הרב גלעד: לא מתגעגע להקרבת קורבנות - ולא מתנצל על זה

"יש לי געגוע להשראת שכינה אך כיום אני לא מרגיש שאנו צריכים להתנצל על כך שאין געגוע להקרבת קורבנות" - כך אמר הרב יהודה גלעד, מראשי ישיבת מעלה גלבוע, בדיון סוער שהתקיים ביום חמישי האחרון במסגרת יום העיון המסורתי המתקיים זה למעלה מעשור, בשיתוף ישיבות פתח תקווה, עתניאל ומעלה גלבוע.

בדיון, בו השתתפו גם הרב רא“ם הכהן והרב יובל שרלו, התגלע ויכוח בין הרבנים ביחסם למעמדו של בית המקדש. הרב גלעד ציין בדיון כי "ישנה סכנה שהקדושה תהפוך אזוטרית ומנותק מהחיים, בציפייה למקדש יש סכנה של עיוות". הוא אמר כי ”הקדושה צריכה לצמוח קודם כל מתוך ניקיון ידיים. כשהיא מנותקת מהמוסר ותיקן העולם היא הופכת למשהו זר ולא שלנו. כשאנחנו מדברים היום על כיסופים לקורבנות יש לי בעיה כי זה יוצר משהו מנותק ומנוכר ואני מצפה להרבה מעבר לזה. כשיש כל כך הרבה מה לתקן מבחינה מוסרית ועוד אין רוח הקודש, לדבר על כלי המקדש נראה לי מאוד מנותק. אני בעצמי מתלבט אם לעלות להר הבית, לפעמים אני מרגשי שזה צריך לחכות למשהו. כשהרב צבי יהודה אמר שבנוגע להר הבית אנחנו סאטמר, יש בזה משהו“.

התלמידים במהלך יום העיון, בחמישי שעבר (צילום: יוחאי זכות)

הרב רא“ם תקף את עמדתו זו של הרב גלעד וטען כי כיום ישנה חובה הלכתית לדרוש את המקדש. הרב גלעד אכן התייחס לאותה ”דרישה“ אך תהה: ”מהי אותה דרישה, עלייה ממשית? הכנת כלים? ההכנה החיצונית אותי אישית מרחיקה וכמוני עוד רבים. המקדש ובו המפגש בין ישראל לשכינה הוא העניין מרכזי, על זה אין ויכוח. אך מפגש זה נוצר קודם כל על ידי התקדמות מוסרית שלנו“.

"כאשר אנו מדברים על כיסופים לבית מקדש שלישי צריך לעשות מעבר ממבט ישראלי מצומצם אל מבט כלל עולמי", טען הרב רא“ם, "טועים מי שחושבים שהבית השלישי יהיה שחזור של השני. זו טעות כאשר אנו כוספים לבית על פי המשנה בעדויות. אלפיים שנה מנסים להקים מקדש ונכשלים כי כי בית המקדש לא יבנה על פי המשנה הזאת. יש לי מחלוקת עם הרב ישראל אריאל (ראש מכון המקדש - נ"ב) ואני לא שותף לו בכלל“.

”עולם הישיבות חייב להעביר מהלך, הוא מדשדש בתוכו והוא אינו עוסק בעולם ויש בנו אוטיזם מוחלט“, הוסיף הרב רא“ם, ”לקחו אמירה אומללה של בלעם (עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב- נ"ב) והפכו אותה למנטרה של התורה. אם רוצים תורה רלוונטית צריך ליצור תורה אוניברסלית. הפסוק 'כי מציון תצא תורה' עוסק בגויים". הרב שרלו הגיב לדבריו של הרב ראם והוסיף כי "מי שהוא בעל תפיסה של 'עם לבדד ישכון' במובן הזה שאין דיאלוג ואין לנו מה לקבל מהגויים, שישכח להיות המסר לעמים אחרים".

הרב שרלו ציין מנגד כי הוא חש משיכה עצומה אל המקדש וכי משיכה זו מבוססת דווקא על שיעורי עיון במסכת זבחים, אותם למד מפי הרב אהרן ליכטנשטיין. ”עסקנו בזה כעשר שנים וזה היה שיעור מאוד אינטימי, גם הרב רא“ם היה שם. אין כמעט ישיבות שלומדים את זה וכשלמדנו, רק מעצם ההתעסקות התחילו המושגים והחוויות".

עוד הוסיף הרב שרלו כי מרבים לדבר על התגלות משה בסנה אולם יש להדגיש מה הביא את משה אל המעמד "קודם סיפור הסנה משה עושה עוד דברים כמו להציל איש עברי ממצרי שמכה אותו וטומן בחול, נלחם להגנה של יהודים והנלחם נגד העריצות כלפיהם, הנחיל עיקרון יסודי מוסרי 'למה תכה רעך' שהוא מהות כל התורה ואהבת לרעך כמוך ועוד כמה דברים ורק אז הגיע אל הסנה. לא רק זאת אלא שהמקדש חרב, כפי שאומרים הנביאים, כי לא היית קיימת תשתית מוסרית חברתית. את בית המקדש מתחילים לבנות מכיכר הלחם". הרב שרלו הוסיף ואמר "אם שואלים אותי מקדש בלי צדקה או צדק בלי מקדש אני מעדיף צדקה בלי מקדש".

הרב שרלו הביע חשש כי ”אם בית המקדש יבנה מחר, הבחירות לכהן הגדול יראו כמו הבחירות לרבנות הראשית“. הוא הוסיף כי הוא ”מעריך שבני אדם הם בני אדם והם יכולים לבחור לנהל מחלוקת כמו שצריך ובאמת לחפש כהן גדול ראוי ולא לשנות חוקים לפי תוצאות וכדומה, אבל עד היום לא עשו את זה ואין סיבה להניח שהם יעשו את זה אחרת כשיבנה המקדש. העליבות תישאר גם במקדש כל עוד לא נחליט להשתנות. קודש הקודשים, עוד לפני המקדש, הוא קודם כל אצלנו בבשר ודם".

לדברים הגיב הרב ראם ואמר כי הוא מאמין שניתן למנות כהן גדול בצורה ראויה: "מה שקורה היום ברבנות הראשית זה חילול ה' והכהן הגדול יהי כזה שכולם יסכימו איתו“.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il