שאלות
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. שועל המהלך על שדה חרושה?
ב. "השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה על אחת כמה וכמה!"
2. מה המשותף ל:
א. קלה, ארוכה, אדום?
ב. הנחת הקטורת על הגחלים, מליקה, קמיצה?
א. "מוטב יבא ........ ויכפר על ה........ואל יבא ........ ויכפר על ה.........".
ב. "התורה .... על ........של ישראל".
ג. ".......... בארעא ו......... בשמי שמיא?"
4. שונות:
א. מהו הביטוי בענייננו, שמשמעו זהה לאמירה החז"לית (פסחים נ.) "עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה"?
ב. "שיטה" חינוכית מסוימת דוגלת בניצול הזדמנויות לחינוך תלמידים, גם אם הן אינן ממש מדויקות וחד משמעיות. חז"ל, כמחנכים אמתיים, לא נהגו בדרך זו. הוכח זאת מענייננו.
5. ביד הלשון:
א. על אחד מסוגי הזהב דורש רב חסדא: "זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות" (מ"ה. 1 למעלה). התדע מהו הפשט של המושג הזה?
ב. "בכל יום היתה (=הקטורת) דקה והיום דקה מן הדקה תנו רבנן דקה מה ת"ל והלא כבר נאמר ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה" (מ"ה. 8 למעלה).
תן דעתך: האם "הדק" קשור קשר דקדוקי ב"דקה", דהיינו, האם שתי המילים אכן מאותו שורש?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "כי הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בפרה לא מסקי מינה אלא כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא", מ"ג: 5 למעלה.
ב. בתשובה להצעת הגמרא להוריד את המחתה מידי הכוהן הגדול באמצעות שיניו, מ"ז. בשליש העליון.
2. מה המשותף ל:
א. "בכל יום היתה (=המחתה) כבדה והיום קלה בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה בכל יום היתה זהבה ירוק והיום אדום", מ"ג: בשליש התחתון.
ב. אלו משמשות כהדגמה לשלוש עבודות קשות שבמקדש, מ"ט: שורות 6 - 9.
3. השלם:
א. "מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב", מ"ג: 1 לפני המשנה.
ב. "התורה חסה על ממונן של ישראל", מ"ד: באמצע העמוד.
ג. "יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?", מ"ז. מעל אמצע העמוד.
4. שונות:
א. "יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?", מ"ז. מעל אמצע העמוד.
ב. חרף המסר החינוכי שבתשובת הקמחית, אם שבעת הכוהנים הגדולים, בדבר חשיבות כיסוי ראשה של האישה הנשואה גם בתוך כותלי ביתה, לא קיבלו אותו חכמים כתשובה ראויה לשאלתם באשר לפשר זכייתה לראות את שבעת בניה בתפקיד של כוהנים גדולים, בטענה ההגיונית "הרבה עשו כן ולא הועילו", מ"ז. 9 למטה.
5. ביד הלשון:
א. "סגור" הוא אחד מסוגי הזהב המפורטים בתנ"ך, ראה, למשל, על פי התקבולת באיוב כ"ח, ט"ו: לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה".
ב. אכן כן! גם שורשה של "הָדֵק" (ולא: הַדֵּק") הוא ד.ק.ק.