מסביב למדורה

שניתן לבנות סביב המדורה פירמידה שלמה של עולם ערכים ויסודות רוחניים, וכל זה לא רק שלא נועד לצמצם את שמחתם ואת בילויים סביב המדורה, אלא רק להעצים אותה.

הרב יובל שרלו
י"א אייר תשס"ז, 29/04/2007 00:00

מדורת ל"ג בעומר אותה נציין בעזרת ד' במוצאי שבת, מהווה אירוע אותו ילדינו ותלמידינו מאוד אוהבים - וטוב שכך. אך מדורת ל"ג בעומר מהווה גם הזדמנות עצומה לאתגור התלמידים/ילדים ולניסיון לעצב את דרכם בלי להשתלט עליהם. במה היא מהווה הזדמנות? בשל העובדה שניתן לבנות סביבה עולם שלם של ערכים ויסודות רוחניים; עולם שלא נועד לצמצם את שמחתם ואת בילויים סביב המדורה, אלא רק להעצימם.

 

מה הם האתגרים החינוכיים והרוחניים המקופלים במדורה? הנדבך הראשון הוא האתגר של ארגון מדורה כשרה במישור של דיני ממונות. על אף הפיתוי הגדול לקחת עצים מכל הבא ליד, יש דברים מותרים ויש דברים אסורים. צריך להקים מדורה בעצים כשרים, המותרים ללקיחה ואינם שייכים לאדם אחד (או לקבוצה אחרת!). אף הקמת המדורה צריכה להיות במקום בו אין פגיעה ברכוש ציבורי או פרטי. דרישה זו מאפיינת את כל גישתנו היהודית וההלכתית; אין טעם במצווה הבאה בעברה, והעובדה שעושים דבר מה חיובי אינה מתירה לפעול בצורה שאינה מותרת. זאת ועוד, כשרות המדורה אינה נוגעת לעצים בלבד אלא גם למזון המוגש בה - זו הזדמנות לעסוק עם ילדינו בשאלות כשרות, השגחה, קנייה וטיפול במוצרי בשר.


הנדבך השני
הוא של "כשרות" בתחומי בין אדם לחברו. שאלת ההזמנה למדורה וההחרמות של ילדים אחרים, הדאגה לילדים עולים או מוגבלים פיזית, הנכונות לשתף במדורה גם את אלה שאינם נמצאים במרכז ההוויה החברתית - הופכת את המדורה למקום כשר, בו השמחה משתלבת עם ההכרה שעושים את הדבר הנכון והראוי. מדברי הרמב"ם על ימים טובים עולה כי אין טעם של ממש בקיומה של סעודת חג (והדבר נכון גם לגבי מדורת חג), כאשר לא נמצאים במסגרתה גם אחרים הניצבים בשולי החברה. "בין אדם לחברו" במדורה כולל בתוכו תכנון המדורה במקום בו הדבר לא יפגע בשינה של הגרים בשכנות למדורה, ושל אלה הצריכים לקום למחרת לעבודה. כל אלה לא נועדו לצמצם את השמחה.


הנדבך השלישי
והמאתגר ביותר הוא הנדבך הערכי-רעיוני. שאלת האווירה במדורה אינה יכולה להיות מוכרעת ומעוצבת רק תוך כדי המדורה. היא המשך ותוצאה של כל מה שאנו מטמיעים בילדינו, ושל כל מה שהם רוצים לבטא בשעה שהם חופשיים ומשוחררים מאתנו. נכון יהיה גם להימנע מניסיון לכפות את עצמנו עליהם. אף על פי כן נכון יהיה לנסות ולהעצים אותם. גם אם הדבר לא יצליח במאת האחוזים, הרי שדווקא באירוע המושתת על הבחירה החופשית שלהם, כל התקדמות ואפילו קטנה וכל הכרעה שלהם ביחס לגבולות או לאופי המדורה היא משמעותית, לעתים יותר מכל העבודה החינוכית שלנו במשך השנה. על כן הייאוש צריך להיות מאתנו והלאה, ובוודאי שההפקרות בה הם עושים הכול ללא הכוונה מראש אינה דרך ראויה.

 

אנו יכולים להציע להם לבסס את המדורה בניגון ובשירה ולעודד אותם לפתח אותה בתחום זה; אנו יכולים להציע להם לשחק גם בנושאים שהם מעבר להשחתת הזמן; אנו יכולים לעודד אותם במישור האישי לבנות את מעמדם החברתי על דברים אמיתיים ולא על מתיחות, על הלבנת פנים  ועל רדידות אנושית. האמון שלנו בהם צריך להיות מוקרן הן דרך החירות שאנו מעניקים להם והן דרך האתגרים שאנו מציבים להם. דווקא מורים והורים המציבים בפני ילדיהם אתגרים עושים את הדבר הנכון. הם משדרים לילדיהם שהם נמצאים שם ולא אדישים למה שעובר עליהם, והם מקרינים לילדיהם אמון עמוק בכך שהשפה אינה שפה של אזהרות ואיומים אלא שפה של ציפיות ושל אתגור.

 

צירוף הנדבכים השונים של המדורה צריך שיתחיל כבר מהיום, כדי שבמוצאי שבת הבא תתרחש בעירה חיובית ולא שריפה מכלה של יסודות חיינו.

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. מאמר חשוב!
אבי, דרום 4/29/2007
יישר כח לרב על הרעיונות והכיוונים.
אשמח אם מישהו יוכל להגיד לי איפה המקור של דברי הרמב"ם שהרב מביא ("מדברי הרמב"ם על ימים טובים עולה כי אין טעם של ממש בקיומה של סעודת חג (והדבר נכון גם לגבי מדורת חג), כאשר לא נמצאים במסגרתה גם אחרים הניצבים בשולי החברה.")
תודה רבה
תמונה
2. השלהבות של האנשים הפשוטים
משה אהרון 4/29/2007
בסד.אהבתי מאד ואף התרגשתי מהנדבך השני.אם יורשה להוסיף בתחום הרעיוני, שאולי אף ,יתמוך ויחזק את הדברים .מדורת לג´ בעומר היא חגם של הילדים ושל האנשים הפשוטים ,המצויים בדרך כלל בשולי החברה , בדיוק כמו אות עצים הנאספים למדורה .משום שתלמידי רבי עקיבא הלמדנים ,כיבו אורה של תורה ,, בחסרונו של אור ראשוני אחר , שלא היה מנת חלקם. ניתנה הרשות ,ודווקא לפני חג מתן תורה ,מחד ליונקים ולעוללים ומאידך לסתם אנשים להאיר את העולם בדיוק באותו האור שחסר היה בתורתם של תלמידי רבי עקיבא. בשלהבת המדורה מתחברים מחד : "כי האדם עץ השדה"ונר אלוקים נשמת אדם ועוד...אם כן דווקא לפני חג מתן תורה כביכול הוטלה על הילדים לאסוף בדלי עצים שהם בדלי אדם וללכד את כל הניצוצות שלהם, לכלל שלהבת המאירה את העולם ביום מיוחד זה. מחד לתקן מה שעיוותו תלמידי רבי עקיבא ומאידך ,להקדים באור היסוד- אור האדם בכלל ,ודווקא בטרם יאיר עלינו אורה של תורה,בחג מתן תורה
תמונה
3. מענין כמה יקוששו עצים ביום השבת (ל"ת)
מסכנים אותם שעושים מדורות ולא יודעים למה 4/29/2007
תמונה
4. ווא!
חלבית 4/30/2007
משה אהרון הדהמת אותי!!!
מעולם לא חשבתי על ל"ג בעומר בכיוון כזה!
שוכיח עצום!
וחג ל"ג שמח(:
תמונה
5. חשבתי שהרב יובל שרלו
שגיא שוורץ 4/30/2007
יתן במאמרו הצעות לבילוי יותר אטרקטיבי סביב למדורה ובמקום זה קיבלתי ניתוח בינישי מפולפל מדי של האקט הכי טבעי בחיי האדם,הבילוי סביב המדורה להנות מחום המדורה משיחות החברים ומצליית המרשמלו ומי שרוצה שירחיב במושג האש בתורת הסוד שכן יום ל"ג בעומר מיוחס במידה רבה לרשב"י ותורתו שעניינה פשוט אהבת ישראל בלי פלפולים ונתחנות מיותרים המצננים את נפש שכל סגנון הדיבור ופרצופי ההמשתתפים.
תמונה
6. נהדר... (ל"ת)
מיכל 4/30/2007
תמונה
7. אבל חשבתי שתתנו פה מערך פעילות סביב המדורה!
עדי 4/30/2007
בבקשה, עזרו לנו בכך!
מה עוזר לי שאתם כותבים את הערכים של לא לגנוב / לערב את השונה? חשבתי שתעזרו במערך פעילות ערכית ומהנית...!

ממדריכה של שבט ניצנים (מעורב) הצריכה עזרה
תמונה
8. המקור לדברי הרמבם-תגובה ל1
רחלי 5/3/2007
הלכות שביתת יום טוב פרק ו הלכה יח:
"וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמיללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש--אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו. ועל אלו נאמר "זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו ייטמאו: כי לחמם לנפשם" (הושע ט,ד)* ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם" (מלאכי ב,ג)."
תמונה
9. ל-1: בסוף הלכות יום טוב (ל"ת)
5/3/2007
תמונה
10. שכוייח
מדריך בבנ"ע 5/9/2008
שכוייח!!!
אני רק מקווה שאני יצליח ליישם את זה במדורה של השבט שלי, וב"ה כל עם ישראל איש איש במקומו. אמן

כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד