המלחמה בשם ה´

המלחמה היא לא רק כדי שלא יהיו טילים. עיקרה של המלחמה הוא להמליך את ה´. אם נהיה מכוונים לתדר הזה, אולי גם נזכה להמלכת ה´ במהרה בימינו

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 27/07/14 16:21 כט בתמוז התשעד

המלחמה בשם ה´
צילום אילוסטרציה: פלאש 90, צילום: צילום אילוסטרציה: פלאש 90

מהי מטרת המלחמה?

שלמה המלך ע"ה אמר בחכמתו (קהלת פרק ג): "לכל זמן ועת תחת השמים... עת מלחמה ועת שלום". אנו עם של שלום, וחפצי שלום אנחנו. כולנו מעדיפים שלום והשקט מאשר מלחמות. אם כן אנו שואלים את עצמנו מהי מטרתה של המלחמה? מהו הצד החיובי שיש במלחמה?

בימי מלחמת העולם הראשונה כתב הרב קוק זצ"ל (אורות עמ' יג):

"כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו".

הרב קוק מלמד אותנו להבין שמלחמות אינן מגיעות "סתם", ללא הכוונה עליונה, יש להן מטרה להכרית את הרשעים המחבלים, ולקדם את גאולת ישראל. הרב קוק ממשיך:

"אחר כך כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש, ורגלי משיח מתגלים ביותר"

בסוף המלחמה אנו נמצאים במציאות אחרת - חדשה, ויש בכך הזדמנות לפריחה רוחנית להוביל לנו את "רגלי המבשר" - פעמי הגאולה.

בעקבותיה של מלחמת העולם הראשונה, זכינו להצהרת בלפור, והכרת אומות העולם בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. אחר מלחמת העולם השנייה זכינו לקיבוץ נדחי ישראל והקמת מדינה.

דבריו אלו של הרב זצ"ל, באים לידי ביטוי בכל יום בתפילתנו, בברכת "יוצר אור":

"בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו".

המלחמה היא של ה' והצבא זה עם ישראל

עם ישראל נמצא עתה במלחמה מול אויבינו, אויבים רעי לב ומוגי לב כאחד, הפוגעים באזרחים ומשתמשים באנשיהם כמגן אנושי, שמטרתם לנשלנו מארצנו ארץ ישראל, ולהכחידנו.

גם כעת, הם שונאים אותנו כי אנו יהודים, וכי אנו טוענים בשם התורה שזו ארצנו, הארץ של עם ישראל ולא של ישמעאל, ועל כן מלחמתם היא נגד ה'. כל מלחמות הגויים נגד עם ישראל היא בעצם נגד ה'.

יתירה על זאת, יש לדעת כי שורש המלחמה של הטרור נמצא בשאיפה כללית של האיסלאם ל'ג'יהאד' (דהיינו מאבק דתי / מלחמת קודש), שהינו הרבה מעבר למלחמה על הארץ, אלא על אמונה רוחנית.

דוגמאות לכך שהמלחמות שלנו הם בשם ה'

בספר תהילים ניתן לראות במזמור פג, שהתפילה שלנו היא היא להצלחת ה':

"אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵ-ל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָבְּרִיתיִכְרֹתוּ ... אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹתאֱ-לֹהִים".

וממילא, אנו יכולים לבטח ולומר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים ואֲנַחְנוּבְּשֵׁםה' אֱלֹהֵינוּנַזְכִּיר". אין הכוונה שאנו באים ללא רכב וסוסים. דוד המלך, מחבר המזמור, יצא בחניתו ובראש חייליו לקרב. אלא, הם באים רק עימם, ואין להם אלא הם, כיוון שכל אמונתם טעות וזיוף, ואילו אנו באים בסוסים וברכבים, ובימינו בטנקים ובנגמשים, אך הכל מתוך שם ה'.

וכך הם דברי הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה טו) ללוחמים:

"ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידעשעליחודהשםהואעושהמלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ... שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם", "כי ה' א-להיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".

יש לדעת כי כיום דברים אלו צריכים להיות לא רק לעיני הלוחמים, אלא לעיני כל עם ישראל, גם היושבים בעורף. שכן, עיקר כוחו של הטרור אינו מלחמתי באמת, אלא בפגיעה באזרחים, מתוך מחשבה שכך יחליש את כוח עמידתם. וממילא הגבורה והנחישות של העורף, הם שיתנו את הכוח למקבלי ההחלטות והחיילים במלחמתם בחזית.

זכינו שמפקד חטיבת גבעתי, עופר ויטנר, העלה אמת פשוטה זו על הכתב, במילים שכתב לחייליו עת היציאה למבצע. וכך בין השאר כתב:

"ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של האויב הטרוריסטי "העזתי", אשר מחרף ומנאץ, א-לוקי מערכות ישראל. ... אני נושא עיני לשמיים, וקורא עמכם, "שמעישראלה' א-להינוה' אחד". ה' א-לוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להלחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל, ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים, עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב, "כי ה' א-לוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם", ונאמר אמן".

המלחמה היא לא רק כדי שלא יהיו טילים. עיקרה של המלחמה הוא להמליך את ה'. אם נהיה מכוונים לתדר הזה, אולי גם נזכה להמלכת ה' במהרה בימינו.

הציפייה לישועה

חז"ל לימדונו שבשעה שאדם עולה לפני בית דין של מעלה, שואלים אותו מספר שאלות. אחת השאלות שנשאל היא (בבלי שבת לא ע"א): "ציפית לישועה?", מסביר רש"י: "לדברי הנביאים" - האם ציפית להתקיימות דברי הנביאים על גאולת ישראל? כשמלחמה מתעוררת בעולם, צריך לראות "טוב", לצפות איך מתוך ההרס יקום קומה נוספת של גאולה.

מה מוטל עלינו?

הלוחמים והמגוייסים - ידעו שמלחמות ה' הם נלחמים, ויקיימו את דברי הרמב"ם שהזכרנו, ישענו על ה' שיושיעם, ולא יראו ולא יפחדו, כי מלחמת ה' נלחמים.

אנשי העורף - ישמרו על מורל גבוה, יראו את הישועה הגדולה האפשרית, ויתנו את הכוח לממשלתנו וחיילנו להמשיך בקרב מיגור האוייב. ישמרו לנפשותיהם על ידי הקשבה להוראות כוחות הבטחון. ובראש וראשונה: "ואני תפילה" -יתפללו כל העת להצלחת לוחמינו, חיילי צה"ל ואנשי כוחות הבטחון.

לצפות לישועה - מעבר לתקווהוהתפילהשלא יפגעו חיילים ואזרחים ותחזור הרגיעה, אנו מצווים לצפות לישועה, לגאולה שלימה, להמלכת ה' בעולם. חשוב שנחבר בין הדברים. שלא נחלום רק שיפסיקו הטילים. אלא נשאף הלאה, שמתוך מלחמה זו נצא לאור גדול. ונגיע לבניין המקדש. בימי בין המיצרים חשוב שנחבר בין הדברים. ויהפכו הימים הללו לימי הלל והודיה במהרה בימינו אמן.

לסיום

נתפלל שיתקיים בחיילנו דברי דוד - "אֶרְדּוֹףאוֹיְבַיוְאַשִּׂיגֵםוְלֹאאָשׁוּבעַדכַּלּוֹתָם". וישובו חיילנו לשלום.

ומקבלי ההחלטות יבינו את שורש מלחמתנו.

איננו יודעים את מהלכיו של הקב"ה, אך בייחוד בתקופה זו של השנה אנו מצפים לגאולה שלמה, וכולנו תפילה שמלחמה זו תביא בסופו של דבר בעקבותיה בשורות טובות ישועות, נחמות ונקמות.

"בַּעַלמִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת,

מַצְמִיחַיְשׁוּעוֹת...

אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר

וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ".

"הלל מרצבך - רב קהילה ביד בנימין, בוגר ארגון עשה לך רב"