מתחזקים באלול

אלול. מבית הכנסת הספרדי כבר עולה קול שופר, השמש עדיין יוקדת אך בערבים אפשר לחוש רוח סתווית בודדת שמזכירה את שמתרגש לבוא. אלול, ומושגים כמו חשבון נפש, תשובה וכפרה מנערים מעליהם את האבק ומתיישבים בלבבות. אלול, ועיתוני המגזר מתמלאים במודעות על תכניות אלול שנפתחות בבתי המדרש, מזמינים את הקורא והקוראת לבוא, ולהציץ, וללמוד.

בתי מדרש רבים מציעים בשנים האחרונות תכניות אלול שונות ומגוונות. יש בתי מדרש שמציעים תכנית מלאה לכל השבוע ויש שמציעים יום בשבוע, יש שמבקשים הרשמה מראש והתחייבות, ויש שמציעים שיעורים וכל דכפין יבוא ויטול, יש שמציעים שיעורים בלבד, ויש שמציעים גם מגוון סדנאות: אמנות, יוגה וחיבור גוף נפש למינהם

"באולפנה, ולאחר מכן - במדרשה, זמן אלול הוא מאוד מסודר ומובנה”, מנסה ליאת, בוגרת של תכניות אלול במדרשת 'שובה', בעפרה, להסביר את התופעה. "הצוות החינוכי יוצר חודש שמלא בשיעורים, שיחות והתוועדויות. לאחר חודש מלא כזה מגיעים לראש השנה וליום כיפור בתחושה שאנחנו מוכנים, שאנו מגיעים עם מטען שצברנו חודש שלם. אבל אז נגמרת המדרשה, חלק עובדים, חלק לומדים באוניברסיטה - והאחריות ללמידה מוטלת עליך. לא לכולם קל לבנות לעצמם תוכנית לימוד עצמאית לחגים. תוכניות אלול יוצרות מסגרת לימוד גם למי שכבר סיים את המסגרות החינוכיות".

לכל מדרשה או מכון יש תכנית לימוד שונה משלה. במדרשת שובה, בה לומדות כ-80 תלמידות מדי שנה, מתקיימים הלימודים במשך חמישה ימים בשבוע, מבוקר ועד ערב. התכנים הנלמדים עוסקים בנושאי תשובה והכנה לחגים, כשהדגש הוא חיבור לעצמך והדרך לחזור אל מי שאתה רוצה להיות.

"אלול הוא חודש של התבוננות והקשבה עצמית, חודש שהשפה בו היא פנימית, אך שצריך להיזהר שההתלהבות של אלול לא תהיה עלה תאנה לכל השנה", מסביר הרב ראובן טבול, ראש המדרשה ומוסיף כי על כך הם עובדים במדרשה: כיצד לקבל כלים שיעזרו להתחדש כל השנה, כיצד לתרגם את הרוח האלולית לתהליך מתמשך. זו גם הסיבה שתוכנית אלול במדרשה היא לא פעילות נפרדת לעומת התכניות האחרות במדרשה, והלומדות ממשיכות את הלמידה במשך שאר השנה.

(צילום: פלאש 90)

כאמור, בכל מקום מציעים תכנית שונה, אשר משתנה באורכה ובאופיה. כך, במכון אורה מציעים תכנית הכוללת חמישה ימי לימוד בשבוע בנוסף לשבת פעם בשבועיים. הלימודים משלבים עיונים בתפילות ופיוטי התקופה, לימודי אמונה, שיעורים על הרב קוק ב'אורות התשובה' וכן, שיעורי הכוונה לתשובה אישית. מכיוון שרבות מהלומדות הן חוזרות בתשובה או מסורתיות - אין בביתן קיום הלכתי של החגים, ועל כן תכנית המדרשה לא מסתפקת בלימוד בימי אלול בלבד, אלא מציעה לבנות לחגוג את החגים במדרשה - בתפילות וסעודות משותפות.

מדרשת 'עין פרת' פתחה תכנית אלול כבר לפני שמונה שנים. מדובר במדרשה מבוקשת במיוחד, כך כשבעוד במחזור הראשון למדו בתכנית 26 בנים ובנות, כיום מדובר בארבעה מרכזי לימוד ברחבי הארץ, בנוסף לתכנית לבוגרים ותכנית לקבוצה מארצות הברית, כשבפועל לומדים בחודש אלול 230 תלמידים ותלמידות תחת כנפי המוסד.

"החבר'ה מגיעים לארבעים יום, כולל יום כיפור”, מספרת ענת סילברסטון, מנהלת צוות המדרשה על התכנית. "הם גרים בקמפוס וכמעט לא יוצאים הביתה. הלימוד מאוד אינטנסיבי, לימודים מהבוקר ועד הלילה. הלימוד נעשה גם דרך הרצאות פרונטליות וגם בלמידה בחברותות ובחבורות. הטקסטים שאנו לומדים נוגעים לזהות בשלושה מרחבי שיח. שיח יהודי - בו לומדים גמרא ומחשבת ישראל, שיח ישראלי - בו לומדים יצירות מהספרות העברית, ושיח זהות מערבי - בו לומדים יצירות מופת קלאסיות פילוסופיות וספרותיות". ענת מדגישה שלצד לימודי הרוח והנפש הם אינם מזניחים את הגוף ועוסקים גם ביוגה ובספורט”.

ענת מסבירה שהלימודים במדרשה מורכבים מקהל הטרוגני: בנים, בנות, ימנים שמאלניים, דתיים חילוניים ומספרת על ההבדל במהות 'זמן אלול' בעיניי הלומד חילוני לעומת הלומד הדתי: "הרבה מהלומדים החילונים רוצים לעבור חוויה של לימוד מעמיק. לחילונים אין מטען אלולי של אדם דתי, הם לאו דוקא מחפשים לעבור את התקופה בשיח דתי, הם מחפשים להעמיק את הזהות היהודית שלהם, לעיתים גם בדרכים אחרות כמו יוגה. הקהל החילוני לא מחפש חזרה בתשובה, הוא רוצה להתחבר, למצוא נגיעה של המסורת. הדתיים רוצים להיפתח, החילונים רוצים להתחבר".

"הדתיים, לעיתים קרובות, מחפשים לימוד ברוח אחרת מהישיבה והמדרשה”, היא מוסיפה. "הם מחפשים התבוננות פנימית והעמקה לא רק בתכנים שסביב המסורת היהודית אלא גם בתכנים ישראליים. למרות שהדתיים מכירים את המקורות היהודיים הנלמדים - גם להם יש חוויה חדשה. המפגש בין הפערים של קבוצת הלומדים מפרה את השיחה ויוצר נקודת מבט אחרת גם למי שפוגש את הטקסט בפעם העשירית".

איך את מסבירה את ההיענות של סטודנטים שמוותרים על חופשת הקיץ שלהם לטובת לימוד אינטנסיבי?

"כנראה שהצלחנו לגעת בצורך אמיתי, נוכח ורלוונטי להרבה צעירים וצעירות. הלימודים באקדמיה הם לימודים מנוכרים: לשם תואר, ציונים, עמידה בהתחייבויות. הסטודנטים מחפשים חווית לימוד לשמה, מחפשים אותנטיות והתרגשות, מחפשים להעמיק את הזהות היהודית שלהם. האקדמיה לא מספקת צורך זה".

לרוב, תכניות אלול משויכות לבית מדרש פעיל, אך לעיתים הרצון להקמת לימוד אלולי מגיע דווקא מהשטח, מהלומדים. כך קרה בבית מדרש 'היום' בנחלאות המציין את השנה השלישית לפעילותו. צביקה אנגל, ממקימי בית המדרש, מסביר: "הרגשנו שאנו רוצים לימוד אחר מהלימוד המוכר. אנו מחפשים תורה שנוגעת בתהליכי נפש, עבודת ה' במובן הרחב. פחות חשוב לנו אם האדם חובש כיפה או לא, העיקר שתוכו יהיה כברו, שהלב והפה ידברו יחד".

המחסור בבתי מדרש עם גישה מקבילה הביא את הצעירים להקים תכנית אלול שפתוחה לכל מי שחשקה נפשו בתורה. התכנית פועלת במשך שני ערבים בשבוע, בבית הכנסת 'אוהבי ציון' בשכונת נחלאות בירושלים, ומשלבת שיעורים של מרצים ולימוד פתוח לחברותות. בין המרצים בבית המדרש נמנים הרב דב ברקוביץ', שרה סגל-כץ, רובי קאסל ועוד. השנה הם יצאו גם לסוף שבוע בסדנת מדבר כהכנה לקראת ראש השנה.

"בתי המדרש עוברים כיום תהליך ומבתי מדרש דתיים בלבד הם הופכים גם למקום תרבותי, מקום של נפש”, מבקש צביקה להדגיש. "החיפוש שלנו הוא אחר המקום הכנה של האנשים, היכולת להיות חסר ציניות כלפי עצמי, וכלפי אחרים".

אז בין אם אתם מחפשים תכנית לימוד של חודש שלם, ובין אם כמה ערבים בשבוע, בין אם אתם מחפשים לימוד שכלתני וחוקר ובין אם לימוד שמשלב תנועה ומדיטציה - בתי המדרש השונים ישמחו לארח אתכם, על מנת להגיע לחגים לא מתוך השגרה השוחקת אלא מתוך עצירה, התבוננות ומחשבה.