ש: כל פעם שאני עובר ברחבת הכותל עם הרב, אנשים ניגשים אליו ומבקשים ברכה, ותמיד הרב נענה בחיוב. מה הרב אומר להם?
ת: ברכת כהנים, הרי אני כהן, כהן הדיוט. ואם הזמן קצר, אני אומר: ד' יברך אותך.
ש: בזמן האחרון יש תעשיה שלמה ומסחר שלם של ברכות מרבנים אפילו בתשלום. מה המקור?
ת: אין לזה מקור קדום. לא נפסק בשולחן ערוך שמי שצריך פרנסה, זיווג, רפואה או דבר חשוב אחר, ייגש לרב לקבל ברכה. רק כתוב שולחן ערוך: "מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר ויבקש עליו רחמים" (שו"ע יו"ד שלמה י הגה). ודאי יש ערך עליון לתפילה, בין שמתפלל על עצמו, בין שמתפלל על חברו. אגב, כתוב כאן חכם שבעיר, ועל פי זה יש שכתבו שמדובר ברב שמכיר אותו (שו"ת שבט הלוי ג יו"ד קסג). אבל תפילה היא דבר עמוק מקירות הלב ולא די לומר ברכה קצרה כמו ד' יברך אותך או אפילו ברכת כהנים.
ש: אבל בתפילה, אומרים ברכת כהנים?
ת: זה דבר אחר, לא הכהן מברך אלא רבונו של עולם. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. פעם אחת התפלל הגרי"ז תפילת שחרית בבית מדרשו, ולא היה שם כהן לישא כפיו, וביקש שילכו ויביאו כהן לנשיאת כפים, ועד שמצאו כהן עבר כרבע שעה. ובין אנשי המנין היו שני אברכים חסידים שנחפזו ללכת והראו פנים זעומות, אבל מאימת הגרי"ז נשארו עד שגמרו את התפילה ונשיאת הכפיים. לאחר התפילה קרא להם הגרי"ז ואמר להם: "הן אתם יכולים ללכת מהלך שבועיים עם טרחה רבה והוצאות עצומות, כדי לקבל ברכה מאדמו"ר שאין לכם הבטחה כלל וכלל שתתקיים ברכתו, וכאן כתוב 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם', הקב"ה עצמו מברך ויש הבטחה שתתקיים הברכה, ולזה אין לכם רבע שעה"? (מגד גבעות עולם לרב מיכל זלמן שורקין ח"א עמ' צח. כדומה עיין ספר שאל אביך ויגדך להג"ר שלום שבדרון ח"ב עמ' רעג). וכותב הג"ר דוד כהן בהסכמה לס' ברכת כהנים באהבה: "לפני איזה זמן הייתי אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ואמר לי שתמוה אצלו מאוד לראות אנשים הזקוקים לאיזה ישועה. שמבקשים ומחפשים לקבל ברכות, והרבה פעמים נודדים למרחקים בשביל כך, ואף שאין להם שום אסמכתא שיש עניין בברכותיהם של המברכים, ואינם שמים אל ליבם שיש להם לסמוך בכל יום יום ברכה שהקב"ה הבטיח שיש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה, והיא הברכה שמברכים הכהנים בכל יום, ואינם משתדלים לרדוף ולהשתדל אחר ברכת כהנים"(מובא באורחותיך למדני עמ' לח. אמנם הגראי"ל שטיינמן הזכיר שהחזו"א סבר שאין מצוה לישראל להתברך. אעלה בתמר - מתורת החזו"א עמ' לח).
ש: אז למה הרב כן מברך אנשים בכותל או במקום אחר?
ת: מצוה לעשות רצונם של אנשים ולעשות להם חסד. ראה ביוטיוב איך מטרידים את הגר"ח קניבסקי טורים ארוכים לקבלת ברכה, והוא אומר "בוּ"הָ בוּ"הָ בוּ"הָ", כלומר בראשי תיבות ברכת והצלחה.
וקל וחומר אני הדל, ברכתי היא ברכת הדיוט (לגבי ברכת "בוּ"הָ", הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, שאל את הג"ר משה חליוה, מח"ס ענפי משה, האם מותר לומר לאביו שמו בראשי תיבות כגון שקוראים לאביו רבי אלחנן שיאמר לו הגר"א? השיב הג"ר חליוה שאין לעשות כן והוי בזיון. והוא מביא הוכחה ממה שהגר"ח קניבסקי החל לברך תחת ברכה והצלחה בו"ה בראשי תיבות ומשם אנחנו רואים שלראשי תיבות יש דין מילה כפשוטו [גם אני אודך - שו"תים של הגר"מ חליוה ח"א סי' כד]. אבל בנו של הגרח"ק, הגראי"ש אמר שלא כן הוא ואביו ס"ל דר"ת הוי סימן. וכך השיב דודו הג"ר יצחק זילברשטיין לגבי מי שאמר בר"ת סכום לצדקה דהוי סימן ולא נדר [שם ח"ג סי' נ] - מ"צ).
ש: אבל אפשר ללכת לצדיק נסתר שיש לו כוחות עליונים?
ת: אי אפשר, כי צדיק נסתר הרי הוא נסתר, ואין מכירים אותו!
ש: אז מה יעשה אדם שבאמת צריך ברכה?
ת: יתפלל בעצמו אל רבונו של עולם. אין צורך במתווכים. ד' שומע תפילתו של כל אדם, כגדול כקטן.
ש: יש דרכים מלבד תפלה?
ת: בודאי. כל התורה מלאה מזה שאם מקיימים מצוות, אז באה ברכת ד'. אפילו אומרים זאת כל יום בפרשה שניה של קריאת שמע. וידועים דברי חז"ל: תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים - מ"צ).
ש: יש רבנים שדורשים כסף עבור ברכה, ויש אפילו מחתימים שאם הברכה תתגשם, אז עליהם לשלם סכום נוסף?
ת: מוזר מאוד ולא ברור שלהתחייבות הזו יש תוקף הלכתי.
ש: ובסיכום?
ת: סבי ז"ל, ר' מאיר לוי פלאם, סיפר לי שזוג הלך לרב לקבל ברכה בשביל פרנסה. זה היה למורת רוחו של הרב. אז הוא ביקש בתמורה אלף רובל. הזוג היה מאוד נבוך וביקש להוריד את הסכום, אך הרב עמד בשלו. בסוף האשה אמרה לבעלה: אולי נתפלל בעצמנו. פניו של הרב אורו והוא אמר: אוֹה! זה מה שהוא ציפה מהם.
[ראיין: הרב מרדכי ציון]