חיכינו וציפינו לו רבות, והנה הוא כבר כאן. סוכות במלוא הדרו. על פי תנועת המכוניות בחול המועד, נדמה שאחת ממצוות החג הבלתי רשמיות היא "קום והתהלך בארץ". עם זאת, למטייל הממוצע חשוב מאוד להיות באווירה טובה עם האנשים איתם הוא מטייל, ולא לריב. האמת שוזה מזכיר לי קצת את עצמי כשהייתי צעיר. היה לי חשוב מאד לא לריב עם האחים שלי, ולא לריב עם ההורים שלי. אני זוכר איך קיבלתי החלטה 'לסתום את הפה' ולהפסיק להתווכח עם ההורים, ועשיתי שינוי גדול ביחסים ובחיים שלי. אבל לשינוי הזה היו גם מחירים, שלא ראיתי באותו הרגע.
בעצם כל אחד מאיתנו מתמודד עם השאלה - כמה לעמוד על שלי וכמה לוותר לאחרים. השאלה הזו לא נוגעת רק לצדדים הטכניים כמו לאן נצא לטיול, אלא חודרת עמוק יותר למשל מה אני אומר לאחרים ומה לא. האם אני אומר את מה שחשוב לי גם כאשר אנשים לא מסכימים איתי.
בין שתי האפשרויות הללו יש כאלו שבוחרים בדרך כלל לוותר על שלהם למען השלום, ויש את הצד השני שעומדים על שלהם או על האמת ומוכנים לוותר על השלום. הסכסוך בין האמת והשלום הוא סכסוך עתיק יומין, ודוד המלך כתב אותו בתור משפט המכיל סתירה פנימית. "צדק צדק תרדוף, בקש שלום ורדפהו" זו לכאורה בקשה משונה כי לרדוף אחרי הצדק זה משהו אחר לגמרי מלרדוף אחרי השלום.
אז בואו נתבונן קצת יותר לעומק. אני חושב שחשוב להבין שזה לא רק מה אני אומר לאחרים, אלא גם מה אני אומר לעצמי. מי שמתרגל לרדוף אחרי השלום, לעיתים קרובות מפסיק בעצמו להחשיב את דעתו, ומתרגל לבטל אותה לאחרים. יש מחיר גם לדרך השנייה - מי שבוחר להתווכח ולא מוותר, בונה בתוך נפשו חוסר הקשבה לאחרים.
בתור אחד שבחר בדרך השלום, אני יכול לומר ששנים רבות שילמתי מחירים אישיים על כך. למשל, את אחד מהם, גיליתי בחנות מסוימת. אחרי שהתחתנתי, אחת הטענות של אשתי הייתה שאני לא מתמקח, שאני לא מחזיר מוצר שלא עובד, ובכלל מעדיף לוותר מאשר לעמוד על זכותי. וזו רק אחת הדרכים שבהם רדיפת השלום שלי הייתה על חשבון האמת.
עכשיו אפשר להבין שמי שמתווכח לאן מטיילים, בדרך כלל לא מתווכח רק במישור המעשי. בעצם הוא שומר על העצמאות שלו, ולא רוצה לבטל את רצונו. כמו שכתב שולי רנד: "זו הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה". אנשים מתווכחים יותר ככל שהם מרגישים שלא שומעים אותם. הם בעצם דורשים מקום בעולם בצורה סמויה, ורוצים לומר: "גם לי יש מה להגיד ואל תכריח אותי"...
כדאי לדעת שברגע שניתן לאנשים אפשרות לגיטימית להגיד מה חשוב להם, ונקשיב לכך באמת, האנרגיה השלילית בוויכוח תתפוגג. הם כבר לא יצטרכו להילחם על המקום שלהם, כי יש להם מקום מכובד בחבורה.
ספציפית בנוגע לטיולים, כדאי לשאול את מי שמציע משהו, למה חשוב לו שנעשה את מה שהציע, ולנסות להבין אותו - מה הוא חושב שיהיה שם, וממה הוא רוצה ליהנות. לכל אחד מאיתנו יש דרך קצת שונה ליהנות, ואם נקשיב קצת יותר נוכל להבין אחד את השני, ולמצוא מכנה משותף שיאפשר להסכים. שיהיה חג שמח עם המון טיולים נעימים.
הכותב הינו מכוון בכיר ומייסד מכללת כוונה