Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על ערך ההשגחה - כיפה

דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על ערך ההשגחה

הרב ד"ר אורי נויבירט מציע דף לימוד במדרשי חז"ל להורים ולילדים בנושא ערך ההשגחה

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 08/10/15 21:02 כה בתשרי התשעו

דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על ערך ההשגחה
Shutterstock, צילום: Shutterstock

אגדה (חולין ז, ע"ב; מתורגם):

"אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה). אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים.

אישה אחת הייתה לוקחת עפר מתחת רגליו של ר' חנינא.

אמר לה (רבי חנינא): טלי (את העפר), לא יעלה הדבר בידך (כלומר לא תצליחי להזיק לי),

שכן כתוב "אין עוד מלבדו".

שאלות:

(א) מה הקשר בין הביטוי "אין עוד מלבדו" לבין כשפים?

(ב) מדוע לקחה האישה עפר?

(ג) מדוע רבי חנינא לא חשש מפני האישה?

הצעה לתשובות:

(א) הפסוק "אין עוד מלבדו" בא ללמד כי אין שום כוח בעולם שמשתווה לכוחו של ה', ממילא גם כשפים אינם יכולים להזיק לאדם כל זמן שה' אינו רוצה בכך. כך למשל, לדעת רבי חנינא, אם נעשה כישוף אשר מטרתו להמית האדם, אך ה' אינו רוצה שאדם זה ימות כעת - אזי הכישוף לא יפגע בו.

(ב) האישה ניסתה להטיל כישוף על רבי חנינא ולהמיתו (על-פי רש"י שם).

(ג) רבי חנינא לא חשש מפני ניסיון הכישוף של האישה, בשל אמונתו החזקה כי "אין עוד מלבדו". רש"י (על סנהדרין סז, ע"ב, ד"ה 'אין עוד מלבדו') מסביר את תשובתו של רבי חנינא באופן הבא: "אם המקום [הקב"ה] חפץ בי - לא תוכלי להרע, ואם תוכלי - מאתו יצא ואני מקבלן". כלומר, רבי חנינא לא חשש מפני האישה, כי האמין בכך שהצלחת הכישוף תלויה בה' בלבד, ולפיכך אם ה' חפץ שיחיה - אזי הכישוף לא יוכל להרע לו.

העשרה (חולין, שם):

אמר ר' חנינא: אין אדם נוקף [=פוצע] אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין [=גזרו] עליו מלמעלה.

כלומר: לדעת ר' חנינא אף פציעה קלה באצבעו של אדם, לא יכולה לקרות אלמלא כך גזר-רצה ה'.

נקודה למחשבה:

האם קיים קשר בין דברי רבי חנינא לגבי כוחם של כשפים להזיק לבין אמרתו בדבר פציעת אצבע?

תשובה: הקשר בין הדברים מתבטא בכך שלדעת רבי חנינא אדם לא יכול להיפגע במקרה - אם ה' לא גזר (רצה) שכך יהיה.

ר' חנינא מאמין כי הכול תלוי בהשגחת ה'. לכן לא ייתכן שיארע בעולם דבר מה, רע או טוב, בניגוד לגזרתו (לרצונו) של ה'.

על כן הוא סבור כי כשפים אינם יכולים להזיק לאדם (וממילא גם הכשפים של האישה לא יוכלו להזיק לו ולהמיתו). שכן לתפיסתו אף פציעה קלה, באצבע, לא יכולה לקרות אלמלא כך גזר ה'.

לשם השלמת התמונה יש לציין, כי האמרה הנדונה ("אין אדם נוקף אצבעו...") נכונה רק ביחס לפציעה (או למיתה) אשר אינה נגרמת עקב רשלנות או חוסר זהירות מצד האדם. בהקשר זה ראוי לצטט אמרה נוספת של ר' חנינא: "הכל בידי שמים, חוץ מצנים פחים" (בבא מציעא קז, ע"ב).

בעל המצודת דוד (על משלי כב, ה) מפרש: "צנים פחים - קוצים ופחים... רוצה לומר המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח". לאור דברים אלו ניתן לומר, כי לדעת רבי חנינא, אם תוך כדי הליכה נפצע אדם באצבעו ('נוקף אצבעו'), חרף זהירותו, הרי זה "בידי שמים" (גזרה מלמעלה(. אך אם הלך אדם בשדה קוצים ('צנים') ולפיכך נפצע באצבע רגלו, אזי הפציעה אינה "בידי שמים" אלא "בידי אדם", שכן היה עליו להיזהר ולא ללכת בשדה קוצים.

יוצא אם כן, כי האמונה המוחלטת בהשגחה עליונה, המתבטאת בתפיסה שגם פציעה קלה באצבע אינה מקרית, אינה פוטרת את האדם ממידת זהירות סבירה בדרכיו ובמעשיו.

הורידו בתצורת PDF מעוצבת

לתגובות או לקבלת דף הלימוד במצגת ניתן לפנות ל: orinoy1@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן