אני מבקש לחלוק בצורה מוחלטת על קביעת הרב שלמה ריסקין, כי אדם בעל נטייה הפוכה פטור משום שהוא אנוס ונברא כך.
א. יש להדגיש שאצל חלק הנטייה אינה מולדת אלא נרכשת בשל לחץ חברתי של התרבות החילונית. אצל חלקם אכן היא מולדת, ואם הם מתגברים הם קדושים.
אך חלקם בוחרים בעצם הנטייה, ויש להילחם במגמה מתועבת זו (כלשון התורה קדושה) של יצירת ציבור שבוחר לחטוא.
ב. מי שיש להם נטייה מולדת, אין בכך להכשיר שום מעשה, בוודאי אין בכך גדר 'אנוס רחמנא פטריה'. אדרבה, יש להוסיף עוז ותעצומות להתגבר על היצר הרע הכפול, ולא לחטוא עם בני אותו המין.
ג. המדע אינו מכונן הערכים שלנו. הוא רק מסרטט את קווי המתאר של המציאות, אך לא יכול לפרש אותה. פרשנות מוסרית והוראה הלכתית - אלה שייכים רק לתורת ה'. בכל ספרות השו"ת של רבותינו לא שמענו שהתירו לאדם לעבור איסור משכב זכר מצד 'אנוס ביד יצרו', אלא להפך, קריאה רמה להיות גיבורים ולא לעבור עבירות אישות גם כאשר כואב הדבר.
ד. רצון ה' הוא שיהיה יצר, ושיתנו לו פורקן בהיתר ולא באיסור. גם אם אין דרך של היתר, אזי אין זה מתיר את האיסור כלל. המוסר ההלכתי הוא העיקר, ולא התפאורה המציאותית. לפעמים האדם נמצא בדרך ללא מוצא, ועלינו לתמוך בו אך לא להתיר עבורו איסורים כדי להקל את החיים.
ה. יש לציין כי דברי הרב ריסקין עומדים בסתירה לדבריו של מרן הרב קוק, אשר הובאו באורות הקודש בשינוי, ובצורה מלאה בשמונה קבצים קובץ ו צט.
להלן דברי הרב קוק ופירושיהם:
ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטייה הטבעית שיש לאילו בני אדם מראשית יצירתם למשכב זכר, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה, אבל דבר אלהינו יקום לעולם.
אותם החושבים שכאשר יש נטייה טבעית שגילה המדע, האדם החוטא אינו אחראי על מעשיו והוא 'אנוס', הנם טועים ואינם מבינים את מקומה של התורה ביחס למדע. המדע רק מצייר את העולם, בעוד התורה היא המכוונת את מגמת העולם.
על כן, גם אם המדע מצא שיש נטייה כזו, אין הדבר עוקר את חובת המחאה המוסרית שיש לנו על מי שפועל על פי נטייתו ההפוכה. אגב, הדבר כתוב במפורש בגמ' יבמות (נג: ועיין תו'ס) שאין קישוי אלא לדעת, ואין בזה גדרי 'אנוס', וכן הוכרע בראשונים ובפוסקים.
וכבר פירש בר קפרא על זה, 'תועבה'- 'תועה אתה בה'. שהיא נטיה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להלחם עליה
דהיינו, טעות היא לחשוב שמפני שיש נטייה טבעית, אזי 'אין ברירה', ודברים הותרו מוסרית או הלכתית. אדרבה, יש להילחם ביצר ולהכריע אותו.
ומקצת הטינא שאולי תמצא אצל יחיד באופן שאי אפשר לעקרה, זה ראו חכמים מראש ואמרו על זה, כל מה שאדם רוצה כו', משל לדג הבא מבית הציד, רצה לאוכלו צלי שלוק מבושל אוכלו. ובזה העמיקו בטבע האדם עד לחמלה על המקולקלים בראשית יצירתם
כאן הרב מתייחס לגמרא בנדרים, אשר מתירה לאדם מעיקר הדין לבוא על אשתו בצורה הפוכה, שאינה כדרכה - 'כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו - עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח - אוכלו, צלי - אוכלו, מבושל - אוכלו, שלוק - אוכלו [...] ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמרה לו: רבי, ערכתי לו שולחן והפכו! אמר לה: בתי, תורה התירתך, ואני מה אעשה לך?'.
הרב רואה בכך היתר פרטי בשעת הדחק לאדם עם נטייה כזו, אך רק עם אשתו בהיתר, ולא עם גבר. וכן פסק רמ"א אה"ע כה סעיף ב כר"י.
ומכל מקום העירו- 'חגרין מפני מה הויין? מפני שהופכין את שולחנם'. ואף על פי שאינה הלכה, מכל מקום היא שיחה של מלאכי השרת, דהיינו חכמים הדומים למלאכי ד', וכל עם ד' על פיהם יחנה ויסע. וכל הנותר בציון ונשאר בירושלם קדוש יאמר, וישנא תהפוכות, ודרך ישרים סלולה
דהיינו, יש להימנע מיחסים מעוותים כאלו אפילו עם אשתו, אלא יש להיות קדוש וישר ולהתגבר על היצר. ההיתר הוא רק במקרים לא נורמליים של יצר מולד הפוך (ורק ביחסים עם אשתו ולא ח"ו עם גבר), וגם אז, יהיה מחיר לסטייה זו עם אשתו.
לומר שאדם עם נטייה הפוכה הוא 'אנוס' ו 'פטור', ואין לשפוט אותו? דברים אלו מרפסן איגרי (משברות גגין ועליות כלומר קשות לשומעיהן שאינם מבינים טעמם - עורך האתר) ואינם נכונים בלשון המעטה.
יש אמת ושקר, טוב ורע, ויש לאדם בחירה על מעשיו ובמיוחד בתחום זה של מיניות וביצוע העבירה. הנטייה אינה איסור, שכן התורה לא התייחסה לזה. אך המעשה עצמו, הוא עבירה גמורה.
דברי הגמרא ביבמות נאמנים עלינו. דברי הרב קוק נאמנים עלינו. לפיכך, הרב לווינשטיין צדק במחאתו המוסרית נגד מגמת ההכלה של מי שמבצעים את הנטייה הזו, וטועה הרב ריסקין כשהכריז שבעל נטייה כזו הוא אנוס ופטור.
המאמר פורסם באתר כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים