בתי כנסת לחילונים? יש דבר כזה

ערב שבת ומתחת למגדלי עזריאלי המנצנצים, בין המועדונים הגדולים שרק החלו להתארגן לערב מלא אלכוהול, מתכנסים להם מאות יהודים לקבלת שבת ולתפילת ערבית בבית הכנסת. אלא שכן, קשה לפספס, אין כיפות סרוגות או שחורות לראשיהם של המתפללים. בתי הכנסת הפתוחים הפכו לתופעה מיוחדת בעיר תל אביב, כשכעת מנסים רבני בתי הכנסת לספר על הסוד שמצליח לסחוף מאות מתפללים תל אביבים מדי שבוע.

בחג שבועות זומן הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, אל ”בית הכנסת הבין-לאומי“ בתל אביב, כדי למסור שיעור. כמנהג הרבנים שאל את רב בית הכנסת באיזה סוג קהל מדובר וכשרב בית הכנסת סיפר לו כי מדובר בקהל שרובו חילוני, הרב מדן לא התאפק ושאל: "רגע, אתם בית כנסת אורתודוכסי?". "בוודאי", ענה לו רב בית כנסת והרב מדן אכן הגיע אל בית הכנסת בחג שבועות, ספק אם להעביר שיעור או יותר לחזות מקרוב בתופעה.

"בית הכנסת הבין לאומי הוא מקום שאומרים ברוך הבא לכל אחד ולא משנה איך הוא מתלבש, איזו משפחה יש לו ולא משנה אם הוא עם כיפה או בלי", מסביר הרב אריאל קוסטנטין בשיחה עם כיפה. "שאל אותי מישהו 'אם אני לא שומר כשרות אני יכול להיכנס?' עניתי לו שהשאלה בכלל לא רלוונטית. בית כנסת הוא בית רוחני לכולם ואנחנו עושים הרבה כדי לשבור את מסך הברזל הזה".

הרב קוסטנטין מנהיג את בית הכנסת בו למעלה מ-80% מ-350 המתפללים אינם מגדירים עצמם דתיים. ומה מעניין אותם? קיגל, דג מלוח או ”הבית היהודי“ - קצת פחות. "אנחנו מקיימים שיעורי תורה בבתי קפה, עושים ערב סרט בו מקרנים סרט ודנים עליו עם מקורות ואת מגילת איכה למשל קראנו כולם יחד בחוף הים בתל אביב ושוחחנו אודותיה", מספר הרב קוסטנטין.

(תורה בבית הקפה, מגילה איכה בחוף הים. צילום: בית הכנסת הבין לאומי)

הרב קוסטנטין טוען כי אחת הסיבות שחילוניים אינם מגיעים לבית כנסת זה בגלל שהם 'חילוניים', ממש כפי ההגדרה. "כשפוגשים יהודי ישר שואלים 'הוא דתי או חילוני?'. אדם כזה שמציבים בפניו את שתי האופציות נאלץ להגדיר עצמו כחילוני, ואם חילוני זה אומר לא אשמור שבת וכשרות ולא להגיע לבית כנסת אז זה מה שהוא יעשה, כי לא השארנו לו אופציה אחרת. אני רוצה לפתוח את כל האופציות ולא מעוניין שיהודי יחשוש להיכנס לבית כנסת בגלל ששופטים אותו", הוא אומר.

עמדה דומה משמיע גם הרב חננאל רוזן, רב בית כנסת ’יקר‘ בתל אביב. "חלוקה של עולם חילוני או דתי היא מאוד מקובעת - בין שחור ללבן, אין באמצע“, הוא מסביר, ”אצלנו אנחנו מנסים לפתח עולם מורכב יותר. לפתח תחושה שאתה לא צריך להשליך חלקים מאישיותך מחוץ לבית כנסת. הרבה מרגישים שהם אמורים לשים חלקים מעצמם בחוץ, אפילו שלא אמרו להם, כי מה שהם עושים בימי שישי בערב הם לא יכולים להביא לכאן - וכך הם חושבים. כך ניתן להיות בשיח עם הזהות הדתית התרבותית שלהם, להיות בשיח עם הקב"ה באופן רוחני עמוק וכנה ולא להשליך אישיות".

קהילת ’יקר‘ בתל אביב הינה קהילה מיוחדת במינה שהוקמה בישראל לפני שש שנים, אך החלה עוד באנגליה. חברים בה לא מעט אנשים שלא מגדירים עצמם דתיים ומי שעומד בראשה הוא הרב יהושע אנגלמן, דמות ייחודית בפני עצמה. היום עומד בראשה הרב חננאל רוזן שייסד את ’יקר‘ בישראל.

הרב רוזן והרב קוסטנטין, טשטוש הגבולות בין דתי לחילוני אמנם מביא יהודים לבית כנסת אך באופן מסוים מכשיר עוברי עבירה. "נכון, יהיו שיגידו שזה מכשיר אנשים שיקבלו משהו מסוים ולא יקבלו את כל הרשימה האורתודוכסית כמו שאני חווה אלא יישארו עם שאלות ותהיות וזו סכנה שאני מוכן לקחת ולעמוד מולה ולהגיד שאני מאמין בדרך הזו", טוען הרב רוזן, "יקר היא קהילה המתנהלת על פי ההלכה עד קוצו של יוד אבל אנחנו משאירים את כל השאלות פתוחות ואני לא חייב שיסכימו איתי ויהיו כמוני. חשוב לי להיות בדיון. אם אי אפשר להביא תת כל העולם ואת כל מה שיש ברחוב ולדבר על זה בבית כנסת זה בעייתי בעיני. אני לא רואה דרך אחרת לאנשים שיוכלו לחיות חיים שמחפשים את החיים ואת הקב"ה. זה לא מסע ללא תשובות אבל זה מסע, ואני לא שולט במסע של אחרים".

"מה האלטרנטיבה?, תוהה הרב קוסטנטין, "לדחות אותם ולהגיד שאתם לא בסדר ולהגיד או שאתם כמונו או אל תבואו? זה רק מרחיק אותם. אנחנו מזמינים אותם לבית כנסת והם מוזמנים לקבל מסורת בנעימות".

את האמת, אתם מנסים להחזיר אותם בתשובה?

"האג'נדה אינה להחזיר בתשובה בכלל", משיב הרב קוסטנטין, "אלא חיבור קהילתי ודתי לבית כנסת ומה שהם לוקחים זה עניין שלהם והחלטה שלהם. אני נותן וכל אחד יכול לקחת מה גם שאני לא יודע מה טוב לכל אדם וכל אחד מתחבר למשהו אחר, אבל בעזרת ה' שיתחברו למסורת".

"את האמת? אני לא יודע מה זה חזרה בתשובה", מפתיע הרב רוזן, "אם הם לוקחים ממני משהו ומתקדמים בעבודת ה' אז אשמח מאוד, אבל חזרה בתשובה אינה יכולה להפוך למדד. זה לא ממש מדד הלכתי ובטח שאני לא המודד. אולי אני מאפשר את זה, זה כן. זה לא שאני פלורליסט אלא שזה באמת לא מעניין אותי ולא רלוונטי בעיניי. מה שמעניין זה איך התקדמנו, האם התורה משפיעה על ההתנהגות שלי והאם היותי עומד מול ה' מחייבת אותי להיות אדם אוניברסלי. אלה השאלות הקריטיות. האם הוא שומר הלכה? השאלה היא האם שמירת הלכה הזאת מלאה באהבה וביראה שהופכים אותו להיות אדם".

(מי בכלל רוצה להחזיר כאן בתשובה? תשעה באב בחוף תל אביב. צילום: בית הכנסת הבין לאומי)

הרב קוסטנטין מסביר את תופעת הקהילות החילוניות של תל אביב בדומה לקהילות היהודים בעולם, בהן מקיימים היהודים תפילה ושומרים מסורת במידות שונות, אולם אינם שומרים על אורח חיים דתי מובהק. שם, בחוץ לארץ, הפך בית הכנסת למרכז הקהילה היהודית, מעמד שב‘יקר‘ וב‘בין לאומי‘ מנסים להחזיר לבית הכנסת גם בארץ.

"בית כנסת זה לא מקום רק להתפלל, אלא גם מקום לשאול מהי תפילה?", מסביר הרב רוזן, "הוא בין מוסד לימודים, מרכז קהילתי ובית תפילה ואי אפשר להצביע על הגדרה ברורה. אנחנו פונים לאנשים שרוצים חיפוש רוחני ורוצים שההד של הקב"ה יישמע במסע שלהם בתוך עצמם וזה לא נראה לי קשור לדתי או חילוני. אנחנו שואלים שאלות מוסריות, דתיות, פוליטיות וחברתיות וזה לא שם את הדת והדתיות בקופסה סגורה הרמטית. אנחנו רוצים שכמו שהרב קוק אומר בחלק ג' באורות הקודש, בהאחדות הכוללת שיהיה לאדם את שירת הנפש, שירת האומה ושירת העולם - ושיצליח לאחד ביניהם. זה המודל לזהות דתית, זה מודל לחוויה כוללת של מה בית כנסת יכול להיות. מקום שמפתח את השאלות האינטימיות של נפש האדם ולא רק לשיר את המגינה המקובלת. אצלנו המושג שהאדם נברא בצלם הוא מושג עיקרי שאומר להיות יותר רחבים ולהתייחס לעולם אחרת. להיות מקום שהוא פנימי ואינטימי אבל גם שמתייחס לשאלות מוסריות שעומדות על הפרק".

עם הרחוב התל-אביבי, קשה להתווכח. הוא צועד אל עבר בתי הכנסת החדשים וזוכה לראשונה להכיר מקרוב תורה ותפילה. מול בתי הכנסת המסורתיים, עומדים בתי הכנסת החדשים כמקומות מחבקים וחמים, בהם מוצאים רבים מקום אמיתי להיות בו.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il