בקשת סליחה

אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו... הרב שמואל אליהו מביא את ההלכות הקשורות לבקשת סליחה מחבר.

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 21/12/02 00:00 טז בטבת התשסג

א.
בערב כיפור - אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חבירו, שנאמר: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". ויקרא טז ל כלומר שרק מ"חטאתיכם" שהן "לפני ה'" לבד תטהרו ביום הכיפורים, אבל מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. ע"פ יומא פה ב. שו"ע תרו סע' א.
ב.
כמה לבקש? - נהגו כל ישראל לבקש מחילה כל אדם מחבירו ולהחזיר כל חוב שיש לאדם מממון חבירו בערב יום הכפורים אם חטא כנגדו. ואפילו לא גנב לו ולא הזיק לחבירו כלום, אלא רק העליבו ופגע בו - צריך לפייס את חבירו. וילך אליו כדי לרצותו ויפייסנו. ואם אינו מתפייס בפעם הראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ויפייס אותו בדברים אחרים. ואם לא התפייס בפעם השניה, ילך פעם שלישית. ולדעת הרמב"ם בפעם השנייה והשלישית יקח עימו ג' אנשים ויש אומרים שגם בפעם הראשונה יקח ג' אנשים איתו. ואם חושב שכאשר ילך לבדו זה יועיל יותר - כך יעשה. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו חייב לפייסו. טור תרו. שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק טוב, חי.
ג.
כשאינו מתפייס אחרי שלוש פעמים, אינו זקוק לו יותר כיוון שעשה מה שצריך מהדין כדי לרצות את חברו, אולם כדי שלא יבוא לידי חשד טוב שיביא עשרה בני אדם ויעמוד בפניהם ויאמר: "חטאתי לפלוני, והלכתי לרצותו ולא קיבל". והקב"ה רואה שהוא משפיל את עצמו - ומוחל לו. שו"ע תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק כב, כג.
ד.
מותר לאדם להחמיר על עצמו ולבקש מחילה מחבירו יותר מג' פעמים אם אין שם בזיון תורה. רש"י, יומא פז ב וטוב לבקש מחילה מחבר שפגע בו, אף אם חושב שהאמת איתו. ואם החוטא אינו מתעורר לבוא אליו לבקש מחילה, יש לו, להאיש הנעלב להמציא את עצמו לאותו שחטא כדי שיבקש ממנו מחילה יומא פז ב. כה"ח תרו ס"ק כא ועיין למשנ"ב שם ס"ק ג ה.
ה.
מבזה תלמיד חכם - כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו, ובפרט בדורינו נעשה דבר זה קל בעיני אנשים וגורם חילול ה' ובזיון התורה. ולכן יזהר אדם שלא לדבר סרה על שום תלמיד חכם בין אם הוא מרבותיו ובין אם לא. ואם יודע שחטא בלשונו כלפי תלמיד חכם בפניו או שלא בפניו, ילך ויבקש ממנו סליחה ברבים - אם חטא ברבים. וביחיד - אם חטא בינו לבינו. כי הקב"ה תובע עלבונו ועלבון תורתו. עיין בית הכפורת סי' ז.
ו.
אם אדם פגע ח"ו ברבו, צריך לבקש ממנו מחילה אפילו אלף פעמים. ולא רק מרבו מובהק, אלא אפילו שמע ממנו דבר תורה חדש, צריך לבקש מחילה יותר מג' פעמים. רמב"ם, הל' תשובה פ"ב ה"ט. שו"ע תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק כה, כו משנ"ב ז.
ז.
פירוט החטא - כשמבקש מחילה מחבירו יפרט בפניו על מה הוא מבקש מחילה, ואם חבירו יתבייש בכך או שהוא מתבייש לפרט החטא או שזה ירגיז את הנעלב שידע פרטים שלא ידע קודם - לא יפרט. כה"ח שם ס"ק ו. ברכי יוסף שם משנ"ב ג.
ח.
בנים מהוריהם - יבקשו הבנים מחילה מהוריהם וכן אשה מבעלה ובעל מאשתו, ואף אם לא ביקשו מחילה ימחלו להם כדי שלא יענשו בגללם ביום הכיפורים. בא"ח וילך ו.
ט.
בקשת סליחה אישית - מי שפגע בחבירו והעליבו במילים או במעשים - צריך ללכת בעצמו ולבקש סליחה עד שהנעלב יסלח באמת. אך אם קשה עליו יבקש מחילה בטלפון, במכתב או על ידי שליח, ובפרט אם יודע שעל ידי שליח יתרצה חבירו יותר. כה"ח שם ס"ק יא ומשנ"ב שם ס"ק ב.
י.
אם חטא לחבירו ואין בידו אפשרות לפיסו יאמר: "רבונו של עולם רצוני לפיס את חבירו, אך איני יכול לפיסו כעת. הריני מתחייב לפיסו לכשיתאפשר". ויאמר זאת בלב שלם, כי ה' יודע תעלומות ונסתרות.
יא.
בקשת סליחה כללית - נוהגים שבליל כיפור מכריז שליח הציבור שכל אחד ימחול לחברו, ויאמרו כל הציבור "מחלנו". ובזה יעורר על עצמו סנגוריה גדולה שמחל לחבירו אף על פי שלא ביקש ממנו וכל שכן שהקב"ה ימחול לנו שאנו מבקשים ומתחננים לפניו. עיין בא"ח שם ה.
יב.
מחילת הנעלב - האיש אשר מבקשים ממנו מחילה, ימחול בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממידת ישראל לנטור טינה, אלא ממידת עשיו שעליו נאמר: "ועברתו שמרה נצח". עמוס א יא, וכן כתוב על הגבעונים שלא מחלו למשפחת שאול "והגבענים לא מבני ישראל המה". שמואל ב, כא ב. אבל דרכן של זרע ישראל הוא להיות קשה לכעוס ונוח לרצות. וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחול בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו הרבה, לא יקום ולא יטור, ולהיפך, כשיתבקש למחול לא רק שימחל, אלא אף יתפלל על המבקש לטובה. רמב"ם, הל' תשובה פ"ב ה"י. כה"ח תרו ס"ק כז, כח, לד ומשנ"ב שם ס"ק ח ט.
יג.
אין האדם מחוייב למחול על מה שעשה לו הגוי.
יד.
אם אינו רוצה למחול ומתכווין לטובת המבקש אף אם עושה גם לטובת עצמו שלא יהיה ניזק מכך - רשאי, אלא שבליבו ימחול ויעביר השנאה. רמ"א תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק ל ומשנ"ב שם ס"ק ט.
טו.
"א"ר יוסי בן דורמסקית זה סימן יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבירך - יש לך מרחם. ואם אי אתה מרחם על חברך - אין לך מרחם". תנחומא וירא ל.
טז.
מי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת ח"ו. כה"ח שם ס"ק יד בשם א"ר בשם המקובלים ו"כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו" ראש השנה יז א ומשנ"ב שם ס"ק ח והוסיף שאם אינו רוצה למחול - גם לא ימחלו לו.
יז.
המוציא שם רע - המוציא שם רע על חברו אין לו מחילה עולמית. ואין צריך למחול לו, כי יש ששמע בשם רע ולא שמע בפיוס. אבל בשאר דברים לא יהיה אכזרי ומידת ענווה למחול גם בזה. רמ"א תרו סע' א. מג"א שם ס"ק ה. עיין כה"ח שם ס"ק לא, לב ומשנ"ב ס"ק א.
יח.
המוציא שם רע חייב ללכת הרבה פעמים עד שחבירו יתפייס. עיין כה"ח שם ס"ק לג.

החזרת חוב פקדון וגזל


יט.
צריך כל אדם לבדוק בביתו אם יש לו ספרים או חפצים של חבריו, שכניו או בני משפחתו. כיוון שבדרך כלל אנשים מסכימים להשאיל חפץ לחבריהם לתקופת זמן קצרה, אך לא לתמיד, ולא תמיד נעים להם לבקש את החפץ בחזרה או שאין הם זוכרים את מקומו אך הם מקפידים בליבם, ולכן צריך אדם לבדוק בביתו ולהחזיר כל מה שאינו שלו. אחרונים.
כ.
צריך אדם לבדוק בביתו אחר ציוד צבאי או כלים וחפצים של מקום העבודה שלו, שפעמים רבות אדם מרגיש בהם כבתוך שלו, ואילו הצבא או המעביד שלו מקפיד על כך. וצריך להחזיר כל חפץ למקום עבודה בין למעביד פרטי ובמיוחד למשרד ציבורי, ממשלה או עירייה וכדו'. ואם החפץ לא קיים יחזיר את תמורתו. ובמקרה של מעביד פרטי צריך גם לבקש סליחה על כך. אחרונים.
כא.
מי שיש בידו כסף או חפצים שהוא מסופק בהם אם הם שלו על פי דין או לא, יודיע לחברו שהוא רוצה לעמוד עמו מיד לפני יום הכיפורים לדין תורה, ואם אי אפשר לקיים דיון לפני יום הכיפורים, יתחייב לפני חברו בקניין או בחתימה וכדו' לעמוד לדין מיד אחרי יום הכיפורים. ויקבל עליו באמת לקיים כאשר יצא מפי בית הדין. עיין שו"ע חו"מ שסו סע' ג.
כב.
אם חייב כסף לראובן חבירו ואין לו כעת דרך להשיב לו את כספו, יקח את הכסף ויתנו לשמעון קודם יום הכיפורים ויאמר לו שיזכה בזה בשביל ראובן ולכשיראה את ראובן יעביר אליו את כספו.
כג.
מי שגזל מהאנשים רבים או מאדם פרטי שאינו מכירו וכד', יעשה בממון צורכי רבים, שעל ידי זה יתכן ויהנה אותו הנגזל מממון זה, ויש בזה קצת כפרה. עם כל זה "בעלי תשובה" ישאלו שאלת חכם כיצד עליהם להחזיר מה שלקחו כי לפעמים אין צורך להחזיר. עיין שו"ע חו"מ שסו סע' ב.
כד.
כשיש תביעה ממונית - אדם שיש לו איזה תביעה ממונית על חבירו, יודיע לחבירו על כך, ולא ישמור טינה בלבו, ויזמינו לדין תורה, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה. כה"ח שם ס"ק ח ומשנ"ב שם ס"ק א.

בקשת סליחה מנפטר


כה.
אם מת האיש שחטא כנגדו, טוב שיבקש מחילה לפני הקבורה, ואם לא - יביא עשרה אנשים לבית הקברות שבו קבור אותו האיש, ויחלוץ את נעליו וילך יחף מפתח בית הקברות עד קבר אותו האיש, ועומד עם אותם אנשים ליד הקבר כדי שיתפרסם העניין, ויפרט את החטא. אם אינו בזיון למת. ויאמר: "שמעו נא רבותי כי חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה הקבור פה, על כן אני מבקש מחילה וסליחה וכפרה מה' אלהי ישראל ומפלוני זה הקבור פה על כל מה שחטאתי כנגדו". שו"ע תרו סע' ב. כה"ח שם ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד טו.
כו.
אם קבר המת הוא רחוק יותר משלוש פרסאות ממקום שדר בו החוטא, אינו צריך לילך בעצמו לשם אלא ישלח שלוחו, והשליח יקח שם עשרה אנשים וילך על קברו ויאמר: "הנני שליח של פלוני מודה ברבים ששלחני פלוני לבקש מחילה על מה שחטא וכו'". כה"ח תרו ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד.
כז.
אם ביזה אדם לאחר מותו, לא צריך לילך על קברו, אלא יבקש ממנו מחילה במקום שביזה אותו. ואם הוציא עליו שם רע, צריך לקבל על עצמו תשובה על שעבר חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על מתים, ויש אומרים שגם אם ביזה אחרי מיתה ילך על קברו. שו"ע תרו סע' ג עיין כה"ח ס"ק לה משנ"ב ס"ק יד.
כח.
החזרת גזילה ליורשים - אם אדם גזל ממון ומת הנגזל, צריך להשיב הגזילה ליורשים, וכן הדין בכל חוב. ואם אינו יודע מי היורשים, יניח את הממון בבית דין, אבל אין יכול לבקש מחילה מהיורשים על שבייש אביהם כי אין היורשים רשאים למחול על כבוד הוריהם, אלא צריך לבקש המחילה מהמת עצמו כדלעיל. עיין כה"ח שם ס"ק לו, מא.