חג הסיגד - חלום העליה לישראל והגשמתו

תפקידו של חג הסיגד באתיופיה היה להזכיר לקהילת ´ביתא ישראל´ את החלום הגדול שמעל לשגרת היום-יום - העלייה לארץ ישראל. אחר אלפי שנים של גלות וכיסופים לירושלים, הצליחה הקהילה להגשים את חלומה ולהתאחד עם שאר העם היהודי. הרב ד"ר שרון שלום מספר על החלום והגשמתו

חדשות כיפה הרב ד"ר שרון שלום 11/11/15 16:38 כט בחשון התשעו

חג הסיגד - חלום העליה לישראל והגשמתו
Kobby Dagan / Shutterstock.com, צילום: Kobby Dagan / Shutterstock.com

היום אנו מציינים את חג הסיגד, חגה של הקהילה האתיופית ואנסה לספק הסבר באמצעות משמעותו של החג לסיבת המשך קיומו של החג בארץ ובעולם. חיי הכפר אילצו ודרשו מהתושבים באתיופיה מאמץ עליון, בדאגה לצרכים הקיומיים. בשל כך, חיי השגרה, הריצה אחר צרכי העולם, הדאגה הקיומית כל אלה היה בהם להכהות ולהשכיח מהקהילה את המטרה העליונה, שעליה חלמו, דורות רבים להגיע לירושלים. בעטיו של חשש זה, חג הסיגד קיבל מקום נכבד בחשיבותו. במילים אחרות חווית יום זה בעוצמתה דומה ליום המוות. שכן ברגע המוות האדם מוטל על ערש דווי תחושה שיש לאדם באותה שעה, כל כך עוצמתית היא, עד שנדמה שרק אז יכול האדם את משמעות החיים. עד כמה כל שנייה של בריאות, נחת, שקט ושלווה הם העיקר. כלומר, באופן אבסורדי ברגעים האחרונים של האדם סוף כל סוף יש לו הזדמנות להעריך מחדש את חייו, לבצע סדרי עדיפויות נכונים, מה באמת היה חשוב ומה לא. עם זאת בחג הסיגד, בניגוד למוות, השמש זורחת למחרת, יום חדש מתחיל וישנה הזדמנות שנייה.

העלייה להר בחג הסיגד, לפיכך, אינה רק עלייה פיזית אלא גם עלייה רוחנית והזדמנות טובה לחשבון אישי משפחתי וקהילתי. העלייה להר הצליחה להוציא את קהילת ביתא ישראל מהשגרה, להסתכלות "על", למבט מבחוץ, למסוגלות לראות את התמונה הכוללת ובעיקר לבצע סדרי עדיפויות מחדש בין העיקר לטפל ובין המטרה העליונה לחיי שעה. כיום, אחר אלפי שנים של גלות וכיסופים לירושלים, הקהילה הצליחה להגשים חלום זה ולהתאחד עם שאר העם היהודי ולהפוך לחלק אורגאני ממנו.

אין ספק שתקופתנו, לצד חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל אחר אלפיים שנות גלות, לצד נס קיבוץ גלויות מכל העולם כולל חלק מעשרת השבטים האבודים, היא מימוש חזון הנביאים. דא עקא, שלחלק מאתנו ארץ ישראל אינה כפי שציפינו וחלמנו, המציאות המורכבת של חיי היום יום לצד המורכבות הפוליטית והדתית יש בה סכנה שקשיי היום יום, החיים הליניאריים, עלולים להוביל לגישה המדגישה את ההתמקדות בנקודה אחת, ללא היכולת לראות את התמונה הכוללת כפי שתיאר זאת יהודה עמיחי בשירו "מְרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ. אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבָר בְּיָם-סוֹף בִּבְקִיעַת הַיָּם רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת". אשר על כן עם העלייה לארץ נראה שהרלוונטיות של חג הסיגד הופכת יותר מתמיד, לעוצמתית וחשובה יותר. לא רק ליוצא אתיופיה החיים בארץ אלא לכל היהודים החיים בארץ ובעולם. מליאת הכנסת אישרה, לפני מספר שנים, את חוק ההכרה הממלכתית של חג הסיגד כנראה שידעו למה. זהו בהחלט הישג גדול לקהילה ולכל עם ישראל כולו. חג שמח.

הכותב הוא רב קהילת קדושי ישראל בקרית גת וחבר ארגון רבני בית הלל וארגון רבני צהר.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן