חרבונא וחברון: מחשבות בעקבות פורים

הקשר בין חרבונא לחברון, ובין ה´פני מנחם´ לחרם על התוצרת מקרית ארבע. יעל לוין עם כמה הארות בעקבות פורים

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 16/03/17 13:39 יח באדר התשעז

חרבונא וחברון: מחשבות בעקבות פורים
Gershon Elinson/Flash90, צילום: Gershon Elinson/Flash90

במאמר הנוכחי ברצוני לתעד את מה שנראה בעיניי כסיפור השגחה מופלא למדי הקשור לזיקה שבין השם "חרבונה" לעיר "חברון", ולקשור זאת גם למאורעות אקטואליים.

ביום שני, ה-13 במארס 2017, מוצאי פורים בירושלים, עלה על דעתי שיש קשר סימנטי, ואולי ענייני, בין השם "חרבונה" במגילת אסתר לבין העיר "חברון", שלגביה מופיעה בתנ"ך אף הצורה "חברונה". על מנת לבדוק אם אמנם קיים בסיס לזיקה כזו במקורות כלשהם, ערכתי חיפוש במאגרים אחדים; גוגל, אוצר החכמה, פרויקט השו"ת, התקליטור התורני והיברו בוקס, ועלה ממצא יחיד. היה זה קטע מתוך החיבור "פנינים נחמדים" על "מגילת אסתר מסכת מגילה ועניני פורים" לאדמו"ר ה"פני מנחם" מגור. בקטע זה עומד ה"פני מנחם" תחילה על הזיקה שבין פורים לבין יום הכיפורים (תיקוני זוהר, כא). לאחר מכן הוא מזכיר בתמציתיות את הנאמר בירושלמי יומא (פ"ג ה"א) על משנת יומא (ג, א) האומרת כי אחת האינדיקציות כדי לדעת אם מותר לשחוט את קרבן התמיד של בוקר מתקבלת בעקבות השאלה "האיר פני כל המזרח, עד שבחברון?"; הירושלמי מציין שמזכירים את חברון כדי לעורר את זכות האבות. בדומה לכך ה"פני מנחם" מוצא רמז לזכות אבות בהקשר של פורים, במגילת אסתר.

וזה לשון דבריו: "איתא [=יש] בתקוני זוהר פורים כפורים, ביוכ"פ מזכירים זכות ישני חברון כדאי' [=כמו שנאמר] ... האיר פני כל המזרח עד שבחברון וכו' בא להזכיר זכות אבות, גם בפורים מזכירים זכות אבות בדרך רמז, כי 'להרוג' בגי' רחל 'ולאבד' בגי' לאה, 'קיימו וקבלו' בגי' פחד יצחק, זכות ישני חברון, וגם חרבונה זכור לטוב, חרבונה מלשון חברון" (פנינים נחמדים, עמ' מא).

אם כן, ה"פני מנחם" מקשר בין זכותם של יצחק אבינו, לאה אמנו ורחל אמנו - הגם שאיננה טמונה בחברון בצורה ממשית, ומשתמע שהוא מתייחס לזכות זו כמוסבת על כלל האבות והאימהות הקבורים שם. בסוף דבריו הוא עורך קישור בין "חרבונה" לבין "חברון".

ביום שלישי, ה-14 במארס, ט"ז באדר, קראתי בשעות הבוקר בצורה מופלאה למדי שחל במועד זה יום הסתלקותו של ה"פני מנחם". הוא נפטר בשנת תשנ"ו, ונקבר בירושלים בחצר ישיבת "שפת אמת" לצד אביו ה"אמרי אמת".

והנה, בהקשר לזכות האבות בחברון וגאולת פורים אפשר להזכיר מקור נוסף. בביאור אנונימי למגילת אסתר מבית מדרשם של בעלי התוספות לכתוב "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ו, א) (תוספות השלם, מגילת אסתר, עמ' קז, אות ו), מוזכרות דמויות שונות ששנתן נדדה מעיניהן באותו הלילה במעין שיתוף גורל עם צרת ישראל, ובכלל זה "שנת אבות במערת המכפלה". (ראו בהרחבה מאמרי "זכותו של חודש אדר" באתר כיפה).

* * *

חשוב לאזכר את המקורות הללו גם על רקע מכתבו של פרופ' אברהם יצחק (ארט) גרין שהתפרסם ב-13 במארס בעיתון "הארץ" (עמ' 13). מכתב זה נושא את הכותר "לא מקדש על יין מקרית ארבע". גרין ידוע היטב לעוסקים בתחום של מדעי היהדות; הוא בין היתר מחבר הספר הנודע על רבי נחמן מברסלב "בעל היסורים", וספרו האחרון "יהדות רדיקלית" יצא לאור לאחרונה בהוצאת ידיעות. במכתבו בעיתון "הארץ" גרין מביא את תמצית האוטוביוגרפיה הספרותית שלו, כותב שהוא נוהג לבקר בארץ ומציין כי הגיע ארצה בחודשים האחרונים להרצאות בעקבות פרסום ספרו החדש.

אולם בשל דעותיו הפוליטיות הוא מסרב מזה שנים לקדש על יין שמוזכר עליו שיוצר בקרית ארבע, וכן אינו אוכל יבול "חקלאי של יהודים על אדמות הגדה המערבית". לעומת זאת, בביקוריו בארץ הוא אינו עורך כל הבחנה בין המוצרים, ואוכל תוצרת הארץ מבלי לחקור אחר מוצאה. אולם גם בהיותו בארץ הוא "מחמיר", כלשונו, שלא לקדש על יין תוצרת קרית ארבע. בעקבות החלטת הממשלה לפיה תומכי חרם על התנחלויות לא יורשו להיכנס ארצה למדינת ישראל, ועל רקע כנסים מתוכננים שבהם הוא אמור להרצות, הוא מבקש לחשוף ברבים את עמדתו, תוהה ושואל אם יתאפשר לו מכאן והלאה לבקר במדינת ישראל. אם אמנם לא יורשה להיכנס, הוא מבקש שיודיעוהו כבר עתה על מנת שיבטל את ביקוריו המתוכננים.

ראוי להזכיר עוד כי מכתבו זה של גרין עורר בשני אחר הצהריים דיון ער בפייסבוק של הרב אליהו גליל. והנה, המקור בדברי ה"פני מנחם" הקושר שבין "חרבונה" ל"חברון", מקור שמצאתיו ביארצייט שלו - אפשר להשקיף עליו כמעין תשובת משקל למכתבו של גרין. חברון וקרית ארבע קשורות קשר בל יינתק לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, להיסטוריה היהודית ולגאולת ישראל. בספרות חז"ל נדרש באופנים אחדים השם "חברון" במשמעות של מקום שמחבר בין ישראל לאביהם שבשמים וכן בין בני ישראל עצמם (ראו בין היתר הרדוף, אוצר השמות התנ"כיים באגדה). כמו כן אחד משמותיו של משה רבנו הוא "חבר" (דה"א ד, יח), ואחד ההסברים האטימולוגיים שלו הוא "שחיבר את הבנים לאביהם שבשמים" (ויקרא רבה א, ג, עמ' ז-י).

כמו כן, יש לקוות, וכן גם להתפלל, שזכות האבות והאימהות בחברון, תעמוד לכולנו במאבקנו על הארץ, וכן לאלאור אזריה במאבקו בעקבות האירוע שבו היה מעורב ואשר התרחש בעיר האבות עצמה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן