היום נעסוק בקצרה בהלכות כיסוח הדשא בשמיטה. הלכות אלו נובעות בעיקר ממה שכתבנו אתמול לעניין גיזום בשמיטה. באופן עקרוני כיסוח דשא הוא מהמלאכות האסורות בשמיטה, ולאלו הסוברים שגיזום ירק אף הוא בכל זמירה יהיה בכך איסור דאורייתא שאי אפשר להתירו בשמיטה. אמנם, לרוב הדעות זוהי מלאכה דרבנן, שמותרת אך ורק כדי למנוע נזק. על כן, הכיסוח מותר רק אם מדובר במקרה שבו הימנעות מכיסוח תצריך הוצאה מרובה לאחר השמיטה על מנת להחזיר את הדשא לאיתנו.
כאשר מכסחים את הדשא רק לצורך הנוי שלו, כבר הבאנו אתמול שיש מתירים כמו בגדר חיה, אך דווקא אם מדובר בדשא מלא וצפוף שאין בכיסוחו תועלת לעידוד הצימוח. דשא דליל - אסור לכסחו.
כיסוח תדיר יותר עדיף בשמיטה, כי כיסוח כזה הוא לנוי בלבד. בדרך כלל הגדלת מרווחי הכיסוח בשמיטה בשליש תשמור על מדשאה סבירה ותמנע נזקים לעתיד. בכל מקרה כשמכסחים בשמיטה טוב לכסח כיסוח גבוה יחסית (כ-5 ס"מ) כדי לעשות שינוי בין הכיסוח בשמיטה לכיסוח בשאר שנים, ובכך להראות שלא מדובר בכיסוח לעידוד הצמיחה.