הדלקת נרות בערב שבת
- יש להדליק מערב שבת נר גדול שידלק 48 שעות ממנו אפשר יהיה להעביר אש ביום טוב לצורך הדלקת נרות שבת.
- הנוהגים להדליק נר נשמה לזיכרון לנפטרים רצוי שידליקו אותו לפני כניסת השבת, וידאגו לנר גדול מספיק כך שיבער עד למוצאי החג.
- מי שלא עשה כן יכול להדליק נר זיכרון במוצאי שבת באמצעות העברת אש מנר אחר.
טוב יעשה אם יברך עליו "בורא מאורי האש" בהבדלה כך שההדלקה תהיה לצורך יום טוב.
סעודה שלישית
- סעודה שלישית בשבת (ערב החג) יש לסיים מוקדם כדי שלא להיות שבע לפני אכילות סעודת ליל החג.
- לכתחילה יש לסיים את הסעודה לפני מנחה קטנה, כלומר עד 16:46.
מי שלא הספיק לסיים סעודתו עד אז יאכל סעודת שלישית גם אח"כ, אך יזהר מאד שלא להרבות באכילה כדי שסעודת החג תאכל בשמחה. - רצוי להתפלל מנחה לפני סעודה שלישית.
מלאכה בשבת לצורך יום טוב
- אין לעשות מלאכה לצורך יום טוב לפני צאת השבת, גם אם מדובר במלאכה המותרת בשבת, כגון: חימום מאכל יבש.
- מותר להוציא מאכל מהמקפיא בשבת כדי שיפשיר לצורך סעודת יום טוב משום שאין זה נחשב להכנה.
בצאת השבת
- אחרי צאת שבת מותר לעשות מלאכה אחרי אמירת: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
- ההבדלה משולבת בקידוש: יקנה"ז: יין, קידוש, נר הבדלה, זמן.
את נר ההבדלה אסור לכבות (ניתן לברך על האש של נרות החג או של נר הנשמה). - הדלקת נרות של יום טוב לאחר צאת הכוכבים, אחרי אמירת: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". מברכים שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו (או להתכוון בברכת שהחיינו בקידוש).
- אסור להדביק נרות ביום טוב. ואם בכל זאת רוצים להשתמש בנרות מודבקים יש להכינם לפני השבת.
חג מתן תורה מהווה הזדמנות לחשבון נפש אישי, משפחתי וקהילתי.
התורה החיים ואנחנו:
היכן נקודות המפגש?
במה הן באות לידי ביטוי?
האם יש מקום לשינוי, להוסיף או לגרוע?
למה ניתנה התורה במדבר?
תשובות רבות נתנו לשאלה זו. לשלוש מהן אתייחס בבחינת עבר, הווה ועתיד - "מאין באת, לאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".
ננסה לבחון את משמעותן לקבלת התורה הפרטית של כל אחד מאתנו.
עבר
נתינת התורה במדבר מדגישה את האופן הלא טבעי, הפלאי, בו נוצר עם ישראל. מדבר אינו סביבה טבעית להיווצרות של עם. במדבר שוכנים, בדרך כלל, יחידים, כתות שונות או שבטים נוודים, שבאופן טבעי מתפתחים לעם. וכך גם בית העבדים של מצרים אינו מתכון להתגבשות אומה.
נתינת התורה בבת אחת, במדבר, בסביבה לא טבעית, תוך הגבהת דרגתו הרוחנית של העם באופן ניסי עד להפיכתם לנביאים מדגישה את אופיו המיוחד של עם ישראל - עם סגולה - "אשר בחר בנו מכל העמים", כפי שתאר זאת באריכות רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי.
בדור האחרון הדיבורים על עם סגולה מודחקים מעט, מחשש לפרשנות גזענית.
לקראת התחדשות אישית בתורה בחג השבועות צריך להשתחרר מהפחד הזה, ולהיזכר באופייה המיוחד של אומתנו, ולשאול באופן אישי, כל אחד את עצמו:
כמי ששייך לעם סגולה - למה זה מחייב אותי?
נשמת ישראל שיש בי - כיצד היא תבטא חיבור יחודי לתורה ולקדושה?
הווה
לנתינת התורה במדבר יש מטרה נוספת.
רבותינו למדו אותנו כי הארכת הנדודים במדבר לארבעים שנה אינה תוצאה מקרית של חטא המרגלים, אלא חלק מתוכנית א-להית:
"אמר הקב"ה, אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד - מחזיק אדם בשדהו, ואדם בכרמו, והן בטלים מן התורה. אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה, שיהיו אוכלין מָן ושותין מֵי הבאר והתורה נכללת בגופן" (מכילתא פרשת בשלח, הקדמה).
תקופת המדבר היא תקופת התבודדות והתחברות עמוקה לתורה.
בחייו של כל אדם ישנם תקופות כאלו שבהם הוא מתנתק מן המציאות ומתרכז בתורה ובמצוות בלבד. דוגמה לכך היא תקופת לימוד בישיבה מדרשה וכדומה.
לקראת חג מתן תורה צף מחדש הצורך של כל אחד מאתנו לקבוע בסדר יומו זמני התנתקות מהסביבה והתרכזות בעבודת ה' - יומית, שבועית, חודשית או שנתית.
הרוצה לזכות להתחדשות כוחותיו הרוחניים חייב לקבוע לעצמו מועד קבוע לשיבה אישית ל"מדבר".
עתיד
התורה נתנה במדבר שמם, ואולם, חז"ל בחרו לתאר את זמן מתן תורה כעת פריחה המדבר כולו. ללמדך, שמטרת התורה להפוך את העולם למלא בכל טוב ומאיר פנים, ועל האדם להפוך לשליח ה', ולפעול לתיקון העולם ועילויו. וכפי שתאר זאת ישעיהו בנבואת גאולה נהדרת: " יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת... וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ (ישעיהו לה).
לקראת חג הביכורים ראוי לשאול את עצמינו: כלומד תורה ומקיימה איזה מדבר רוחני או פיזי בכוונתי להפריח בשנה הקרובה?
הרב אוריאל גנזל הוא רב היישוב רבבה ומרבני צהר