את קרבן הפסח מקריבים בי"ד בניסן. התורה מספרת שהיו אנשים טמאים שלא יכלו להקריב את קרבן הפסח, וניגשו אל משה בבקשה למצוא פתרון "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה?". משה שואל את הקב"ה מה לעשות, והקב"ה עונה כי אדם שלא יכול היה להקריב פסח ראשון, יוכל להקריבו חודש אחר כך בי"ד באייר, בדיוק לפי הכללים של קרבן פסח (לאכול אותו עם מצות ומרור וכו. עם הבדלים מסוימים). מצווה זו לא נוהגת בימינו, אם כי גם כיום נוהגים שלא לומר תחנון בי"ד באייר, ואין מספידים בו, ויש הנוהגים לאכול בו גם מצות - בדיוק כמו בפסח.
פסוקים אלו מפתיעים. לא מצאנו במצוות אחרות אפשרות לעשותן במועד אחר. האם אדם שלא הצליח לשבת בסוכה יוכל לעשות זאת חודש אחר כך? האם אדם שלא הצליח לתקוע בשופר או לצום ביום כיפור, יוכל לעשות זאת בזמן אחר? בודאי שלא. קיום המצווה - בזמנה בלבד. כאן, התחדשה אפשרות להשלים את קרבן הפסח בתאריך אחר. חידוש זה בא בעקבות בקשתם של האנשים הטמאים, שלא יכלו להקריב פסח ראשון. חז"ל עמדו על כך ואמרו: "ראויה היתה פרשה זו להאמר ע"י משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי."
מתורה שבכתב לתורה שבעל פה
מצווה זו אמנם מן התורה היא, אך חודשה בעקבות בקשה של בני אדם. יש כאן מעין מעבר בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. גם תורה שבעל פה, מקבלת תוקף מיוחד ("לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל"), אך יסודה על ידי חידוש בני אדם. כאן, ישנה מצווה שהיא מן התורה, אולם נובעת מן התשוקה האנושית להיות שייך לעולם המצוות, גם כשהדבר לא התאפשר בדרך הרגילה. יש כאן התעוררות מצד בני האדם, לקבלת מצוות ה.
חג הפסח מהווה פריצת דרך במהותם של עם ישראל. הקב"ה פורץ את גבולות הטבע, עם ישראל הופך לבני חורין, כשמטרתו איננה חופש, אלא קבלת עול מלכות שמים: כפי שכתב ריה"ל "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה הוא לבדו חופשי". עם ישראל יוצא עם מסר לעולם, מסר של ערכים, מסר של מידות, מסר של עבודת ה. במציאות זו, כל עם ישראל צריך להופיע ביחד. האנשים הטמאים חשו, שאינם יכולים להתנתק ממציאות נפלאה זו של קבלת החירות המיוחדת ההופכת אותם לעבדי ה. בכך זכו על ידי התעוררות אנושית, להביא להלכה חדשה, שאפשרה צירוף למסגרת זו גם בחודש אייר.
הרצון להיות שותף
ייתכן שיש בכך סימן גם לדורנו. חודש ניסן הוא חודש שבו היתה פעולה מוחלטת על ידי הקב"ה. פעולה, שבה עם ישראל לא היה מעורב. בחודש אייר, התחדשה הפעולה האנושית, הרצון להיות שותף בתהליך הגאולה, הרצון להיות שותף בקרבן פסח. הקב"ה הסכים לתהליך זה וקבע את פסח שני.
חודש אייר הוא חודש שבו עם ישראל מתעורר, והקב"ה מושיט את ידו ומסכים עימו. חודש אייר הוא חודש שבו זכינו ליום עצמאותנו, שבו זכינו לשחרור ירושלים. חודש שבו היתה התעוררות על ידי עם ישראל, וסייעתא דשמיא מיוחדת על ידי הקב"ה "בשוב ה את שיבת ציון היינו כחולמים".
הרב יוסף צבי רימון מרצה להלכה ותושב"ע במכללת הרצוג- גוש עציון