על צניעות בסרטים, או: איך ראיתי את 'היפה והחיה'?

צפייה בסרטים היא סוגיה שיש לדון בה כי אם הכל יהיה אסור אז הכל יהיה מותר. הרב אברהם סתיו משיב לביקורת על שראה את הסרט 'היפה והחיה'

חדשות כיפה 27/04/17 19:21 א באייר התשעז

על צניעות בסרטים, או: איך ראיתי את 'היפה והחיה'?
באדיבות המצולם, צילום: באדיבות המצולם

מאז שפורסם בשבוע שעבר מאמרי בעניין 'היפה והחיה', אני שב ונשאל: איך יכול להיות שצפית בסרט כזה? הרי הגיבורה הראשית לבושה שלא בצניעות!

האמת ניתנת להיאמר, שגם לי היו לבטים טרם החלטתי לצפות בסרט, ואני מברך על הזדמנות לשתף בהם ולפתוח קצת נושא חשוב זה, שלא נידון מספיק: תכנים לא-צנועים בסרטים.
אין כאן המקום לדיון הלכתי מפורט בסוגיות, ועל כן אסתפק בכמה נקודות, כפי שקיבלתי מרבותיי וכפי שעולה לעניות דעתי מן המקורות:

א. שאלת התכנים שבהם אנו צופים היא שאלה הלכתית ותורנית מובהקת, לא פחות משאלות בהלכות שבת וכשרות.

ב. סוגיית הצניעות היא רק אחת הסוגיות שבהן יש לדון ביחס לסרטים. אלימות, שפה ומסרים חינוכיים-תרבותיים הם נושאים לא פחות חשובים, גם אם קשים יותר להגדרה.

ג. אסור לגבר לצפות בסצנה לא צנועה, שנאמר: "ונשמרת מכל דבר רע". לגבי נשים הסוגיה מורכבת יותר, והיא בעיקרה חינוכית-רוחנית ולא הלכתית טהורה.

ד. סצנה מוגדרת כלא-צנועה אם היא עשויה לגרום להרהור או לגירוי מיני. עם זאת, "קשה ליתן גדר נכון מה זה פריצות" (שו"ת אז נדברו), והדבר תלוי בהקשר, באווירה, בצופה ובמגוון משתנים.

ה. סצנה צנועה מותרת בצפייה גם אם מציגה בה אישה. ובלבד שההנאה מן הצפייה היא אסטטית ולא יצרית.

ו. סרטים "נקיים" ברובם שמשולבים בהם סצנות בעייתיות: כאשר מדובר בבעיות-צניעות קלות, ואין בנמצא חלופה צנועה יותר, אפשר לצפות בסרט ולהסיט את המבט במהלך סצנות אלו. אך כאשר מדובר בחוסר-צניעות בוטה או ממושך יש להימנע מן הצפייה בסרט. קשה לתת גדרים מדויקים להבחנה זו, ובמקרים גבוליים יש להחמיר כאשר צופים בסרט ביחידות, ולהקל קצת יותר בצפייה משותפת עם בת-הזוג או חברים יראי-שמים.

נשוב אל 'היפה והחיה': אמנם ישנן בסרט סצנות שאינן צנועות. אך מדובר (כפי שביררתי מראש כמובן) בחלקים קטנים מן הסרט, ובבעיות צניעות קלות יחסית. משום כך, ומשום שמדובר בסרט איכותי ומשמעותי (לדעתי), אני סבור שמותר לצפות בו תוך הקפדה שלא להביט בחלקים שאינם צנועים.

אסיים באופן שבו מתאר החפץ חיים כיצד מסיט היצר את האדם שלא לשמור על הלכות לשון הרע: "הוא מרמה אותו בהיפך, שמחמיר עליו כל כך בענין לשון הרע, עד שמראה לו שהכל נכנס בכלל לשון הרע, ואם כן אי אפשר לחיות חיי תבל בענין זה, אם שיפרוש לגמרי מענין העולם".

זכה החפץ חיים להכריע בספרו את היצר הרע, וכיום כולנו יודעים שהלכות לשון-הרע סבוכות ומורכבות ועושות הבחנות דקות בין אסור למותר. אך עולם התוכן הוויזואלי עדיין נתפס לפעמים כחתיכה אחת גדולה של איסור, שאין טעם לדון בה בכלים הלכתיים. דבריי אלו, כמו הספר 'בין הזמנים' מאת אבי מורי (שהשתתפתי בכתיבתו), אינם מבקשים לחתום את הדיון ההלכתי בנושא אלא לפתוח ולעורר אותו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן