אנו נגד כפיה דתית. כמובן גם נגד כפיה אנטי-דתית, וכן כל כפיה של אמונות ודעות. נקרא לזה כפיה מצפונית - בתחום חיי הפרט. ברור שבמדינה יש חוקים מחייבים, אך במה שנוגע לחיי הפרט, אין לחדור לעולמו בלי רשותו, ואין מקום לכפיה. מותר להשפיע, לשכנע, מתוך הסכמתו, אך לא לכפות.
לכן זו תופעה נוראה שדווקא במקום כל כך אהוב לאומה, צה"ל, זה קורה, זה איום, זה מגעיל. למה מגעיל? כי החייל הקטן - וגם הקצין - הוא חסר אונים וחייב לספוג מה שדוחפים בו, פן יבולע לו, פן ייענש, פן ייחסם בקידומו. ועוד, הרי הוא אוהב את הצבא, אהבת נפש, אינו רוצה לעורר מדנים, לכן הוא בולע בהכנעה את "החינוך מחדש" שמלעיטים לו, כמו במשטר טוטליטרי.
כמובן ,לא בגלל זה אנו נחדול לאהוב את צה"ל. זה צבאנו, זה חיינו, אנו מסורים לו. אבל אנו כואבים ודואגים ומבויישים, על כך שמטמאים אותו ומחללים את כבודו.
שיהיה ברור, צה"ל אינו בית ספר, אינו אוניברסיטה, אינו סדנא רוחנית, אינו ישיבה, אינו מכון ערכים. צה"ל הוא צבא אשר מטרתו להגן על עם ישראל, על ארץ ישראל, ועל כבוד ישראל. ומי שדוחף תכנים שונים ומשונים, מנצל סמכותו בצורה מחפירה, ומנצל את נאמנותו של החייל שמוכן לכל קרבן למען המולדת.
אין צורך להכביר בהוכחות שזה מה שקורה, הדבר אינו בגדר סוד, אינו בגדר יוצא דופן. זו תופעה מקוללת שהולכת ומתרחבת.
לכן אנו קוראים לצבאנו האהוב: אנא חדול לכפות על חיילים להקשיב בעל כרחם לכל מיני מרצים על כל מיני נושאים, דתיים או אנטי-דתיים, רפורמים או קונסרבטיבים, מוסלים או נוצרים, פלורליסטים או פוסטמודרניים. חדול מלכפות עליו ביקורים בכנסיות, מסגדים ובתי כנסיות. חדל לכפות עליו צפיה בכל מיני מחזות תאטרוניים מבישים. די! קץ לחושך!
אם תרצה, הבא את כל המרצים האלה, בתור מתנדבים או על חשבון צה"ל כלומר על חשבון משלם המיסים, אך אל תכפה חייל או קצין להשתתף, באף סדנא, ובאף בילוי, ובאף השתלמות, ובאף קורס. אין זה קשור לצבא.
ברור שצבא אינו רק נשק אלא גם מורל, מוטיבציה. לזאת כן תביא מרצים שילמדוהו ידידות, חברתיות, מסירות, נחישות, דבקות במשימה, ידיעת הארץ, היסטוריה, אהבת העם, אהבת הארץ, אהבת המדינה, רוח לחימה, לכידות, ציונות, צבאיות, מורשת קרב. כי כל אלה הם בשר מבשרו של צה"ל, או ליתר דיוק נשמה מנשמתו.
אבל אל תבלבל לנו במוח עם כל מיני תכנים שלא קשורים לצה"ל. לא בשביל זה התגייסנו. אתה לא קיבלת מינוי של מחנך. אתה לא מחנך האומה. אתה לוחם האומה.
נחמה אחת יש לנו: חיילינו אינם מאמינים לכל המלל הזה. הם בריאים, הם נורמליים, אחרת לא היו מוסרים נפשם. הם אינם צריכים שכנוע שאנחנו לא נאצים, כיון שאף פעם לא ראו שלקחו אויב לתא גזים ואחר כך לקרמטוריום. הוא אינו זקוק למלל מלא ספקות מי אנחנו ומה אנחנו, ואולי כן, ואולי לא, ושמא גוון זה, שמא גוון אחר. הוא יודע בדיוק מי הוא, חייל יהודי במדינה יהודית. חייל צריך סימן קריאה ולא סימן שאלה!ב"ה, כל הכפיה התרבותית הזאת אינה מחוללת שינוי אצלו, אבל היא מעצבנת, היא מביישת, היא מגעילה, היא מחפירה.
היא מזכירה את הימים האפלים בהם היינו חייבים לשבת כל יום ראשון בכנסיות נוצריות ולהקשיב לנאומי הטפה של כמרים.
אל תכניס פוליטיקה, אל תכניס פילוסופיה, אל תכניס כל מיני תכנים שנויים במחלוקת. כל אלה לא רק פוגעים בפרט, אלא מפוררים את צה"ל. תשאיר כל אלה בחוץ.
אנו יודעים שקיימת אצלנו "בעיית התרבות". כלומר, כולנו יחד הקמנו מדינתו של עם ישראל במסירות נפש. בזה כולנו מסכימים. אך מה מטרת מדינה זו. בזה אנו חלוקים. מה יהיה התוכן התרבותי של מדינתנו. בזה אנו חלוקים. וטרם נכנסנו להכרעה לאומית בסוגיה עמוקה זו. אז בינתיים קבענו Modus Vivendi, דרך חיים משותפת המוגדרת בסטטוס קוו. אבל בצה"ל אנו עסוקים רק במשותף, שהוא לאין ערוך יותר גדול מהמפריד. אז אנא אל תכניס בצה"ל מה ששייך למפריד. אתה רוצה לפורר את צה"ל?! את התשובה של Multiculturalism, רב-תרבותיות, תשאיר החוצה.שאנו עם אחד, לאום אחד, כאיש אחד, בלב אחד - כן תכניס פנימה בצבאנו האהוב.
אם תביא רב לדבר על תורה, אך ייכנס רק מי שירצה. אם תביא אתאיסט לדבר על כפירה, וייכנס מי שירצה.
לצערנו, נגררת למקום שלא שייך לך. איזהו חכם המכיר את מקומו.
תזכה להחכים, תזכה להתפקח. וכולנו יחד, חזק ואמץ, למען עמנו וארצנו.