הגאון הראשל"צ הרב הראשי לישראל ר' יצחק יוסף שליט"א אמר בליל הלימוד שעל יד קברו של הראי"ה קוק זצ"ל, כי על העולים להר הבית לשוב בתשובה על כך שעולים להר הבית.
בתוך דבריו ביאר הרב כי הסיבה לאסור את הכניסה להר היא, מחמת שעל ידי שעולים יהודים כהלכה, אזי רואים אותם אחרים ועולים אף הם שלא כהלכה, ועל כן יש איסור חמור בעלייה להר הבית, שלא לגרום לאחרים לעבור על איסור לאו וכרת.
איני ראוי כלל להשיב לכבוד הרב שליט"א, על כן אביא לפני הציבור מעט מדברי רבותינו המבארים מדוע אין הם חוששים לכך ופוסקים כי מצווה לעלות להר הבית.
כך כותב הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
יש הטוענים שאם העלייה להר תיעשה פשוטה ורווחת בציבור, עלולים לעלות להר גם אנשים שלא טבלו כהלכה ואינם יודעים מהם המקומות המותרים בעליה, ומתוך כך עלולים להתחייב כרת, וכן הם לא יעלו להר בכובד ראש הראוי.
על טענה זו יש להשיב שחשש כרת קיים רק בכניסה למחנה שכינה, האסורה גם לאחר הטבילה, ואיננו מתירים זאת גם לעולים בטהרה. שנית, הרי בפועל הר הבית פתוח למבקרים גם עכשיו, ואין ביכולתנו לקבוע מי ייכנס ומי לא, וכך נכנסים גם כיום תיירים ומבקרים שאינם שומרי מצוות, והם לא שואלים אותנו כלל האם לעלות וכיצד לעלות. הציבור שביכולתנו להשפיע עליו בעניין העלייה הוא ציבור בני התורה המקפידים על קלה כבחמורה, והם כמובן ילמדו את כל ההלכות לפני העלייה, יעלו על פי ההלכה וייכנסו רק למקומות המותרים, וזאת ראוי וצריך לעודד.
לדעתנו, גם הגדולים שלפני עשרות שנים הורו שלא לעלות, בנסיבות שהשתנו גם הם היו אומרים כמונו.
אילו המצב היה שהר הבית סגור לגמרי למבקרים, ייתכן שהיה מקום לשקול האם כדאי להיאבק למען פתיחתו. אבל במצב הנוכחי ראוי כמובן לפעול להגברת תודעת המקדש בקרב הציבור, גם אלה שאינם שומרי מצוות, לסמן את הגבול שמעבר לו אסור להיכנס, ולהציב שלטים המבארים מהם התנאים הנדרשים לעלייה להר, ועוד (שו"ת 'דבר חברון' ח' מועדים עמ' קסז').
כך כתב כתב הגאון ר' חיים דוד הלוי זצ"ל:
יש אמנם החוששים פן ואולי היתר הכניסה יגרור אחריו הכשלת רבים באיסור כרת שייגררו להכנס גם לשטח האסור, או שיכנסו לשטח הר - הבית ללא טבילה וחליצת נעלים כדין. אך לענ"ד אין כדאי בחששות אלה לאסור על עצמנו הכניסה להר - הבית, כי אלה שאינם חוששים לקדושת המקום הלא גם עתה נכנסים הם לפני ולפנים, ומי הוא המפסיד מגזירה זאת רק יראי ה' שלבם יוצא לעמוד במקום הקרוב ככל האפשר לאותה נקודת אור מופלאה, שבה נגלתה בעבר שכינת ה' באור - בהיר, ושרויה גם בהוה, אם כי בהסתר - פנים. וחזקה על אלה הרוצים לשפוך שיחם ושיגם לפני בוראם במקום קדוש זה, שיזהרו לבל יכשלו באיסור כל שהוא.
זאת ועוד, הלא ידוע הוא שאין אנו רשאים לגזור גזירות מדעתנו לאסור את המותר, מאחרי תקופת התלמוד (עיין בשדי - חמד כללים מערכת ג' סימן י"א שציין דעת רבים וגדולים שהסכימו כן, ועיי"ע שם בפאת - השדה סי' ד' שדחה דעת יחיד הסובר שיש מקרים שבהם יכולים חכמי הדורות לגזור גזירות חדשות, והסכים שאין לגזור בשום פנים גזירות חדשות מדעתנו).
מעתה, סיכום ההלכה הוא ברור, שאם תיערך מדידה מוסמכת, ויקבע בדיוק מקום ה"סורג" הנ"ל, יהיה מותר להכנס עד שם, למי שטבל וטיהר עצמו כדין אחרי חליצת - מנעלים (שו"ת 'עשה לך רב' ח"א סי' טו').
דברים דומים לכך כתב הגאון ר' שלמה גורן זצ"ל:
"אין להטיל איסור כללי על גברים יראי ה' להיכנס להר הבית במקום המותר לטמא מת להיכנס בו, מחשש שמא ירמו אותנו ולא יטבלו כראוי. כי אין אנו אחראים לרמאים, כמו ששנינו במסכת דמאי (פ"ג מ"ה) ובירושלמי מעשר שני (פ"ה הל"א). ולא אסרו לישראל להיכנס לעזרה, מחשש שמא הוא עם הארץ שבגדיו טמאים מדרס משום שישבה עליהם אשתו נדה". (ספרו 'הר הבית' עמ' 396).
וכן כתב הרב צפניה דרורי שליט"א במכתב:
"הסיבה להחלטת הרבנות בשעתו לא לעלות להר הבית הייתה גם היא מסיבה אחת, והיא- חשש שעמי הארץ יעלו אל ההר בלי להיטהר וייכנסו למקומות אסורים. אולם, המציאות הוכיחה שעמי הארץ עולים למרות התנגדות הרבנות והדבר שדווקא כן מונע עלייה לא בטהרה הוא הדרכתם של היחידים יראי דבר ה' שעולים בטהרה ומדריכים את יתר העם מהי הדרך הנכונה לעלייה". עכ"ל.
העולה מדברים אלו, כי מצווה רבה יש בעלייה להר הבית כהלכה בזמן הזה, והחשש הגדול שממנו צריכים אנו להיזהר הוא, שלא נפקיר את מקום מקדשינו לידי אויבנו, ונתעורר בימי הרחמים והסליחות לשוב בתשובה, לשוב אל מקום מקדשנו, לעלות להר הבית בקדושה ובטהרה.
ובאם יורשה לי אבקש לשאול את כבוד הרשל"צ והפוסקים כוותיה אשר אוסרים עלייה להר הבית.
כידוע, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (וקודם לו הגאון ר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצ"ל), קרא להקים בית כנסת בהר הבית, באופן שלא יהיה בו שום חשש וזו לשונו: "..הצעתי היא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו. והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש".
אם כן, אף לפי הסברה כי יש לאסור את העלייה להר, הרי שבאופן זה אין כל חשש ופקפוק, ומדוע לא תצא קריאה בקול גדול לבנות בית כנסת בהר הבית כדברי הגר"מ אליהו זצ"ל?
יהי רצון שנזכה לפדות את מקום מקדשינו בקדושה ובטהרה למען שמו הגדול הנקרא על עירו ועל עמו.