כשאדם הראשון נפגש לראשונה עם מושג התשובה, הוחוורו לו גם רזיה של השבת.
נתבררו לו שגם השבת בנויה ומורכבת למעשה,משני רבדים : רובד מעשי פיזי ורובד ערכי רוחני. הדברים גלומים שניהם כאחד במילה : "שבת
במובן הטרויאלי של "שביתה" מחד ובמובן הסמוי של "תשובה" מאידך תשובה במובן של חזרה למקור. לנקודת ההתחלה הרוחנית של ניצוצות שנפרדו והמשתוקקים להתלכד עם מקורם .
במילים אחרות: בצד השביתה הפיזית
ביום השביעי,מתקיימת הוויה רוחנית מיוחדת.
לפיה הקב"ה כאור האין סוף שב ללכד סביבו את כלל ניצוצותיהם של נשמות בני האדם.
זהו גם שנאמר : "שבת וינפש " שבת ממעשה, להתנחל רוחנית, בנפשותיהם של בני האדם ה"שובתים" עימו.
וכך בעוד מדמים אנו את הקב"ה בשדה בחודש אלול, בבחינת אני לדודי ודודי לי הרי שבשבת מתקיים מפגש נעלה ואינטימי יותר של התלכדות ממש, שיש בו אפקט תשובתי אדיר.
עד כי, פצח האדם הראשון במזמור שיר  |
rss