מאז עלתה סדרת סרוגים לאתרינו, לא נותר לנו, השדכניות, אלא לחגוג בשקט מול המחשב עם כוס מילקשייק צונן או אבטיח קר, לייזי שפירא וחווה דיבון עושים לנו את העבודה. בעבר הרחוק, כשהייתי מציעה שידוך לרווקי ורווקות מגזרינו הייתי מוצאת את עצמי נואמת שעות, למה לא צריך להתמקד דווקא באקדמאי רופא/ רואה חשבון/ עורך דין. מי מבטיח לך שהם יהיו רגישים, מתחשבים וכיוב. שעות הייתי נואמת על מוצא עדתי, על זה שאף אחד לא מחכה לך בפינה כשאת מתגרשת. על מה לא נאמתי ועל מה לא דברתי. כמוני - חברותי למקצוע. כשהתעייפתי מהנאומים, אחרי שבעלי כל הזמן היה אומר לי: מה את נואמת להם? תציעי להם ודי, התחלתי לכתוב באתרי אינטרנט. גם שם חטפתי קיתונות בוז ורותחים. בסוף מצאתי את עצמי מפנה את הלקוחות המתוסכלים לסדנאות מודעות. שיטת ימימה, משפחה- דרמה, אברהם כ"ץ ושיפי גריינר, והדסה מלר, וסליחה אם שכחתי מישהו.
אבל זהו- עכשיו שחזון אחרית הימים הגיע, וחווה דיבון ולייזי שפירא עושים לנו את העבודה. בדייקנות, בניואנסים עדינים, הם עושים לכולנו סדנת מודעות נהדרת.
אז כשתמצא את הבלונדינית האולטימטיבית, הרזה, הבהירה בעלת העיניים הכחולות- תגיע לפסגת שאיפותיך? כל מאווייך יתמלאו? כשתתגרשי מבעלך, שהוא קצת חסר רגישות- ימתין לך מישהו יותר טוב?
 |
|
תמונת ראי מדוייקת (צילום: רותם דותן, באדיבות ההפקה)
|
למרות שאני ידועת שמדובר בשחקנים, הדמויות בסרוגים נגעו בי, נגעו ללבי, ואני מצפה לראות בקוצר רוח מה עולה בגורלן. הרי אני מכירה מחוג מכרי הקרוב צעירים וצעירות כאלו בדיוק, שגורלם קרוב ללבי, וידי אסורות. מבחינה זו סרוגים מדויקת להפליא וראויה לכל שבח.
בסוד הנשיקות
את הנשיקה הראשונה בסדרה קבלתי בהתחלה בסלחנות, ולא הבנתי על מה יצא הקצף של המתלוננים למיניהם. הקפדה כמו באושפיזין, שם שולי רנד שיחק לצד אשתו מהחיים היא מצב נדיר. גם אם נמצא זוג דתי נשוי בעל כשרון משחק- האם הם ירשו לעצמם להתנשק על המסך? גם זה לא צנוע. בינינו- מה זה כבר משנה אילו שחקנים מתנשקים על המסך? אולי בשביל הצופה המתחסד, הדוס האולטימטיבי, זהו שעור. תמונת הנשיקה אולי תעורר אתכם לחשוב קצת על היצר ומקומו בחברה הדתית. הרי ישנם בינינו חוגים חרדים האוסרים נשיקות, גם אחרי הנישואים. ומולם קימת אותה חברה שלא מעודדת את צעיריה להתחתן בגיל צעיר. "חס וחלילה שנהיה כמו החרדים האלה שמחתנים את הילדים שלהם בגיל שמונה-עשרה, מה אנחנו, בחשכת ימי הביניים?" יגיד ההורה הלאומי-דתי המצוי, "ומה אנו אמורים לעשות, לפרנס אותם?" זה, בדרך כלל, מה שאומרים....לא כן?ומה יעשו הללו שנותרו ברווקותם?
גם עבור החילונים הצופים בנו בפליאה הולכת וגוברת, לא יזיק לראות שגם הדתיים האלה בשר ודם- עובדה, הנה הם מתנשקים! באמת, תהינו בלבנו, יאמרו החילונים- איך הללו, הדתיים- מביאים ילדים לעולם- אולי מרוח הקודש?
כאלו היו הרהורי אחרי הנשיקה הראשונה בסדרה, אבל בפעם השנייה כבר קצתי בה. כמה נשיקות אתם עוד מתכננים לנו? קלטנו את המסר. לומר את האמת, נשיקה על המסך יש בה טעם לפגם. כשאני צופה בנשיקות ולידי צופים אחרים, אני מתביישת. יש בה, בנשיקה, משהו כמוס, סודי, מאד אינטימי, מאד פנימי- מאד מתומצת בקשר- זה לא לצילום. זה הופך מערכת יחסים אנושית על המסך לבנאלית. האם לא נוכל לתת ערך מוסף לקשר בין בחור ובחורה ולהסתפק ברמז?
חווה ולייזי יקרים- בלשון מליצה: המשיכו בכוחכם זה והושיעו אותנו- לנו השדכניות רק נותר להתפלל שתמונת הראי המדויקת שלכם תזעזע קצת את הביצות למיניהן. תגרום לצפרדעים להתנהג כנסיכים, ולנסיכות- לרדת קצת אל פשוטי העם: מורים ללשון, מרכזניקים תמוהים, וחברה טובי לב שלא למדו ראיית חשבון ורפואה. אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא.