דברי תורה בפני מתגייר
ש: האם מותר לומר דברי תורה בשבת בפני שני אורחים בתהליך גיור, כאשר אחד לא רוצה להתגייר באמת?
ת: כן, כי אין דרך אחרת לומר לראשון אלא אם כן השני שומע, וזה כמו דבר שאינו מתכוון (וכן הסביר הגר"מ פיינשטיין שאמנם אסור ללמד גם את עבדו תורה, רמב"ם עבדים ח יח, מצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים, אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב - מ"צ).
יעוד כל אחד
ש: מה המקור לכך שכל אחד יש לו תפקיד בעולם ואין לו לבלות זמנו בהבל?
ת: סוף תפילת שמונה עשרה של יום הכיפורים, אלהי עד שלא נוצרתי, ועולת ראיה שם (ב שנו - מ"צ).
אחדות בין רבנים
ש: למה רבנים של הציבור הציוני לא נפגשים עם הרבנים החרדים כדי לעשות שלום?
ת: אני שומע שנפגשים. על כל פנים כשלעצמי אני הדל הולך על פי הדרכת רבותינו, שאדם יתקן את עצמו ולא יתן עצות לאחרים ובמיוחד לרבנים מה לעשות.
עוגה לקינוח סעודה
ש: יש מחלוקת הפוסקים אם מברכים על עוגה שבאה לקינוח סעודה. מה לעשות?
ת: לברך. רבנו הרב צבי יהודה כך נהג בשם מרן הרב קוק (עיין פירוש הרב על קצשו"ע מג ו - מ"צ).
ספר מענה לאגרות
ש: מה הרב אומר על הספר מענה לאגרות שחולק על שו"ת אגרות משה?
ת: מותר לתלמיד חכם לחלוק על הג"ר משה פיינשטיין, אבל הספר הזה כתוב בסגנון פוגעני וחצוף נגד אחד מגאוני עולם גאון וצדיק ויש לגנוז ספר זה (בזמנו, המחבר שלח את הספר להסטייפלר, ואח"כ בא אליו, הסטייפלר נזף בו מאוד וצעק עליו על שפגע והעליב את הגרמ"פ, וזרקו מביתו. אח"כ סיפר הסטייפלר את הדבר לבנו הגר"ח קניבסקי והוסיף שהגרמ"פ הוא פוסק גדול וצדיק. אורחות רבנו ה קסט. וכתב בס' מעדני המלך: "ושמעתי ממו"ר הגרי"צ יוסף שליט"א שתלמידי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל קנו את כל המהדורה והשמידוה. והגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, תלמידו המובהק של הגרמ"פ ומח"ס רבבות אפרים, סיפר לי שלאחר שספר זה יצא לאור, והתיישב לכתוב תשובות לכל טענותיו ודחאן אחת לאחת, ופנה אל הגרמ"פ בבקשה שיסכים להדפסת תשובותיו. אך הגרמ"פ לקח ממנו את הדפים, הודה לו על דאגתו לכבודו, אך ביקש שלא ידפיס זאת, באומרו אם לא נענה לאותו מחבר, זכרו ישתכח מעצמו עוד שנה ושנתיים ואף אחד לא ידע ממנו, ואם תענה לו אתה רק תגדיל שמו. וכך היה, ואותו מחבר לא הצליח למכור יותר מחמישים ספרים מתוך כל האלף שהדפיס [והבנתי מדבריו שלא ביערו את ספריו וכדומה]. וסיפר לי עוד כיו"ב על הנהגתו של הגר"מ פיינשטיין עם מתנגדיו. וע"ע בשולחן המערכת ח"ב עמ' תלו שמרן [הגר"ע יוסף] שליט"א [זצ"ל] הורה לא להכניס ספר זה לאוצר הספרים של הישיבה". בסוף בקונטרס אדני המלך 82-81 הערה 27. אמנם הגר"ע יוסף מביא את מענה לאגרות כמה פעמים בשו"ת יביע אומר ואפילו לפעמים מסכים איתו. שו"ת יחוה דעת א מה, ב כב, ה ז. שו"ת יביע אומר ו או"ח מח, ח או"ח כג, ח או"ח לא, ח או"ח לח.
ועוד כתב הרב אהרן פלדר על הגרמ"פ: "סיפר לי מו"ר זצ"ל בנוגע לחכם א' שהדפיס ספר נגדו שבעצם רק נפגש עמו פעם אחת בחייו ואף ביקש ממנו אותו מחבר שיעשה חסד אחד בשבילו וכן עשה. והוסיף ואמר: שלא ידעתי שהחסד שעשיתי עמו היה כ"כ טוב שיגמול לי כ"כ רעה בחזרה". רשומי אהרן ב ד. וסיפר לי ידידי הרב שמעון סולניקה שהיה לדודו, הרב ברוך סולניקה, בית כנסת בניו יורק קרוב לשטיבל של מחבר מענה לאגרות. לפעמים היה קשה לאסוף אצלם מניין ובאו לבית הכנסת של הרב סולניקה לקחת כמה מתפללים להשלים מניין. סירב הרב סולניקה, כי הוא ביזה את הגרמ"פ. שאלו את הגרמ"פ מה לעשות, והשיב: לא צריך לתת לו מתפללים להתפלל שם באופן קבוע אבל וודאי צריך לתת לו מתפללים להשלים מניין..." - מ"צ).
הבדלה אחרי מוצאי שבת
ש: מי שלא הבדיל מוצש"ק, עד מתי יכול להבדיל?
ת: עד יום ג', בלי הנה אל ישועתי, נר ובשמים. שו"ע או"ח רצט ו. מ"ב יח.
לבוש צנוע בהזמנה לחתונה
ש: האם ראוי לבקש בהזמנה לחתונה, נא להגיע בלבוש צנוע, או זה פוגע?
ת: זה לא פוגע. אך לנסח בצורה מכובדת.
מזון בגן החיות
ש: האם כשמבקרים בגן החיות מותר לתת לחיות כל מיני פירות וירקות?
ת: לא, אם זה מאכל אדם, כי אין לתת מאכל אדם לבהמה, משום בל תשחית ובזיון אוכלים, והרי אותן חיות מקבלות כל הנצרך להן מגן החיות עצמו, והמבקר אינו נותן אלא כדי להנות לראותו אוכל, לכן אסור, אלא אם כן זהו מזון שכבר לא ראוי לבני אדם. פס"ת קעא 41 (ובמציאות, יש שלטים: אסור להאכיל את בעלי החיים, כי אוכלים אוכל מתאים להם ולא כל דבר שיכול להזיק - מ"צ).
ספר החזיונות
ש: האם ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל הוא אמיתי או זיוף?
ת: זיוף מאוחר. יש בו ביטויים מאוחרים ואזכור ספרים מאוחרים. רבי ראובן מרגליות. גם דברים מוזרים (מוסד הרב קוק הוציא לאור, ואחרי מחאת הרב מרגליות על ביזוי התורה הוצא מן המדפים - מ"צ).
תפילה בישיבה
ש: הרב כתב שמי שיש לו כאב גב עדיף שיתפלל בעמידה גם אם קשה לו מאשר בישיבה בישוב דעת, אבל כתב רס"ג בסידורו (עמ' ל) ע"פ גמרא ברכות (ל א): "וההולך בדרך והגיע זמן קריאת שמע והוא על גבי בהמה, יקרא במקומו וגם יתפלל, כי אם ירד יהיה ליבו טרוד ולא יבין מה שיתפלל, ושמירת יישוב הדעת חשובה מהעמידה על הרגליים". ובספר מעשה איש (ח"ז עמ' קלו) מסר החזו"א בשם המהרי"ל דיסקין: "אמרו משמו שעדיף תפילת שמונה עשרה במיושב עם יותר כוונה, מאשר בעמידה ובפחות כוונה, אף שיש אומרים (עיין או"ח צד ט) שהמתפלל בישיבה חוזר ומתפלל. המעשה היה באדם חולה שהיה קשה לו לעמוד, ואם היה עומד היה צריך למהר לגמור בלי ישוב הדעת"?
ת: רס"ג לא נפסק. מהריל"ד זה באדם שקשה לו לעמוד. אבל אם יכול לעמוד, יתפלל בעמידה, גם בפחות כוונה, כי עמידה היא דין, וכוונה היא מעלה, וממילא אינינו מתכוונים כל כך.
כל מה שרציתם לדעת על הרב אבינר - אבינרפדיה: כולל שיעורים, שו"תים ושיחות בישיבה בארוחת צהרים - מעודכן כל יום!