יש לנסח תפילה לשלום תושבי מדינת ישראל ויהודי העולם

על רקע רציחתם של בני הזוג הנקין הי"ד בחול המועד סוכות, ביום חמישי בלילה, צרמה בעיניי בשבת חול המועד העובדה שאין פיסקה בתפילה לשלום המדינה המדברת על תפילה לשלום תושבי מדינת ישראל. וזה נוסח חלקה הראשון של התפילה: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱ-לֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ...".

יש בתפילה לשלום המדינה בקשה להגנת ה', לשליחת עצה טובה לראשי העם, תפילה לחיזוק מגיני הארץ, וכן תפילה לקיבוץ גלויות. אולם נעדרת ממנה תפילה מפורשת לשלום העם היושב בציון. ייתכן אמנם כי יהיו מי שיסברו שהקטע הפותח כולל גם את תושבי המדינה, אולם לפי ראות עיניי אין מצויה תפילה ישירה לשלום העם.

על רקע רציחתם בחול המועד סוכות של הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, הרב נחמיה לביא הי"ד ואהרון בניטה הי"ד, פניתי במוצאי שמחת תורה במכתב לרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל, הרב דוד לאו, ובו עמדתי על הצורך להוסיף בתפילה לשלום המדינה בקשה לשלום עם ישראל ויהודי התפוצות. הבעתי את דעתי שראוי שיוזמה זו תצא מקרב הרבנות הראשית. עוד ציינתי כי המאורעות האחרונים חידדו בעיניי את הבעייתיות באי-הכללת תפילה לשלום תושבי מדינת ישראל בתפילה לשלום המדינה, למרות שנראה לומר כי מן הראוי והנחוץ היה לתקן נוסח בעניין זה הרבה קודם לכן.

ייסוד תפילה כזו צריך לפי הבנתי לנבוע ממקום של אמונה וביטחון, והיא אמורה להיות נישאת בצורה קבועה, גם לאחר שיפור המצב הביטחוני, עד לגאולה השלמה.

תפילת ה"מי שברך" לשלום חיילי צה"ל מתייחסת לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון: "מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱ-לֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם".

תפילה לשלום אזרחי מדינת ישראל שייכת מבחינת נושאה לתפילה לשלום המדינה, ולא ל"מי שברך" לחיילי צה"ל. כמובן שמדי שבת הכוהנים מברכים את העם, אולם אין די בכך וחובה לדעתי להוסיף נוסח נפרד בפני עצמו המתאים למציאות הביטחונית במדינת ישראל.

נראה לומר כי מכיוון שהתפילה לשלום המדינה מתייחסת גם לקיבוץ גלויות, ועל רקע האנטישמיות הגואה בעולם, ראוי לכלול גם בקשה לשלום יהודי העולם בתפילה לשלום המדינה באופן שיתווסף נוסח קצר המדבר על שלום העם היושב בציון ושלום כל יהודי העולם.

לפני שנים אחדות חל שינוי מטעם הרבנות הראשית בנוסח ה"מי שברך" לחיילי צה"ל, שהוסיפה בו את המילים "וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן... וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם" כדי לכלול את מי שעובדים בשב"כ. והוא הדין עתה, מן הראוי שהרבנות הראשית תתקן נוסח תפילה לשלום עם ישראל.

המכתב ששלחתי לרב דוד לאו נקרא באסרו חג סוכות, ה-6 באוקטובר 2015, והמאמר הנוכחי נכתב ביום חמישי, ה-8 בחודש, ולא חלף די זמן לקבלת מענה לפנייתי. עם זאת, ביום רביעי, ה-7 באוקטובר 2015, אירעו פיגועים אחדים, וכן ביום חמישי, דבר שמחזק בקרבי את ההכרה בדבר הנחיצות של ייסוד נוסח תפילה מתאים.

למרות שהצעתי להוסיף פיסקה בתפילה לשלום המדינה, באותה מידה ייתכן וראוי לנסח תפילה קצרה נפרדת בנושא הנדון.

* * *

בנוסף, בשמחת תורה בשעת אמירת תפילת יזכור, שאותה אני אומרת לע"נ אבי ז"ל ועל רקע רציחתם של הרב נחמיה לביא הי"ד ושל אהרון בניטה הי"ד, מלבד רציחתם של הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, צרמה בעיניי העובדה שנפגעי פעולות איבה מני קום המדינה ואילך אינם מוזכרים כלל בתפילת היזכור הנאמרת בבתי הכנסת. דבריי אלה מתייחסים לנוסח תפילת היזכור לחללי צה"ל המובא במחזור קורן ובמחזור רינת ישראל. תפילת יזכור זו כוללת את הנופלים במחתרות, אולם לא את תושבי מדינת ישראל שמסרו את נפשם על קידוש השם בפעולות טרור וכן לא את יהודי העולם שנרצחו בפיגועי טרור.

במוצאי שמחת תורה נתקלתי בנוסח תפילת היזכור המחודשת, הרשמית של צה"ל, ובה כלולה תפילה לזכר נפגעי פעולות איבה: "יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל, וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר".

הגם שהציבור הדתי, לכל הפחות ברובו, מתנגד לנוסח הפתיחה של תפילת היזכור החדשה, מכל מקום נראה בבירור לומר כי ראוי שהרבנות הראשית תוסיף לתפילת היזכור לחללי צה"ל קטע בעניין נפגעי פעולות טרור, וכן בעניין נפגעי קהיליית המודיעין, הביטחון והמשטרה. קיים פער בין נוסח תפילת היזכור לחיילי צה"ל במחזורים לבין העובדה שהיו קורבנות בנפש גם בקרב הקבוצות הנזכרות. יוצא שתפילת היזכור לחללי צה"ל הנאמרת בבתי הכנסת אינה כוללת את כלל היהודים שנפלו על קידוש השם מאז קום המדינה הן במדינת ישראל והן מחוצה לה. הכללת המוטיבים הללו מעתה בתפילת היזכור שאומרים בבתי הכנסת תהווה גם תשובה הולמת וראויה לנוסח היזכור המחודש והרשמי של צה"ל.