסק בסור מרע לראשונה כמו שכתוב, הריהו חושב על הקלקול, ומקום שהמחשבה נמצאת שם האדם, עם כל נפשו, אז הוא בתוך הרע והוא בטח לא ישוב בתשובה כי מוחו יתגשם ויגרום לטמטום הלב ועלול ליפול לתוך עצבות חלילה, ואפילו לא עבר דבר חמור ומוחו לא יתגשם ולבו לא יטמטם אבל כשיחשוב על סור מרע ועל הבוץ, הפוך בבוץ והוא ישאר בוץ. כן חטא לא חטא מה יש להקב"ה מזה, ובזמן שהוא חושב על זה הריהו יכול להיות נוקב מרגליות, ושיהי' משהו מזה למלכות שמים, לכן סור מרע, הפנה עצמך מרע, אל תהרהר ברע, עשה טוב, עשית חבילות עבירות עשה מצות כנגדן, היום, לפני יום כפורים צריכים להרגיש את עזיבת החטא, עם ישוב הדעת, מעומקא דליבא, לא ע"י התפעלות, רק קבלה בלב על העתיד ולהיות בשמחה, לומר "על חטא" במהירות ולא לשקוע בהם, רק ב"ותמלוך אתה ה' לבדך".1

בדבריו אלה של האדמו"ר מגור מצויה הכרה ברורה בחוסר התועלתיות בשחזור והחייאת חוויית החטא ותודעתו, ומוצבת בפני האדם גישה המאפשרת לו להקדיש את מירב תשומת לבו לתיקון, חלף היצמדותו לשלילה האופפת את ההתרכזות בעוון ושקיעתו בה. יש לדידו לאדם השב בתשובה להתמקד בעשיית הטוב מכאן והלאה, אך לא לשקוע בהרהורים נוגים על החטא שחטא בו זה מכבר. אליבא דגישה זו, מחשבה מכוונת וממוקדת מדי בחטאים שנעשו מכבר מהווה מכשול ומניעה לשיבה בתשובה, ופוגמת ביכולת לעבוד את הבורא מתוך שמחה. עמדה זו מטעימה שאין לאדם לכלות את זמנו ואת מרצו באמצעות דישה בעוון, אלא יש להפנות את מלוא הכוחות למעשה התיקון ולהשקיע בו את מיטב המשאבים הרוחניים, ולעומת העבירות שעבר ראוי לו שיפעל ויעשה מצוות.

הגישה המועלית בידי האדמו"ר יצחק מאיר אלטר מגור ניצבת בקוטביות גמורה ומוחלטת לעמדה שדגלה בעריכת תיקוני תשובה קשים וסגפניים, גישה שבין היתר התוו חכמי אשכנז ופולין בימי הביניים המאוחרים.2

את יסודה ושורשה של ההשקפה שבוטאה בידי האדמו"ר גור, יש לשייך כבר לבעש"ט עצמו. וכך לדוגמה נאמר ב"צואת ריב"ש" [=ר' ישראל בעל שם]: "ואפי'[לו] נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שיבוטל העבודה רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא ית'[ברך]".3 לדידו של הבעש"ט, שעה שהאדם מצר ודואב על חטאיו, לבו אינו פנוי ואינו שלם לעבוד את בוראו, בוודאי שלא מתוך שמחה. גם הרעיון שמקום שמחשבות האדם - שם הוא, מיוחס במקורות שונים לבעש"ט עצמו. תפישה זו מוצאת למעשה את ביטויה בכתובים אף קודם להיווסדותה של תנועה זו.4 בעל "חידושי הרי"מ" שכלל ופיתח את התפישה הניצבת בתשתית דברי הבעש"ט, והסב את דבריו על התשובה הראויה בהקשרו של יום הכיפורים.

הגישה המועלית בדרשתו של האדמו"ר מגור מטעימה כי אפשר לתעל את חולשות האדם ואת כשלונותיו ולהופכם לחוויה מכוננת ומעצימה, שביכולתה לקרב את האדם אל בוראו בבחינת "משכני אחריך נרוצה", ולא לחוויה דוחה העלולה להרחיקו מקונו. גישה פוזיטיבית זו זורעת באדם תקווה כי הנה מעשיו יכולים לשוב ולהיות רצויים לפני המקום במאמצים שאינם חורגים מגדר הסביר וכי לא "ידח ממנו נדח", ובכך פותחת היא שער לדופקי בתשובה.

דומה כי עמדה חיובית זו מציבה אלטרנטיבה, הטומנת בחובה פוטנציאל בעל סיכוי טוב הרבה יותר, אלטרנטיבה שבאמצעותה יוכל האדם לבנות ולהיבנות ולהגיע בסופו של דבר לדרגות גבוהות יותר של הכרה בעשיית הטוב כערך בפני עצמו, וגישה שמכוחה יבקש להוסיף לאחוז ולדבוק בטוב כאידאל ראוי מעצם יסודו ותכליתו.

הגישה המבוטאת בדברי בעל "חידושי הרי"מ" היא גישה חינוכית חיובית. הטקסט שלפנינו ראוי להיכלל כטקסט יסוד בקורסים לאימון יהודי. זהו מקור שראוי להכיר ואף לתרגל תרגול מעשי על מנת שיהיו בידי האדם כלים נאותים להתמודדות עם מצבים מאתגרים, בבחינת הקדמת תרופה למכה.

הערות

1. דבריו אלו פורסמו ביידיש בחיבורו של יק"ק מפרשיטיק, שיח שרפי קודש, חלק שני, לודז תרפ"ז, עמ' 54-55, אות קצב. לנוסח העברי המצוטט עיינו מרן יצחק מאיר מגור, חידושי הרי"מ על התורה, מועדים וליקוטים, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ב, יום כיפור, עמ' רסא.

2. ראו בהרחבה י' אלבוים, תשובת הלב וקבלת יסורים: עיונים בשיטות התשובה של חכמי אשכנז ופולין, 1348-1648, ירושלים תשנ"ג.

3. צוואת מריב"ש והנהגות ישרות, [זאלקווא] תקנ"ג, בלא עימוד.

4. עיינו צ' מרק, מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, תל אביב 2003, עמ' 165-169; ספר בעל שם טוב, חלק ראשון, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ב, עמוד התפלה, עמ' קכ-קכא, הערה לא.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן