הורים: רוצים ישיבת בוטיק? תשלמו!

הורים לא רוצים 'בית חרושת' ומעדיפים ישיבת בוטיק קטנה. שמואל שטח מזכיר להם שהכל עניין של מיתוג, כסף פרסום ויח"ץ ולישיבות הגדולות יש לא מעט יתרונות

חדשות כיפה שמואל שטח 05/04/17 15:15 ט בניסן התשעז

הורים: רוצים ישיבת בוטיק? תשלמו!
Yossi Zamir, פלאש 90, צילום: Yossi Zamir, פלאש 90

לילד שלהם יש חוש מוסיקלי, והם יחפשו עבורו ישיבה תיכונית מוסיקלית שבה התלמידים לומדים במגמת מוסיקה, יש חדר מוסיקה, מופעים מוסיקליים ורבנים שמחנכים בשפה מוסיקלית.

ההורים הללו יעשו הכל בכדי לנסות ולהתקבל למוסד הקטן הזה, מתוך הבנה שרק שם, הילד או הילדה יצליחו להתחבר. ואם יודיעו להם שהילד לא התקבל, הם לא יעכלו זאת ויכניסו את הילד לסרטים (מוסיקליים).

המלודיה העצובה הזו חוזרת בכל שנה ואיתה טרוניות כנגד כל מה שזז. למרות שאני מזדהה מאוד עם הבעיה, אנסה לעשות מעט סדר ולהפריך חששות מדומים.

בישיבה תיכונית גדולה ורגילה, על אף שאין לה מפתח סול על הלוגו, יהיה לרוב חדר מוסיקה, מופעים מוסיקליים ואולי אף מגמת מוסיקה. במקביל, גם יש לה מעבדות משוכללות, אולם ספורט, ומגמות שונות בתחומים שונים. למה? בגלל שהיא גדולה. בתיכונים דתיים, אולפנות וישיבות, ככל שמוסד גדול יותר, כך משאביו רחבים יותר. אין קסמים.

כשאנחנו רוצים מוסד בוטיק, אז נקבל בוטיק שבו יש מגוון מוצרים קטן מאוד. ביום האוריינטציה שמקיימים להורים, זה נראה נחמד והמיתוג בעלוני השבת נורא ברור, אבל מוסד שכזה הוא הרבה פחות אפקטיבי מבחינה חינוכית. ילד בכיתה ו' לא תמיד יודע מה יתאים לו בשש השנים הבאות ועדיף שלא לנעול אותו לקונספט רוחני אחד ובלעדי. איני רוצה ח"ו לפסול מוסדות קטנים שחלקם ודאי מצויין ואנשיהם עושים מלאכת קודש, אבל ברמה הארצית, ראוי לעורר חשיבה בעניין.

ההורים מחפשים מקום עם יחס אישי שיעזור לילד להתרומם רוחנית. הם חוששים מ"בתי חרושת", אך זהו חשש שאינו תלוי גודל. באופן אישי לא התחברתי לרמי"ם שהיו לי בישיבה התיכונית. למזלי, היו עוד 6 רמ"ים באותה שכבה, וזכיתי להתחבר לשניים אחרים. במוסדות גדולים יש מגוון רוחני רחב יותר ודווקא משום כך, הם יכולים לתת מענה אישי טוב יותר. סטטיסטית יהיה בכל שכבה, ר"מ שכלתן ור"מ חסיד, ר"מ צעיר ור"מ מבוגר. זה מבטיח בצורה טובה יותר שלילד תהיה דמות רוחנית שתשפיע עליו לטובה.

"אבל במוסד קטן יש פחות תלמידים", אומרים ההורים, מבלי להבין כמה עובדות טכניות נוספות כמו שאלת גודל הכיתה. ככל שבמוסד חינוכי השכבות יהיו גדולות יותר, כך ממוצע התלמידים בכיתה יהיה מאוזן יותר. ככל שהמוסד קטן יותר, כך יתכן שפעם אחת הבן שלך ילמד בכיתה קטנטנה של 18 תלמידים. אך יתכן, באותה מידה, שבשנה שאח"כ הוא ילמד בכיתה מפלצתית של 38 תלמידים. עניין של מתמטיקה.

יתרה מכך, איזה מורה למחשבים למשל, אתם רוצים שיהיה לבן שלכם? כזה שמלמד בשלושה מוסדות שונים על פני כל יש"ע ועסוק כל היום בנסיעות ומעברים. או אחד שמשרתו מרוכזת במוסד אחד והוא מחזיק את חדר המחשבים כממלכה מקצועית משלו?

מי שרוצה בוטיק שלא יתפלא אם המחירים יקרים, המגוון קטן, ושעות הפעילות מצומצמות. שגם לא יתפלא שאין מקום לבן שלו. את התסכול צריך בראש ובראשונה להפנות בחזרה אלינו ההורים שחיים כצרכנים בשוק תחרותי של מוסדות חינוכיים. זה לא סתם שוק, אלא שוק ממש. עם כסף, פרסום, מותגים ויח"צ.

לפני מספר שנים, רצה מנהל בית הספר בו עבדתי, להגביר את קצב ההרשמה ופנה אלי לעזרה. הכנו יחד כתבה על פעילות יפה שהתרחשה בבית הספר ושלחנו אותה לאחד מעלוני השבת דאז. עורך העלון שמח לפרסם זאת, לא לפני שהחתים אותנו על הזמנת מודעת פרסום ע"ס 3,500 ₪. חזרתי למנהל בית הספר ויחד החלטנו, שאת הכסף הפנוי הבא נשקיע בחינוך עצמו בתוך בית הספר, ולא במודעות שיווקיות.

את שאר התסכול יש להפנות להנהגה הדתית שמאשרת את קיומם של מוסדות קטנים. לעיתים רבות, האשמה המרכזית היא אצל ההנהגה המוניציפלית, זו שאוהבת לגזור את הסרטים של עוד מוסד מקומי נטול הצדקה כלכלית, ובכך לחסוך את עלות ההסעות שיוצאת מכספה.

הורים יקרים. בשבת הבאה בשעה שאתם קוראים את עלוני השבת, תחשבו שהרבה מבתי הספר שלא פרסמו את תוצרתם, עשו זאת מפני שאת הכסף הם בחרו להשקיע בחינוך. במקום למתג את עצמם הם החליטו להעביר עוד פעילות עם התלמידים. תחשבו על כך שדווקא במוסד גדול, יש סיכוי גדול יותר שהילד/ה שלכם ימצא את דרכו: גם בגלל המגוון הרחב וגם בגלל רוחב הלב של מנהליו, שלא מדקדקים ומגבילים עצמם לשתי כיתות בשכבה.

רצית בוטיק שמסנן תלמידים, אל תתפלא שסיננו גם אותך!

הכותב הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן