נר החנוכה של הנסיך הקטן

בתלמוד נאמר שאסור לספור כסף אל מול נר החנוכה (שבת כב ע"א).

עיון בספר "הנסיך הקטן" מאיר על המשמעות המיוחדת של הלכה זו.

הדמות הבזויה ביותר בספר היא זו של איש העסקים המקדיש את חייו לספירת הכוכבים, מתוך מחשבה שבעקבות כך הם יעברו להיות בבעלותו.

"ומה יוצא לך מזה שהכוכבים שייכים לך?" שואל אותו הנסיך הקטן.

"אני עשיר", משיב איש העסקים.

"ומה יוצא לך מזה שאתה עשיר?"

"אני יכול לקנות לי עוד כוכבים..." (עמ' 41).

יש כאן סאטירה על היחס של אנשים לכסף. הכסף במקום להיות אמצעי הופך למטרה עצמה.

בפרק הבאה של הספר, מופיעה הדמות האהובה ביותר ב"נסיך הקטן" - מדליק הפנסים. המדליק חי בכוכב לכת שכל דקה מסתובב ולכן בכל דקה מגיע ערב חדש ומוטל עליו להדליק מחדש את הפנס. למרות הקושי הכרוך בהתמסרות בתמידית לתפקידו- הוא לא מוותר על המחויבות.

נשוב לתלמוד. האדם המנצל את אור החנוכייה על מנת לספור את כספו, כמו איש העסקים, מחליף את מה שלכל היותר הוא אמצעי, כסף, עם המטרה, האור.

ראיתי פעם שני שלטים במנהטן המתריעים נגד המרדף אחרי כסף ומעמד. בשלט האחד הופיעה תמונה של אב המשחק עם בנו לצד הכיתוב "חצי כסף, כפול הזמן" ובשני נכתב "מה הטעם להיות במסלול המהיר של החיים כאשר אין אף אחד שיחבק אותך בסוף".

לעומת איש העסקים עומד מדליק הפנסים, עליו אומר הנסיך הקטן בלבו:

"האיש הזה, כל האחרים היו בזים לו... בעיני הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר." (עמ' 45).

עלינו לשאול את עצמנו מה הוא האור של נר חנוכה עבורנו?

עלינו להתבונן על החיים שלנו ולשאול מה הוא האור הגדול אותו אנו מחפשים, אליו אנו משתוקקים ומוכנים להתמסר.

בהלכה בה פתחנו, האוסרת לספור כסף מול החנוכייה, עולה אמירה נוספת. ספירת הכסף מבטאת אמונה שהכמות היא הקובעת בחיים. שני הנסים הגדולים של חנוכה, נס פך השמן וניצחון המעטים את הרבים, מלמדים את ההפך, הכמות אינה הקובעת בחיים, כי אם הרוח: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' (זכריה ד:ו.)