מה קודם למה: שלום בית או הדלקת נרות חנוכה בזמן

האם להדליק נרות חנוכה בזמן או המתין לאשה משום שלום בית? ומה עשה רבו של החפץ חיים? הרב נתן שלו על ההתלבטות ומתי ´בדיעבד´ קודם ל´לכתחילה´

חדשות כיפה הרב נתן שלו 21/12/16 15:06 כא בכסלו התשעז

מה קודם למה: שלום בית או הדלקת נרות חנוכה בזמן
Shutterstock, צילום: Shutterstock

שאלה:

בכל שנה יש בביתנו מתח סביב זמן הדלקת נרות. אני משתדל מאוד להדליק בתוך חצי שעה אחר צאת הכוכבים, וזמן זה לא תמיד מאפשר לכל המשפחה להתכנס ביחד להדלקה. אשתי לא תמיד מצליחה לחזור הביתה בשעה זו. ולפעמים זה הפוך, שהיא בבית ואני חוזר מאוחר. מה לעשות ?

תשובה:
לדעת פוסקים רבים, בזמננו מעיקר הדין יש להדליק בפתח ביתו מבחוץ, כדי לפרסם את הנס לבני רשות הרבים. ולדעת פוסקים רבים בזמננו ניתן להדליק בחוץ גם לאחר החצי שעה, כיון שבזמננו מצויים עוברים ושבים עד שעה מאוחרת, ולכן ניתן להדליק עד הזמן שבו ישנה התמעטות ניכרת של העוברים ושבים ברה"ר.

ואין זמן זה שווה בכל המקומות, אלא יש לשער בכל מקום לפי עניינו. ולכן:
אם הבעל או האישה יגיעו הביתה לפני שתכלה רגל מן השוק: ודאי יש להמתין ולהדליק כאשר כולם ביחד.

ואע"פ שיש עניין להדליק מיד בצאת הכוכבים, משום זריזים מקדימים למצוות, כיון שהמצווה מתקיימת בשלמותה גם כאשר ידליקו מאוחר יותר - יש להמתין ולחכות. שכיון שההדלקה היא של שניהם ביחד, ראוי להמתין כדי ששניהם יהיו נוכחים בהדלקה.

ו'זריזים מקדימים למצוות' מתקיים בכך שמי שנמצא בבית יכין את הנרות ומיד עם הגעת הבעל / האישה יזדרזו להדליק. [ודוגמה לדבר, כאשר יש ברית מילה, יש עניין לעשות אותה מיד אחר תפילת הנץ, כמו אברהם אבינו שנאמר בו "וישכם אברהם בבוקר" - ואעפ"כ ברור לכל שניתן לאחר את הברית לשעה מאוחרת, כדי שבני משפחה יוכלו להגיע.]

וכך יש לנהוג גם במקרה שמדליקים בתוך הבית (אם אין פתח או חלון הפונים לרשות הרבים, או מי שמנהגו להדליק תמיד בתוך הבית, כמנהג החסידים) - אף אם בן הזוג יגיע בשעה מאוחרת מאוד, שהרי בתוך הבית אפשר להדליק אף אחר שכלתה רגל מן השוק.

אם הבעל או האישה יגיעו הביתה אחרי שכלתה רגל מן השוק: כאן יש בעיה, שכאשר מדליקים אחרי הזמן לא מקיימים את המצווה כתיקונה, וזה מצב של "דיעבד". באופן כזה הנכון הוא להדליק בתוך הזמן. ובוודאי יוצאים ידי חובה בהדלקה זו כל בני הבית, גם מי שלא היה נוכח בשעת ההדלקה.

אמנם, כל זה מדובר כאשר שני בני הזוג שמחים לקיים המצווה כתיקונה, ולהדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. אולם אם יש חוסר הסכמה, ואחד מבני הזוג מרגיש פגיעה, חוסר התחשבות, חוסר אכפתיות, וכל כיוצא בזה, הרי ברור ופשוט שמוטב להיכנס למצב של "דיעבד" כדי למנוע צער של בן הזוג, וכדי למנוע מתח בין איש לאשתו.

מצד האמת, שני בני הזוג אמורים להבין את סדר העדיפויות ההלכתי, ולשמוח בו. אולם אם אין המצב כך - גדול השלום, ועדיף שתידחה ההדלקה ולא ייסדק שלום בית אחד בישראל. והאמת והשלום אהבו.

רבי יעקב יצחק רודרמן זצ"ל, היה תלמיד של החפץ חיים זצ"ל, וסיפר את הסיפור הבא, ששמע מהחפץ חיים בעצמו:
נוהג היה החפץ חיים לנסוע לעיתים קרובות למורו ורבו רבי נחומקה מהורדנא (רבי מנחם נחום קפלן, שהיה רב בהורדנא), כדי ללמוד מהליכותיו בקודש. פעם אחת ישב אצלו החפץ חיים בליל חנוכה, הלילה ירד, וכבר עברו כמה שעות וכבר כלתה רגל מן השוק ועדיין רבי נחום אינו מדליק את הנרות, ובשעה מאוחרת חזרה רעייתו של ר' נחום הביתה ורק אז הדליק את נרות החנוכה.

החפץ חיים לא עצר ברוחו ושאל את ר' נחום לפשר הדבר, שהרי הרבנית יכולה לצאת ידי חובה באמצעות הדלקת בעלה בלי שתהיה נוכחת - בשעה יותר מוקדמת, וא"כ למה המתין בהדלקתו עד שהרבנית חזרה?
השיבו ר' נחום, שהלכה היא שאם יש כסף לנר שבת או לנר חנוכה נר שבת קודם משום שלום בית. רעייתי, המשיך ר' נחום להסביר, מוסרת נפשה כדי לאפשר לי להקדיש חיי ללימוד תורה ועבודת השם, והיא נהנית להיות נוכחת בשעת ההדלקה, ה"שלום בית" מחייב אותי לחכות לה ולוותר על ההדלקה בזמן.

יש להניח שרעייתו של הצדיק היתה מסכימה שידליק בזמן, ולא היו רבים על זה, חלילה. אך סיפור זה מקביל למצב הראשון שתיארנו, כיון שבגלות הדליקו בתוך הבית, וכשמדליקים בתוך הבית אפשר להדליק כל הלילה, ולא רק עד שתכלה רגל מן השוק. ולכן סבר ר' נחום שעדיף להדר בכבוד אשתו ולשמח אותה, יותר מאשר דין 'זריזין מקדימים'.

הכותב הוא רב הישוב מבואות יריחו ויו"ר עמותת חיים של טובה, עמותה המסייעת למשפחות המתמודדות עם משברים נפשיים וזוגיים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן