נאמר במשלי (א, ה):
"ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה".
הפסוק הזה, בניגוד לקודמיו, מדבר כחוזה את העתיד. בעוד שהפסוקים הקודמים הציגו את הדברים שמציע לנו שלמה המלך, פה הוא אומר לנו מה יקרה. ישמע החכם וממילא יוסיף לקח, ישמע הנבון (ה"ישמע" מוסב על החכם ועל הנבון כאחד) וממילא יקנה תחבולות.
כמו שאמרנו בקטעים הקודמים, חכם הוא הלומד, האוגר בתוכו חומר שלמד, בעוד שנבון הוא הלוקח את החומר ויוצר ממנו יצירה חדשה, "המבין דבר מתוך דבר". לאור הבנות אלו ננסה לעמוד בקטע זה על ההבדל בין הוספה לקנין, ובין לקח לתחבולה.
מוסיף לקחת
כשחכם שומע דברים, הוא מכניס אותם למוח. מבחינתו, הוא הגדיל את מאגרי חכמה שלו בראש, הוא הוסיף לקח. מה זה לקח? לקחת משהו, להושיט את היד ולהביא לתוכך. כשאומרים על אדם שהוא "לוקח דברים ללב", הכוונה שהוא מצליח להכניס לתוך הלב שלו דבר שקורה בחוץ. אם "חכם" לוקח משהו, הכוונה שהוא מצליח להכניס לתוך מוחו מושכלים חדשים. אמנם, מבחינתו זה רק הוספה, כי הוא אוגר לתוכו עוד חכמות. עד עכשיו הוא היה בקיא בשושלות הנסיכים בצרפת, ועכשיו הוא יכול לצטט בעל-פה גם את השושלת המקבילה מספרד.
קונה תחבולות
הנבון, לעומתו, לא עוסק בלאגור עוד חכמות למוחו, אלא רוצה ליצור, להבין דבר מתוך דבר, לקדם ולהתקדם. במובן הזה, הוא רוצה תחבולות. מה זה תחבולות? המושג מופיע רק בספר משלי (כ"ד, ו) לדוגמה:
"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ".
ע"י תחבולה ניתן לעשות מלחמה. כשעומדים שני מצביאים בקרב אחד מול השני, יש לכל אחד נתון כמעט מראש מה כוחו של כל צבא, ההתמודדות בינהם היא מי יצליח לנצל את יתרונות צבאו במידת האפשר, ומי יצליח לצפות למהלכיו של היריב ולהגיב בהתאם. הדרך של הצד שחלש יותר לנצח, היא להפתיע, ליצור מהלכים חדשים ולנסות ולהשתמש בטריקים ותחבולות חדשות. בעצם, יש פה איזה יכולת של "דקות המחשבה", כפי שכותב המצודת ציון, של יכולת לדקדק ולהוציא תילי תילים של ענינים מהבנה חדשה. אדם שיש לו תחבולות זה דרך חדשה של הסתכלות שקיבל. אדם שלומד בבית ספר לאסטרטגיה את עיקרון איגוף היריב, קיבל תחבולה חדשה שיכולה לצאת להמון כיוונים, תלוי ביכולתו. הוא צריך להיות נבון, כי אחרת הוא ידע מה לעשות רק במצב שהביאו לו, ולא יפתח יכולות אחרות.
זה נעשה דווקא בדרך הנקראת קנייה, כי קנייה היא הוצאה מעצמך על מנת לקבל משהו. אם אדם "קנה את עולמו" הכוונה היא שהוא השקיע משהו על מנת להשיג את הזכות להיות פה, שהוא השקיע ונתן מעצמו בשביל לפתח וליצור.
עם הפנים לעתיד
אם עד עכשיו דיבר שלמה על שיפור אנשים מפתאים לערמומיים, או מחסרי חכמה לחכמים, פה הוא מדבר אל האנשים שכבר השכילו, האנשים שכבר הבינו. גם אנשים כאלה יש להם עניין במשלי, גם הם יוכלו להתפתח, כל אחד במומחיות שלו. גם לאדם חכם יש עוד מה ללמוד, וגם הנבון עוד לא הבין הכל. לפעמים אומרים על ספר מסויים שיש לו כמה רמות, כמה עומקים, שניתן להבין אותו בצורה פשוטה וניתן להבין אותו גם בצורה פנימית יותר, עמוקה יותר. שלמה המלך טוען שאם נסתכל לעתיד, נראה שגם החכם יחכים והנבון יבין. שגם אנחנו, שכבר מבינים הכל, יש לנו עוד מה להבין, יש לנו מה לחשוב על מה שאנו קוראים קצת יותר.