אחד מאמרות חז"ל המוכרים הוא מדרש שמופיע בקהלת רבה; "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים המה. וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ולא תחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".
היום, בנוסף ליום הזיכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה חל יום כדור הארץ. אין עוררין כי הפגיעה של תושבי כדור הארץ באיכות הסביבה גדולה מהרגיל, וישראל אינה שונה בעניין הזה. מכורח המציאות נראה שאחוז גדול מהפגיעה באיכות הסביבה לא נוכל לעצור. רכבים ימשיכו לנסוע, מטוסים ימשיכו לטוס וביוב רב עדיין יזרום לבסיסי המאגרים הטבעיים ובכך יפגע בהם אנושות. אך אנו צריכים לזכור שאפשר לצמצם את הפגיעה באופן כללי ובכל אחד ואחת ברמה האישית, ובכך נוכל להרגיש שעשינו את מה שאנחנו יכולים לעשות מכיוון ש"אין מי שיתקן אחריך". ראוי שנשאל את עצמינו - האם הנסיעה ברכב הכרחית? האם לא נוכל להצטמצם לרכב אחד הנוסע לאותו כיוון? האם לא לנסוע בתחבורה ציבורית או חס וחלילה ללכת ברגל?
בעוד שעות ספורות נחוג את יום העצמאות ומחר המוני בית ישראל ייצאו לפארקים ולחניונים ביערות. במספר פעולות קטן נוכל לצמצם את הלכלוך והנזקים. קיים כמובן העניין האסתטי- נקפיד כולנו לאסוף את כל הזבל שהשארנו אחרינו, ואפילו לשאול את אלו שלידינו האם יוכלו לאסוף את הפסולת ובמידה ולא אולי אנו נוכל להשקיע מספר דקות ולאסוף את אותה פסולת בעצמנו. בנוסף, במהלך הפיקניק מי מאתנו לא משתמש בכלים חד פעמיים? לפיכך, צריך לזכור דבר חשוב מאד- השימוש בכלים חד פעמיים מהווה נזק בלתי הפיך, ומדובר בזבל שנוסף לעולם בכמויות עצומות שאין מה לעשות איתם וחלק מהפסולת מגיע למשרפות פסולות, דבר שכמובן מגדיל את החור באוזון שכולנו רוצים למנוע.
במוצאי יום העצמאות נעמוד אל מול הררי האשפה בחוץ וננשוך שפתיים, אך הדבר יכול באמת להיראות אחרת ואם כל אחד ייקח אחריות על האופן שבו הוא משאיר את המקום ודואג בעדינות שגם חברו יעשה כן, נוכל אולי במוצאי החג להגיד שאולי זה לא מושלם אבל עשינו את המיטב על מנת לתרום את חלקנו מפני פגיעה אקולוגית קשה. בואו נהנה מהפארקים ומהיערות אבל נשמור עליהם בדיוק כפי שהיינו רוצים לקבל אותם, מכיוון שאם נקלקל, אין מי שיתקן אחרינו.
הכותב הוא מנהל אגף הדרכה ב'אשכולות' פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית