. תקופת זמן שמהווה מעין מועד ב', הזדמנות לתקן
את עצמנו לקראת השנה החדשה, עשרה ימים בהם נפגשת החלטתו של
הקב"ה עם הבחירה שלנו. הרמן ווק, סופר יהודי אמריקאי
מפורסם, מתאר בספרו "זה א-לי", את מהותם של הימים
האלו:
תהליך התשובה
תהליך התשובה, שראשיתו עוד בחודש אלול, עומד במרכזם של
הימים האלו. היסוד הרעיוני של תהליך התשובה היא הבחירה
החופשית, כפי שמציין הרמב"ם:
"רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה
ולהיות צדיק הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה
ולהיות רשע - הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: 'הן האדם היה
כאחד ממנו לדעת טוב ורע'"
מתוך נקודת ההנחה הזו אנחנו יוצאים לעשרת ימי תשובה, יוצאים
לכיוון של תיקון והתחלה מחדש. התשובה והתיקון הם לא פריווילגיה,
כולנו בני אדם והתשובה היא חלק מהותי מעולמנו, כפי שנכתב
בזוהר:
"תנינן: כשהקב"ה רצה לברא
העולם, היה מחריט העולם לפניו ולא היה עומד, עד שברא תשובה.
כיון שברא את התשובה התנוצץ אור ממנה והאור ההוא הבהיק והאיר
מסוף העולם ועד סופו ובו נברא העולם"
שערי תשובה לעולם לא ננעלים שכן הגישה היהודית שואפת שיתמו
חטאים מן הארץ- חטאים ולא חוטאים. ביטוי לגישה הזו ניתן
למצוא בתלמוד הירושלמי:
"שאלו לחכמה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: 'חטאים תרדף
רעה' (משלי יג כא); שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להם:
'הנפש החוטאת היא תמות' (יחזקאל יח ד); שאלו לתורה חוטא
מהו עונשו? אמרה להם: יביא אשם ויתכפר; שאלו להקב"ה:
חוטא מהו עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב
(תהלים כה ח): 'טוב וישר ה', על כן יורה חטאים בדרך' - יורה
לחטאים לעשות תשובה"
התשובה לא מתוחמת בזמן והיא טובה בכל עת אלא שימים אלו
הם ימים שטובים לה במיוחד, כפי שדרשו חז"ל את מאמרו
של ישעיהו: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ
בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (נה, ו).
בעשרת ימי תשובה משתנה החתימה של כמה ברכות בתפילת העמידה
ונוספים לה קטעי בקשות מיוחדים. אחרי תפילת שחרית ומנחה
מוסיפים את תפילת "אבינו מלכנו" שגם היא עיקרה
תחנונים ובקשות.
ספרים בנושא תשובה
מנהג יפה שהתקבל בשנים האחרונות הוא לנסות ולסיים בימים
האלו את אחד מספרי התשובה היסודיים של היהדות ובשנים האחרונות
בעיקר את "אורות התשובה" של הרב קוק, ואת "על
התשובה" של הרב סלובייצ'יק. החילוניים והמסורתיים
שבינינו יוכלו בהחלט להנות מאחד מספרי "הסדרה הכחולה"
של "עם הספר" ומ"זה אלי" של הרמן
ווק איתו פתחנו (כתר, 1974). בעלי העדפה ספרותית יותר
יהנו מ"ימים נוראים" של ש"י עגנון ומכרך
כז של כתב העת "משיב הרוח" (סתיו תשס"ט)
העוסק בתפילה.
השבת שבין ראש השנה ליום כיפור מכונה "שבת שובה",
על-שם ההפטרה המיוחדת הנקראת בה ומתחילה במילים "שׁוּבָה
יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"
(הושע, יד, ב). בשבת זו נוהג הרב לדרוש ברוב עם בכדי לעורר
את הציבור לתשובה.