תיקון מעמד הר סיני - ללמוד עם חכמי הספרדים

מה עניין שמיטה בהר סיני? - ללמדך: מה שמיטה - אין מנהג בעלים בקרקע, אף מעמד הר סיני - אין מנהג בעלים בתורה. מה יובל - חוזרת האדמה לבעליה, ושב איש אל אחוזתו, אף מעמד הר סיני - מחזרת התורה אחר האכסניה שלה, ושבו בנים לגבולם.

הכלל הוא שהתורה שייכת לכלל עם ישראל, ולכל אחד מישראל יש בה חלק. חלק שניתן לו ורק לו במעמד הר סיני. אדרבא, בלא החלק של כל אחד מישראל, גדול או קטן, חכם או רשע, אין התורה שלמה.

חכם אברהם אזולאי (1570-1643), סבו של מרן החיד"א, כותב בספרו 'אהבה בתענוגים': "כי יש בתורה שישים ריבוא פירושים, כי כל אחד משישים ריבוא נשמות קבל פירוש אחד בתורה, כפי הפשט וכפי הרמז וכפי הדרש וכפי הסוד, וכל נשמה ונשמה תפרש בתורה הפירוש שקבלה, ויראה בתורה הפירוש ההוא כמו המראה שמראה כל צורות בני אדם בה."

אלא שבמהלך השנה, אחד הרבה ואחד המעיט, אחד קנה חלקו ואחד הלך וחסר. יום מתן תורה הוא חזרה לנקודת האפס. היום שבו כל אחד מאתנו מקבל מחדש את התורה - שוויון. אין עשיר ואין עני, אין גדול ואין קטן, אין חכם ואין רשע. תיקון ליל שבועות בא לתקן את הפער הזה - לילה של צמצום פערים.

לכן תיקנו חסידים ראשונים סדר לימוד מיוחד לליל שבועות, ועד היום נמשכו בו קהילות יהודי ספרד ועדות המזרח - ואין לשנות. שבלילה הזה מתכנסים כולם סביב שולחן אחד. והשולחן מלא מיני מגדנים, שאין לומדים תורה מתוך עצבות או מתוך רעב. והלילה הזה - אין החכם מלמד ואין התלמיד שותק, אלא יושבים כולם וספר 'קריאי מועד' פתוח בידיהם, מ'בראשית ברא' ועד 'לעיני כל ישראל', נביאים, כתובים, מדרשים, וזוהר. וכל אחד קורא קטע במעגל וכולם יושבים ושומעים לו.

והחכם, שיודע הרבה בתורה לא מתפאר בידענותו, ולא מחדש חידושים ברבים, ומי שאינו יודע לקרוא אינו מתבייש בהגיע חלקו, רק הולך ומביא ומחלק תה חם למסובים, ומתקיים בו גדול שימושה יותר מלימודה. אך כמו שברא הקב"ה יצר הרע, ברא תורה - תבלין, כך כשברא הקב"ה תורה, ברא עמה יצר הרע של למוד תורה והיא מדת הגאווה של לומדי תורה. ואמת שסדר הלימוד, שהתקינו חסידים ראשונים מחייב את כולם במידת הענווה. שאם יפרוש מן הציבור וילמד לבדו או עם חברו וודאי ישיג השגות נפלאות, או אם ישמע מי מהציבור מתקשה בקריאתו יחוש לתקנו ונמצא מביישו, ויצא שכרו בהפסדו.

ועל כגון זה נשא משלו חכם ששון שנדוך (1747-1830) בספרו 'קול ששון': "כמו הדלעות שדולים בה מים מן הבור - אם יוריד הדלעת כמה פעמים למטה, לא תוציא מים מן הבור, מפני שהיא קלה וצפה. אבל כשתניח בה אבן להכבידה, מיד יורדת ומעלה מים. כך התורה היא המים. והדלעת הדולה בה מים היא האדם. וכל עוד שאין בו מידות טובות ודרך ארץ הוא קל וצף על פני המים ויצא ריקם מן העולם, כמו הדלעת שתצא בלא מים. אבל על ידי המידות טובות ודרך ארץ, מכבידה ומוציאה מים הרומז לתורה."

ונהגו העם לשפוך מים איש על רעהו, לומר שכולנו נבונים כולנו חכמים כולנו רטובים, ואפילו מים רבים לא יכבו את אהבתם - וזהו תיקון מעמד הר סיני, שיחנו כולם איש אחד בלב אחד.

ויש שנוהגים ללכת בלילה הזה אל מגידי שיעור ומרביצי תורה, וקראו גם לזה תיקון, שהעיקר להם להשיג השגות ולשמוע חידושים נפלאים, ברוב עם והדרת מלך, ואמרתי קחו עמכם דברים, והביאו אתכם את חוכמת ישראל ואת דברי רבותינו חכמי הספרדים ועדות המזרח, שכל אחד יביא ממסורת אבותיו מלוא הטנא, וילמדו איש מאחיו, ויעשה לנו חג שבועות חג של חיבורים. ולזה חיברנו את החוברת 'בקרב חכמים תלין - לימוד תורה לחג השבועות', מדברי רבותינו חכמי הספרדים ועדות המזרח על לימוד תורה.

להורדת חוברת על חכמי המזרח שיצאה לכבוד חג שבועות לחצו כאן

אלי ברקת, ראש בית המדרש 'ממזרח שמש' ויוזם פרויקט 'החכם היומי' - מאגר מידע אינטרנטי על חכמי ישראל בדורות האחרונים.