שאלות
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. הפסוקים מירמיהו ומתהילים: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" ו"זורו רשעים מרחם"?
2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. שנשא ונתן בהלכה עם עמיתו לא במטרה "לאסוקיה שמעתא אליבא דהלכתא" (=להסיק מסקנות הלכתיות נכונות מהלימוד העיוני), אלא למטרה חברתית כלשהי?
ב. האריה שהשתמש ב...מטפחת?
ג. החבוש ברגליו אע"פ שאינו פצוע?
א. פֵּרות, קרא, ינוקא, כוס כסף?
ב. פה, אוזן, זנב?
4. השלם:
א. "תפסת....... לא......... .......... ......... תפסת".
ב. "כל האוכל ושותה ב........ ........ עליו הכתוב כאילו התענה ......... וב..........".
ג. "עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה............".
ד. "מאי........ דדמא דידך......... טפי".
ה. "..... נפשות להקל".
ו. "הרוצה לטעום טעם תאנה יפנה ל...........".
5. שונות:
א. השיטה המוצעת בענייננו להתמודדות עם יצר ההרס של הילד המתבגר היא:
1. התעלמות 2. דיכוי 3. שילוב מתוחכם של 2-1 4. "זרימה" עם הילד.
ב. רועה רעב, דל ומסכן, מתכונן לאכול, סוף סוף, מפיתו הדלה, והנה מתנפל עליו אמורא ו...גוזל אותה ממנו. הייתכן?!
ג. מי הם החכמים שמימשו בפועל את העצה היעוצה בפסוק"... ועם עקש תתפתל" (= עם אדם עקום נהג בעקמימות)?
ד. "אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה" - מי היא האישה, שכנראה בתמימותה לא עשתה רצון בעלה ושילמה על כך בחייה?!
תשובות
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. שתי "ההיא עוברה דארחא" (=ביום הכיפורים), האחת נלחשה לאחר שלחשו באוזנה שיום כיפורים היום, בניגוד לאחרת, שבאותן נסיבות לא נלחשה. שני הפסוקים מיוחסים אליהן בהתאמה, פ"ב: 6 למעלה.
2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. רפרם נשא ונתן בלימוד עם רבינא בנוכחות ריש גלותא, וכל זאת לא כדי להגיע לאמת ההלכתית, אלא במגמה למנוע מהאחרון לכעוס על רבינא בגין היעדרו משיעורו, ע"ח. 3 אחרי ההתרחבות הראשונה.
ב. ה"אריה" הוא כינויו של רבי יהושע בן לוי,שבערבי יום הכיפור ותשעה באב הכין מטפחת רטובה כדי להקל מעליו את הצום למחרת, ע"ח. מתחת לאמצע העמוד,"זעירא בר חמא וכו'".
ג. "רבה בר רב הונא כריך (=ביום כיפור) סודרא אכרעיה ונפיק", ע"ח: 9 למעלה.
3. מה המשותף ל:
א. ארבעתם משמשים אמצעי לקירור מהחום ביום כיפור, ע"ח. באמצע.
ב. אלו הם איברי הכלב השוטה המעידים על מחלתו: "...פיו פתוח... ואזניו סרוחות וזנבו מונח על ירכותיו", פ"ג: 3 למטה.
4. השלם:
א. "תפסת מרובה לא תפסת תפסת מרובה תפסת", פ. מעל שליש העמוד.
ב. "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", פ"א: באמצע העמוד.
ג. "... עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין", פ"א: 4 לפני ההתרחבות.
ד. "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי", פ"ב: 4 למעלה.
ה. "ספק נפשות להקל", פ"ג. 3 לפני ההתרחבות.
ו. "הרוצה לטעום טעם תאנה יפנה למזרחה", פ"ג: 4 מתחת להתרחבות.
5. שונות:
א. 4 - "זרימה" עם הילד: רבה קנה עבור בניו כלי חרס שבורים, כדי שישברו אותם וייהנו מכך, ע"ח: בהתרחבות.
ב. "ר' יהודה ורב יוסי הוו קא אזלי באורחא אחזיה בולמוס לר' יהודה קפחיה לרועה אכליה לריפתא", פ"ג: 5 מתחת להתרחבות.
ג. ר' יהודה ור' יוסי, שלקראת שבת הפקידו את ארנקיהם בתמימות אצל האכסנאי שלהם, ולאחר מכן התכחש לקבלתם מהם, הערימו עליו באמצעות "תרגיל" שעשו לאשתו, פ"ג: 7 מתחת להתרחבות.
ד. הייתה זאת אשת האכסנאי, שקיבל בכניסת השבת שני ארנקי כסף מר' יהודה ומר' יוסי, והתכחש לכך לאחר יציאת השבת, פ"ג: 6 למטה.