כיצד לדבר עם תלמידים על עמונה?

שלום

החינוך לאהבת א"י מתוך דבר ד', הוא החינוך האמיתי, וקודם לשלל המקצועות האחרים. מחנכת טובה את שהדבר בוער בך.

הקריאי את דברי אחת ממתיישבות כפר דרום, אשר ביקרה בעמונה לחיזוק. אין טובה מן האמת בטהרתה.

להלן דבריה-

אז למה בעצם באנו היום לעמונה?
באנו כי אף אחד זולתנו לא מבין את המצב ההזוי שאתם נמצאים בו, את המאבקים, האסיפות הליליות, הדיונים, התפילות, הריצה אחרי פוליטיקאים, הראיונות, הצלמים שמסתובבים בכל מקום והלילות - הלילות הארוכים בלי שינה....
אז באנו לכאן היום לומר שאנחנו גם לא ישנים איתכם!!!
לא באנו עם דברי חיזוק בומבסטיים, באנו פשוט כדי להיות, לחבק ולבכות איתכם -עליכם ועלינו.
בעולם המושגים הפסיכולוגי יש מושג שנקרא "שחזור טראומה" -כאשר אדם עובר ארוע טראומתי הוא מדחיק או מתמודד אבל כאשר הוא נקלע לאותה סיטואציה הוא משחזר את אותה חוויה שעבר. אתם יודעים למה כ"כ מעט אנשים מתגייסים עבורכם?
למה הציבור לא מתנער משנת החורף שלו?
כיוון שהוא סורס לפני 11 שנים -וזו היתה הצלחת הגרוש - החלישו אותנו לרמה כזו שאנחנו אפילו לא מתנגדים.
דברתי עם מספר אנשים והם אמרו לי "הורדתי מסך, לא מסוגל להתמודד עם סיפור עמונה..."
אז כעת, אתם מבינים ששום דבר לא עבר מתקופת הגרוש "העליזה".
אנשי המקצוע - פסיכולוגים ועו"סים מהמגזר יבואו ויחלקו חוברות הוצאה שניה או שלישית שהוציאו בתקופתינו ויסבירו לכם שזה לא גרוש אלא מעבר דירה וצריך לארגן עם הילדים והנוער טקסי פרידה....
אז אל תאמינו להם - אין פרידה! וזה לא מעבר דירה!
אתם תתפקדו, תחיו ואפילו תשמחו אבל משהו מנשמתכם ילקח....
ולמדינת ישראל - לשופטי בג"ץ והפוליטיקאים :
הלוואי ויכולנו לסמוך עליכם שאתם מנהיגים אותנו ביושר והגינות. שאינכם מונעים מהשפעות זרות -אך ברור לכולנו ש -"המלך הוא עירום" מערכת המשפט מושחתת ואינה פועלת למען הצדק, היא מונעת מכספים וכוחות זרים.
אתם הפוליטיקאים - מבית ומחוץ, שמנסים מכל מהלך לצבור הון פוליטי - בגדתם שנית ושלישית כמו לפני 11 שנים.
הצעתי שאולי את כל האלפים שיבואי לפנות את עמונה תשלחו לכמה סיבובים בכפר מימון להוציא להם את המיץ....
ולכם, אחינו תושבי עמונה, אין הרבה דברי נחמה ועידוד רק שהקב"ה טוב ורחמן ואנחנו בצד שלו, הכאב גדול, אבל במימדי נצח ה' ינצח! ואנחנו איתו! אלה שהמשיכו לומר דברי אמת, שדבקו בארץ האהובה הזו, שפעלו עם א-ל ולמרות הרוחות הקרות שהתאמצו להציג אתכם ואותנו כגזלנים.
הקושי הוא גדול שישא אותו הוא רק אתם.
כששאלו אותי האם אני מתחרטת על משהו ממה שעשיתי, עם המחירים שהיו וישנם כאלה, אמרתי: לא הייתי משנה דבר!!! אני מודה לריבונו של עולם שזימן אותי לעת ההיא, למקום ההוא, עם האנשים ההם... ואשרי שנתפסתי על דברי תורה ואשרי שנתפסתי על ארץ ישראל!

בהערכה ואהבה גדולה,
נאוה האיתן
כפר דרום תבנה ותיכונן



לאחר הקראת המכתב, תוכלי ללמד את דברי רבינו הרצי"ה בכרוז 'למען דעת'-

א.
כל הארץ הזאת היא שלנו, בהחלט, של כולנו, ואינה ניתנת להימסר ממנה לאחרים, "ירושה היא לנו מאבותינו" (עבודה-זרה נג:) כדבר ד', אשר ממשלתו בכל דור ודור, לאברהם אבינו "לזרעך הארץ הזאת" (בראשית יב, ז), "לזרעך עד עולם" (בראשית יג, טו), "בארץ לך אתננה" (בראשית יג, יז), "לזרעך הארץ הזאת" (בראשית טו, יח), "ולזרעך כל הארץ" (בראשית יז, ח), ליצחק אבינו "ולזרעך כל הארצות" (בראשית כו, ג ד), ליעקב אבינו "הארץ לך ולזרעך" (בראשית כח, יג), "הארץ לך ולזרעך" (בראשית לה, יב), לבני ישראל "נתתי לכם מורשה" (שמות ו, ח), "לזרעכם ונחלו לעֹלם" (שמות לב, יג).
לפיכך אחת ולתמיד הדברים ברורים ומוחלטים, כי אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלות אבותינו הנצחיות, אשר אחרים באו ובנו עליהם, שלא ברשותנו ונוכחותנו, ואנחנו מעולם לא עזבנו ולא נתקנו את נחלות אבותינו, תמיד תמיד המשכנו כל קשרי תודעתנו איתן וכל תקפה של מחאתנו הנמרצת כלפי ההחזקה האכזרית והמלאכותית שלהם בהן. כן מצווים אנחנו בשחררנו אותן, וכן לא נעזוב אותן ולא נינתק מהן, וכן ידועים הדברים גם במסורות הערביות שבעל-פה, על שיבתנו באחרית-הימים אל ארצנו נחלת-אבותינו, וגם בספר הקוראן שלהם, ומאושרים הדברים גם בדברי חבר-הלאומים אשר בסיום מלחמת שנת התרע"ד. וכן היתה הודעתו של לויד ג'ורג', הנמצאת בידי, כי כל הארץ הזאת, לפי כל מלוא גבולותיה התנכיים, שייכת לשלטון עם ישראל.
ב.
בחזרנו בזמננו, בפקודה האלהית "כי בא מועד" (תהלים קב, יד) ונתגלה הקץ, (סנהדרין צח, ספר הכוזרי ה' כז, אור-החיים ויקרא כה, כה, ישועות מלכו יורה-דעה סי' סו), אל ארץ אבותינו ארץ חיינו וקדשנו זאת, לא לקחנו מאת הערבים אשר ישבו בתוכה, בשממותה, שום שלטון ממשלתי, שלא היה להם בה, אלא חזרנו אל ארצנו זאת בהתמוטטות השלטון הזר ששלט עליה זמני, ובהסכמת והחלטת אומות-העולם, אשר מתוך-כך הארץ הזאת היתה בידם, ואשר הודיעו בהתעלותם התרבותית את הודאת הכרתם בצדקת שייכות שלטוננו בארצנו זאת. יודעים ומכירים בזה, - בעובדה הזאת האמתית שלא לקחנו מאתם שום שלטון ממשלתי, - גם הערבים בני הארץ בהודאתם זאת במסמך הכתוב הנמצא בידי.

גם הלא ידוע לכּל כי לא גרשנו אותם מהתישבותם פה בארצנו זאת נחלת אבותינו, ארץ נבואתנו נביאינו ומלכותנו מלכינו, ומשגב מקדשנו, והשפעתנו הכלל-אנושית, אלא שהם בעצמם, אם מתוך פחדנות והתבהלות מופרזת או מתוך המצאות תכניות פוליטיות של ניפוחי דברים מסולפים ועשיית "מחנות פליטים" למראה עיני העולם הסובב והרחוק, ברחו ועזבו כמה ממקומות ישוביהם כאן. ואנחנו המשכנו וממשיכים, לבנות ולהיבנות במפלאות נוראות אלהים, ממקדשינו אל ישראל הנותן עוז ותעצמות לעם, ברוך אלהים, בעבודת קדשנו לבנין עמנו וארצנו, תורתנו ותרבותנו הטובה, בצדק ובמשפט, לתקומת נצחנו וכוננות החזרת שכינתו שכינתנו ציונה.
וד' צבאות עמנו ומשגב לנו אלהי יעקב, "ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא, ד' אלהים צבאות האר פניך ונושעה" (תהלים מו, פ).
ר' צבי יהודה הכהן קוק, ירושלים