האם תהיו מוכנים להתחתן עם גר?

בעיית השידוכים בקרב המתגיירים היא מורכבת. לחלקם החברה החילונית כבר לא ממש מתאימה, אך גם החברה הדתית צופה בהם מן הצד. חוששת לאמצם אל חיקה

חדשות כיפה רויטל הרמן 11/02/16 14:45 ב באדר א'

האם תהיו מוכנים להתחתן עם גר?
Shutterstock, צילום: Shutterstock

לאחרונה קיבלתי פניה מגר ותיק שלי.
"אני מחפש בת-זוג", הוא כותב לי, "והחיפוש הוא מורכב. אני כבר לא מי שהייתי. אבל אני עדיין לא מי שאני רוצה להיות. בקיצור, אני מחפש בחורה שהיא לא ממש חילונית, אבל גם לא יותר מדי דתית.. מישהי באמצע הדרך. בדיוק כמוני."
"לחברים מן העבר", הוא ממשיך, "קשה להסביר את השינוי. אבל לך תסביר את מי שאני לדוסים מן המניין...
יש לך רעיון מעניין לעב"ם כמוני??"

***

בעיית השידוכים בקרב המתגיירים היא מורכבת. לחלקם החברה החילונית כבר לא ממש מתאימה, אך גם החברה הדתית צופה בהם מן הצד. חוששת לאמצם אל חיקה.

במאמר "ואתם ידעתם את נפש הגר" קבלה שירה ספיר על חוסר הפתיחות הקיימת בחברה הדתית כלפי אותם עב"מים. מתגיירים שעשו את כל הדרך אל היהדות ומתקבלים אל קרבנו בחשש. "אני מתקשה להבין", היא מקשה, "מדוע החברה שלנו מסתכלת על האנשם הללו כעל סוג ב'- אנשים פחות טובים או ראויים"..

אכן. לא ניתן להתעלם מן המציאות. לרבים מן המתגיירים ישנו קושי אמיתי למצוא בן-זוג המתאים לזהותם הדתית המתהווה.

***

עבודת ליווי המתגיירים היא מורכבת. מגיעים אלינו מאות אנשים. לכל אחד סיפור חיים שונה, סיבה שונה לגיור ונקודת פתיחה רגשית שונה.

פעמים המוטיבציה להתגייר היא פנימית, אדם שנקשרה נפשו בעולם היהדות- התורה והמצוות, ופעמים היא חיצונית. בת הזוג לוחצת, החמות לא מוכנה לנישואין אזרחיים, או אפילו ייסורי מצפון מתחושת השונות שעתידה להציף את הילד.

מטרתנו, המורים, היא להצית את האש בנשמתו של התלמיד ולחברה אל עולם היהדות. להטביע בו חותם שישאר חקוק בתודעתו לעד. ליצור בקרבו זהות חדשה שתייצר לו דרך חיים אחרת הכוללת בתוכה אורח חיים חדש ומחוייבות לדרך שבה בחר.

בסיום התהליך יצא המתגייר עם שק גדוש בערכים ורעיונות, ארגז כלים הלכתי ליישום ונשמה יהודית חדשה.

מה יעשה מעתה והלאה? תלוי בו.

מנסיוני עם מאות מתגיירים במשך השנים- רבים מהם אינם ממשיכים בקיום מצוות מלא הכולל את רף המינימום- שבת, כשרות וטהרת המשפחה, ונשארים מסורתיים- פלוס מינוס, כל אחד לפי מקומו ודרכו.

כך נוצר לו פרופיל המתגייר הממוצע. פרופיל המכיל בתוכו רצון, זהות ומסורת, אך פחות מחוייבות הלכתית.

והפרופיל הזה הוא מורכב. הלכתית. חברתית. משפחתית.

החשש העולה בקרב הציבור הדתי הוא מובן ואפילו מוצדק.

סימני השאלה המציפים משפחה המתעתדת לצרף לשורותיה גר, הנם נוקבים ומתבקשים: האם קיבל על עצמו מחוייבות דתית מלאה? מהן אורחות חייו? מה יחסו אל העולם (והמשפחה!) שהשאיר מאחור?

חששות אלו אינם נובעים מהתנשאות, חלילה, או שלילת האחר. שהרי המשפחות הדתיות הלאומיות הן עמוד התווך בכל הליך גיור. הן עומדות לצד המתגייר כמשפחה המלווה הפותחת את שעריה בפניו, ומהווה חלק הכרחי חשוב ובלעדי בהליך הגיור.

לא ניתן להתעלם מן העובדה כי תחושת הערבות והאכפתיות אשר נטעו המשפחות המלוות בקרב המתגיירים- הם הם שהותירו רבים מתוכם בתוך מעגל ההלכה ושמירת המצוות.

אך יחד עם זאת, הזהירות המתבקשת הקיימת בציבור הדתי לאומי ביחס לנישואין עם גרים היא ביטוי של המציאות המורכבת. ההבנה שזהות יהודית היא דבר המחייב עמל, יגיעה ותחזוק. היא דורשת בחירה אמיתית וקשה בדרך ההלכה. היא מחייבת לימוד והעמקה תמידית- כזו שאינה מסתיימת בתום שנת הלימודים בקורס הגיור, ובסופו של דבר- היא מובילה את הגר לחצוב לו דרך חדשה, זהות ייחודית לו, השונה במהותה מכל סביבתו הישנה והמוכרת.

צריך להודות. רוב המתגיירים אינם בוחרים בדרך מחייבת זו. המשפחות המלוות מביטות לא פעם בעינים כלות במתגייר שאימצו, שלאחר הגיור נעלם ואיננו.

זה לא הם שמרחיקים את הגר ממשפחתם. זוהי המציאות המורכבת הטופחת על פניהם וגורמת להם להבין כי דרך הגיור אינה חד סטרית אצל כולם. שרבים רבים מהם יחזרו חזרה לחייהם הקודמים (בצורה חלקית או מלאה) ויותירו את הרושם כי מוסד הגיור הוא לא בחירה אמיתית בדרך חדשה אלא סינטזה מטושטשת ומבולבלת בין זהויות ודרכים- המאיימת להגיע גם לפתחם.

כאשר השינוי יגיע מן השטח והמתגיירים היקרים הבאים בשערנו יבחרו גם בדרך המחוייבות ההלכתית בנוסף לזהותם המסורתית, או אז נווכח לנגד עיננו שגם הציבור הדתי לאומי לא נותר מנגד. הוא יאות לקבלם אל חיקו, תוך הרעפת אהבה, שליחות ומסירות- כמו שידע לעשות זאת בראשית הדרך, כמשפחה מלווה בהליך הגיור.

הכותבת היא מורה ורכזת אולפני גיור 'עמי' בקריות.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן