"תלמיד־חכם שקיבל על עצמו את עול עמל התורה ועבודת הקודש, הרי הוא כחייל הממלא את תפקידו לטובת האומה כולה, ובצדק הוא נוטל את פרנסתו מהכלל" - כך קובע הרב צבי טאו, נשיא ישיבת ”הר המור“, במכתב מיוחד שהפיצה הישיבה לבוגריה והגיע לידי כיפה.
במאמר מנומק המתפרש על פני ארבעה עמודים, כותב הרב טאו אודות "ההבדלים היסודיים שבין צדקה לעניים לבין צדקה לעמלי תורה" שהיא לטענת הרב "מערכה שונה בתכלית, שלה מטרות וגדרים משלה ויש להתייחס אליה באופן שונה".
הרב טאו מסתייג במעט ומוסיף כי על לומד תורה אשר חי על חשבון מענקים יש "למלא את תפקידו בנאמנות, ללמוד תורה לשמה בהתמסרות ובקדושה, ולא לנצל את מעמדו ולעשות את תורתו קרדום לחפור בה בשביל להתענג ולהתעשר. אך כאשר הוא עומד על משמרתו התורנית בנאמנות, הוא משרת את האומה כולה, ואם יצטרך להתבטל מעמלו כדי לפרנס את עצמו, יפָגַע הכלל כולו". קבלת כספי ציבור למחייתו טוען הרב טאו הינם "כחלק מלקיחת האחריות על העמדת התורה באומה, עליו לקבל את פרנסתו מכלל האומה".
 |
|
(צילום: מיכאל יעקובסון)
|
בעוד שמתן צדקה לעני מטרתה להקל על סבלו ולעורר באדם את מידת החסד, הרב טאו טוען כי "צדקה לעמלי תורה ניתנת לתלמידי־חכמים, בוני האומה, המתמסרים לעבודת הקודש ולהעמדת התורה בישראל, והיא נועדה לבנות את בניין התורה באומה". הבדל נוסף נעוץ בכך שעל עניים עליהם להימנע ככל יכולתם מקבלת כספי תרומות ואף לחוש "אי נוחות ובושה", כלשון הרב, מקבלת כספים כאלו, לעומתם "תלמיד־חכם שמקדיש את חייו ללימוד תורה, אינו צריך לבטל מתלמודו כדי להתפרנס מיגיע כפיו.... אם כדי להתפרנס בעצמו עליו להשקיע זמן רב וכוחות מרובים וכיון שהשקעה כזו כפי המצוי פוגמת בשקידת התורה... הוא אינו צריך למנוע את עצמו מהצדקה על חשבון שקידתו בתורה. הרי הוא כמו חייל הממלא תפקיד כללי ועל כן על הכלל מוטל לפרנסו".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il