תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
ישנן הגדרות הלכתיות ייחודיות בהקשר למצות ההדלקה של נר חנוכה. ההידור במצות הדלקת נר חנוכה אינו בהכרח מתייחס למעשה ההדלקה עצמו, אלא לשותפים להדלקה. בחנוכה אנו מדגישים שחובת ההדלקה אינה מוטלת רק על האדם עצמו, אלא על הבית - 'נר איש וביתו'. לפי שיטת הרמ"א גם ההידור עצמו מתייחס לאנשי הבית ולדעתו כל אחד מבני הבית מדליק את הנר. מצד שני, מיקום ההדלקה אינו בטרקלין הבית או בפינת האוכל. אנו מוציאים את הנרות לרשות הרבים וכדברי הגמרא: "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ".
ה'שפת אמת' על חנוכה מנסח את מורכבותה של הדלקת הנר במשפט תמציתי וברור:
בהתאסף כל כוחות האדם ובני ביתו השייכים אליו, יוכל לקיים את המצוה בשלמות יותר. מצות נר חנוכה מבחוץ, והוא שיוכל האדם להביא הארה במקום החושך. ולזאת צריך האדם ליקח עמו כל התלוי בו.
במילים אחרות, מצות הדלקת נרות מדגישה עבורנו את התלות של האדם במשפחתו. יכולתו של אדם להשפיע ולעשות מחוץ לביתו מותנית בתמיכה המשפחתית. תמיכה זו תבוא רק אם כל אחד מבני הבית יהיה שותף לאותו האור. נר חנוכה מזכיר לאדם את הצורך לאזן בין המשימות הגדולות לבין המשפחה.
נראה, ששיטתו של הרמ"א שכל אחד מבני הבית ידליק את הנר משקפת את המערכת המשפחתית האידיאלית. כל אחד מבני הבית מדליק את הנר הפנימי שלו ובכך הוא שותף למסגרת העשייה המשפחתית. שיתוף בני הבית במעשה ההדלקה מאחד את כל הכוחות שבבית לתרומה משפחתית.
פרשיות השבוע מתארות את ה'גבוש' שעוברת משפחת יעקב. בעוד שבפרשת וישב אנו מוצאים משפחה מפורדת ומפוזרת, שסממני קנאה ושנאה מתגלים בה. ניתוק בין האב לבנים, המציגים בפניו בתרמית את כתונת הפסים המלאה בדם. ראובן הולך למקום אחד, ויהודה הולך למקום אחר. פרשיות מקץ, ויגש מתארות שיתוף פעולה הדוק יותר בין האחים לאב הזקן. שאלת הקיום וההישרדות בעת הרעב מלכדת את המשפחה כולה. וכן ב'מעשה הגביע' האחים מתלכדים סביב בנימין. שיאה של ההתלכדות היא בחיבוק מרגש ואוהב בין האחים ובין יוסף ואביו.
הפרשיות הללו מלמדות אותנו שגם כאשר המשפחה בשלבי התפוררות ניתן לאחות את הקרעים ולגלות אהבה אחד לשני.
אנו מדליקים את נרות החנוכה בתחילת הערב. לשם כך, אנו מקדימים את שובנו מהעבודה, להיות מכונסים יחדיו, וזו תרומה משמעותית לחיי המשפחה. 'מודל חנוכה' חייב לשמש עבורנו כמודל לכל השנה כולה. נזכור שכל המשימות שלנו בחיים יהיו מהודרים ונאים אם הפעילות שלנו תהיה מאוזנת בין הבית לחוץ, והמשפחה תהיה אבן תמך משמעותית לחיי העשייה בחוץ.