ממלכת כהנים,האומנם?

"אומה ע"פ תורה? כלכלה? צבא? קונצרנים? מערכות ענק עם יצריות אדירה ללא כל פרופורציה ליצריות שבחיי הפרט.. ניהול אומה לאור תורה נראה כחלום אוטופי. דון-קישוטי". האם ניתן להפוך את החלום למציאות?

חדשות כיפה הרב דרור אריה 03/06/14 15:11 ה בסיון התשעד

ממלכת כהנים,האומנם?
Shutterstock, צילום: Shutterstock

חג השבועות הוא חג הביכורים, הבריאה מגיעה למצב של הבשלה, הפירות בשיא תפארתם.

הרב צבי יהודה זצ"ל מסביר שיש קשר פנימי בין ביכורי הפירות למתן תורה, ההבשלה החיצונית מקורה בהבשלה פנימית של האדם, נתינת התורה כמוה כזריקת נשמה לתוך הגוף הגדול של היקום, ובכך להביא להבשלתו.

המציאות השתחררה מאלפיים שנות תוהו, של תהיה ובהייה ,אל עבר חיים עם משמעות, עם ערכים אלוקיים מוחלטים, הנותנים צביון, צורה, מגמה!

לפני כן העולם היה בוסרי, נתון לסחרור תמידי ונשלט ע"י כוחות יצריים ,לא מכוונים ולא ממוקדים.

בעצם, יש כאן חידוש גדול! לא רק שהגוף והנשמה ,אינם אויבים, אלא משלימים ומבריאים, זה את זה.

הארת הנשמה מביאה עמה פריחה מרהיבה של החיים.

את המבט הפנימי הזה צריך לסגל בעמל רב, הדעה הרווחת היא שאין קשר בין שתי הכוחות, ושהם אף במלחמה תמידית, לעיתים נראה שהחיבור ביניהם הוא מעושה ומעיק, ושדווקא השחרור מעולם הנשמה מתורה ומצוותיה, יביא לשחרור והעצמת החיים החומריים.

חיים ללא תורה כמוה כפרח ללא מים, סופם לקמול ולנבול, רק ממעיין התורה חיים לנו ולעולם.

הפנמת העקרון הזה קשה שבעתיים ביחס לחיים הלאומיים שלנו:

ידועים דברי המהר"ל שהתורה לא נתנה לאבות מפני שהיו יחידים, לאמר-התורה יכולה להופיע רק בזמן שיש אומה, רק עם חציית גבולות הפרט וההפיכה מיחידים לצבור ניתן לקבל תורה :"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"! לא יחידים צדיקים, אלא "גוי קדוש"!

המבט השטחי אומר שהעניין יפה בתור דבר תורה לשולחן שבת. .אך לא ישים בעליל.

אומה ע"פ תורה? כלכלה? צבא? קונצרנים? מערכות ענק עם יצריות אדירה ללא כל פרופורציה ליצריות שבחיי הפרט.. ניהול אומה לאור תורה נראה כחלום אוטופי. .דון-קישוטי..

במערכות גדולות כשל אומה הסיבוך והמורכבות והשוני הרב שבין מרכיבי החברה -צבו"ר: צדיקים בינוניים ורשעים, יוצרת מציאות שבה לא תמיד הצדיקים בראש, רוב הזמן המושכות בידי הרשעים, והסדר מתהפך לרוב"ץ...רשעים בינוניים וצדיקים.

בעולם המערבי רווחת התפיסה הרדודה שעקרון "ממלכת כהנים" הוא לא רלוונטי. .תורה ליחיד, כן אך לא לאומה.

האמת היא שלגויים התפיסה הזאת נכונה ,ה"דת" כלומר הנצרות חנקה את המדינה, וסירסה את יכולותיה, לעומתה בא פרץ של פראות ואכזריות, בדמות שתי מלחמות עולם, ולכן בסופו של יום אנו רואים שהעולם המערבי יצר משוואה חדשה ביחסים בין הקודש והחול: "הפרד ומשול" כלומר הפרד את הדת מהמדינה, זרוק אותה לרשות הפרט ותן ליצריות הסואנת של המדינה לתסוס ולהתפתח.

התנועה הרפורמית והקונסרווטיוית נולדה בצדק ביחס לנצרות, אך לדאבון לב רוחה הדביק טובי בנינו.

אותן תנועות היו בתקופת בית שני, בדמות הצדוקיות והבייתוסיות המתגרה.. גם אז תפיסת העולם הייתה שיש לצמצם את התורה לרשות הפרט ולנתקה מחיי החול והמעשה. .כי זה תוקע ,כי התורה לא יכולה מול נחשולי הכלל ויצריו.

הגמרא במנחות( סה.) מביאה שני ויכוחים סוערים בין חכמי תורה שבע"פ לצדוקים ולבייתוסים:

הם סברו שגם היחיד יכול להקריב קרבן תמיד, זה לא קרבן צבור אלא שותפות המורכבת מפרטים שנועדה לשרת את הפרט, ובכלל התורה זה לפרטים, אינה משפיעה וקשורה בחיי הצבור.

המחלוקת השנייה סביב השאלה האם קצירת העומר דוחה שבת,

הם סברו שהפירוש לצווי התורה "ממחרת השבת" הכוונה ל"שבת "כפשוטו, שבת בראשית, חכמי ישראל ידעו שהכוונה ל לחג הפסח.. המשמעות היא שאם שבת חלה במוצאי פסח ,קצירת העומר תדחה מפניה כדי לא לחלל את השבת ,נראה תמים ואף "חומרא" של צדיקים, הנמנעים מחלול שבת בשל מעשה "חוליני "של קצירת העומר, אך לאמיתו של דבר הייתה כאן מחשבה ארסית שאין קדושה בעומר וממילא לא ידחה את קדושת השבת, בכך הם ניסו להפריד את חיי המדינה מהקודש.

בשני הוויכוחים ניצחו חכמי ישראל , מכוח נצח ישראל ,התמיד הוכח כקרבן צבור וקצירת העומר נקבעה ממחרת הפסח, הוכח כי התורה היא רלוונטית דווקא ובעיקר לציבור ושאין להפריד בין תורה וחיי המדינה.

החידוש הוא שמה שנותן את הכוח ללאומיות בישראל ,זה התורה בשלמותה עם כל דקדוקיה ההלכתיים ,המנוע של המדינה זו תורתינו הקדושה, אין מנוע אחר בלתה.

מי שיחפוץ לשמור ולהדגיש רק את הלאומיות סופו לעבור מן העולם, מדינת ישראל ללא תורה כגוף ללא נשמה: "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום"

כדי לבסס ולהשריש תפיסה עמוקה זו, אנו נדרשים לעומק רוחני גדול מחד ,ולאומץ לב כביר מאידך, כדי שנוכל להדוף את תפיסות העולם החדשות הבאות לנתק ולצמצמם את השפעת התורה ,ל"הפריט "אותה, ולהפוך אותה לפולקלור נחמד, ל"אתר מורשת", שאין לו השפעה מהותית על חייה המדיניים של האומה.

חכמי ישראל בכל הדורות לחמו בתוקף וללא פשרות בתפיסה הנוצרית והרפורמית, מפני ש"אחיות" הן לדרך הבאה לטשטש הקשר בין התורה למלוכה. מלחמה רדיקאלית בנגף רעיל שעלול לתת מכת מוות לתקומה הלאומית שלנו, כי אם אין יהדות אין עם.

אין זה סוד שהתנועה הרפורמית קשורה בשמאל ונלחמת בלאומיות, ידועים לחצי התנועה הרפורמית על ראשי הממשלה שלנו לקבל תביעות הערבים ולסגת מחלקי ארצנו.

וכמו אז, כן עתה, גם אנו נדרשים להתייצב בתחתית ההר ולקבל תורה, להמשיך הנאמנות הבלתי מסוייגת אף לקוצו של יו"ד, ובכך לאפשר את זרימת האוויר לריאותיה של ראשית צמיחת גאולתינו.

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים זה לא חלומות באספמיא, זה צווי ואף הבטחה וודאית, נהדרת לעמינו, שהולך ומאיר לעולם תפיסה עמוקה ונוראה זו.

הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן