האם מותר להזמין גוי לליל הסדר?

מה עושים כשמגיעים ל"שפוך חמתך על הגויים" איך נמנעים יין נסך ואיך נמנעים מללמד אותו תורה? הרב אבינר על הדגשים כשמזימים גוי לליל הסדר

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 02/04/17 11:00 ו בניסן התשעז

האם מותר להזמין גוי לליל הסדר?
Official White House photo by Pete Souza, צילום: Official White House photo by Pete Souza

שאלה:

האם מותר להזמין גוי לליל הסדר, כגון שותף מהעבודה שרוצה לבוא, או גר צדק שאביו הגוי רוצה לבוא לליל הסדר?

תשובה:

א. הזמנת גוי ביום טוב . אמנם אסור להזמין גוי ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמינו שמא ירבה עבורו (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה).

מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שהסעודה כבר מוכנה . קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג.

עבור עובדת זרה בודאי אפשר, כי היא דומה לעבד ולשפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד).

וכן גוי בתהליך גיור שלגביו הקילו בכמה ענינים (שו"ת מנחת אלעזר ג ח).

יש עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".

ועיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי.

ב. איסור לימוד תורה לגוי . כתוב בגמ' חגיגה (יג א) שאין מוסרין דברי תורה לגוי שנאמר "ומשפטים בל ידעום". אבל אין איסור ללמד תורה ליהודים כשגוי מקשיב. הרי אסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח) אך הג"ר משה פיינשטיין מסביר שבכל זאת מצינו, שטבי עבדו של רבן גמליאל, היה תלמיד חכם גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים, אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים (שו"ת אגרות משה יו"ד ב, קלב).

זאת ועוד, הג"ר יוסף ליברמן, ראש ישיבת “כולל שומרי החומות”, רב דקהל חסידי סדיגורא ירושלים ומח"ס שו"ת משנת יוסף, מחדש שליל הסדר סיפור יציאת מצרים ועשר מכות שונה מאשר לימוד תורה רגיל, שהרי מפורש בתורה על משה רבנו (שמות יח, ח) "ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ד' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל, את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ד'". ופירש רש"י שסיפר ליתרו את כל הנסים שעשה הקב"ה להם במצרים, כדי למשוך את לבו לקרבו לתורה. סיפור יציאת מצרים שייך גם לגוים, שהרי גם להם הראה הקב"ה נפלאותיו, וכדכתיב (שמות ו, ה) "וידעו מצרים כי אני ד' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם". ובספורנו (ז, ד): "ששניהם [מכת בכורות וטביעת מצרים בים סוף] בלבד היו על צד עונש להם מדה כנגד מדה. אבל שאר המכות היו אותות ומופתים להשיבם בתשובה, כאמרו בזאת תדע כי אני ד', בעבור תדע כי אני ד' בקרב הארץ, למען תדע כי לד' הארץ, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, ולמען תספר וידעתם. אתה ישראל והמצרים. וגם כשהטביעם בים לעשות באופן שהנשארים במצרים יכירו וידעו כאמרו וידעו מצרים כי אני ד'". וכן כתיב (שמות טו, יד) "שמעו עמים ירגזון". שיתגדל שמו יתברך על כל באי עולם, אפילו על הגויים. וכפי הנראה נאסר ללמדו רק דיני וחוקי התורה וטעמיהם, וכמשמעות הקרא "ומשפטים בל ידעום" (וכ"כ בחידושי אגדות מהרש"א שם). אבל סיפור יציאת מצרים, או סדר בריאת העולם וכדו', שאינם דינים ומצות או טעמים, אלא עובדות ומאורעות שהתורה כתבתן כפי איך שהיו, את זה אין איסור ללמדו (מובא בספר מרגניתא טבא עמ' תעה-תעז).

ג. איסור לגוי לגעת ביין שלא יהא אסור משום סתם יינם . כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב). לכן יש להשתמש במיץ ענבים מבושל או להעמיד לכל אחד מבני המשפחה בקבוק יין בנפרד ואז לא יהא ניכר שנזהרים מהגוי שלא יגע ביין (הגר"י לברמן שם).

ד. מצות מצוה. הט"ז (או"ח קסז ס"ק יח) מזהיר במצה דמצוה שלא להאכילה למי שאינו בן ברית. והגר"י ליברמן (שם) אמר שגם בזה ינהג כנ"ל ויתן לו מצה נפרדת, ובזה גם מכבדו יותר. ואף שיש שהחמירו בכל מצה, וכן משמע גם מדברי כף החיים (קסז אות קמ) עיי"ש. מ"מ מדברי הט"ז משמע דמיירי במצת מצוה דווקא, ובשעת הדחק כגון דא שאין לו ברירה אחרת, יכול לסמוך.

ה. "שפוך חמתך" . מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" בפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".

ועל פי כל זה, מושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק (מועדי הראי"ה עמ' שכ).

וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג להזמין גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה בכך ענין חשוב כדי שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום הא, לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה - יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).

והגר"מ פיינשטיין (שם) מתיר תלמיד ישיבה לחזור הביתה לליל הסדר עם הוריו, כשגם יהיה שם קרוב משפחתו עם אשתו שהתגיירה לא על פי דין אצל ראביי רפורמי, כלומר היא גויה, ומותר לו ללמד תורה למשפחתו.

והגר"י ליברמן (שם) מתיר לגר צדק לארח אביו הגוי לליל הסדר. הוא הוסיף שגם גר מחויב בכיבוד אב, כמו שאסרו עליו חז"ל לישא את אחותו שנתגיירה, וכן שאר עריות, בכדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה (עי' טוש"ע יו"ד סי' רסט), וא"כ ה"ה שחייב בכיבוד אביו שלא יאמר באתי מקדושה חמורה לקדושה קלה, שבהיותו גוי היה מחויב בכיבוד אב וכשנתגייר הוא פטור, ויש בזה גם חילול השם וכבוד עם ישראל כשיראו שהיהודי אינו מכבד את אביו הגוי. א"כ לכתחילה ודאי רצוי שלא להזמינו, אבל כשאביו הזמין את עצמו, חייב לארח אותו בכבוד.

סיכום: אפשר להקל להזמין גוי לליל הסדר אם יש סיבות יוצאות דופן.

[רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן