[ראיין: הרב מרדכי ציון]
ש: כיצד להתייחס להצעה להעלות ארצה 9000 בני פלשמורה שמחכים באתיופיה לעלייתם לארץ?
ת: הם אינם יהודים, אלא בני אבא יהודי, או אבא של אבא יהודי. לכן אין סיבה להעלותם. זו מדינה יהודית.
ש: יש מספרים שיש להם רצון עז לעלות?
ת: יתכן מאוד. אכן ארצנו היא גן עדן לעומת אתיופיה. אבל אין זו סיבה מספקת. אנו אוהבים את כל המין האנושי, אך אינינו מסוגלים לקלוט אותו בארצנו. אם נפתח את דלתותינו לכל איש מצור ומצוק בעולם, נמצא את עצמנו מחר מוצפים במיליארד פליטים.
ש: אבל אולי הם קרובי משפחה של אתיופים שעלו ארצה?
ת: זה ים שאין לו סוף. אם נעלה אותם, אז גם להם יהיו שם קרובים, לבסוף כולם יעלו. זה דבר שאין לו שחר.
ש: אבל מי החליט שזה קנה המידה: אב יהודי, מה שנקרא "זרע ישראל"?
ת: לא ברור. בודאי לא חכמי ישראל. המונח הזה "זרע ישראל", הוא המצאה חדשה, שאמנם הוזכרה אצל כמה רבנים, אבל בודאי אינו מקובל על הפסיקה ההלכתית,כדי להחשיב אדם כזה ליהודי, או כדי לוותר לו על גיור כהלכה.
ש: בעצם, זו השאלה, מה איכפת לנו שהם גויים, אם בבואם לארץ הם יתגיירו.
ת: מנין לנו שהם שם יתגיירו כהלכה. עיקר הגיור הוא קבלת מצוות, ולצערנו יש עתה בארץ אופנה מאוד מזיקה להתייחס לגיור כאל הצהרת אמונים לאומית. זה הכלל, אין מקום לעלייה המונית של גויים לשם גיורם, ואין לנו שום שאיפה לגיור סיטונאי של גויים, כדי להגדיל כמותית את עמנו. גיור זה מהלך אישי.
ש: אז מי בעצם לוחץ על כל העלייה הזאת?
ת: גופים פוליטיים שונים, בין השאר הקרן החדשה, שידועה היטב במאבקיה למען מחיקת האופי היהודי של המדינה. עצם שותפותה בגורמים הפועלים בעוצמה למען עליה זו, הוא כבר דיו כדי להדליק נורה אדומה.
ש: מה הפתרון המערכתי לסוג כזה של עליות?
ת: הפתרון פשוט מאוד, וזה פלא גדול שעוקפים אותו: צריך אישור של הרבנות הראשית! צריך כמו בעבר, במקרים דומים, פסק הלכה ברור של הרבנות: הם יהודים או לא יהודים, גיורם הוא גיור או אינו גיור, הם אמורים לעלות או לא לעלות. לצערנו העיקר חסר מספר העליה הזאת. ולא די בשמועות או באמירות מתחמקות. אנו רוצים לראות פסיקה הלכתית מפורשת של הרבנות הראשית לישראל, ואז יתקיים ושבו בנים לגבולם.