לימוד גמרא לבנות הוא צורך השעה

הגמרא בעולם הדתי היא שפה. היא התשתית והיסוד לכל מה שנכתב באלפיים השנים שאחריה. תמר מאיר, שמחה על התוכנית החדשה לבנות אבל מבקשת לחשוב על הצעד הבא להשתלבות

חדשות כיפה תמר מאיר 05/02/16 09:14 כו בשבט התשעו

לימוד גמרא לבנות הוא צורך השעה
באדיבות המצולם, צילום: באדיבות המצולם

לאחרונה החליטה הנהלת החמ"ד לאמץ את תכנית גמרא לשמה לבנות בכיתות ז-יב.

מדובר במהלך חשוב, חיוני, ומשמח בהחלט. צעד גדול, שמעבר להקניית הגמרא לבנות הלומדות בתכנית, מהווה נדבך חשוב בשינוי התודעה, ובהבנה שלבנות יש שייכות לעולמה של תורה בכלל, ולגמרא, הבסיס החיוני שלה, בפרט.

אני מברכת על מהלך זה, ומוקירה את ראשי החמ"ד על החלטה חשובה זו.

הדברים שלהלן, אינם מבקשים למתוח ביקורת על המהלך החשוב, כי אם להתוות דרך להמשך, ולהעצים את ההכרה בחשיבות לימוד הגמרא לבנות.

חשוב להדגיש שזהו צעד ראשון בלבד, ודרך ארוכה עוד לפנינו. הגמרא בעולם הדתי היא שפה. היא התשתית והיסוד לכל מה שנכתב באלפיים השנים שאחריה, היא המפתח להבנת החשיבה ההלכתית והאמונית של העם היהודי.

ושפה, כלים, והנגשה - מגיעים לכולם ולכולן.

מתפקידיה של מערכת החינוך להעניק לבוגריה את הכלים הנדרשים להם להשתלבות בעולמות שהיא מאמינה שצריכים להיות פתוחים בפניהם:

עולם ההשכלה הגבוהה, עולם המדע, עולם המשפט והרפואה, עולם הרוח.

ועולם התורה? מה יהא עליו? ניתן להשתלב בו בלי גמרא?

לא לחינם משקיעה מערכת החינוך הדתית כל-כך הרבה שעות בלימוד גמרא לבנים: למרות שלא כולם ימשיכו בחייהם במסלול תורני, היא רואה לעצמה חובה לוודא ששערי עולם התורה יהיו פתוחים בפניהם, ושיהיו מי שיבחרו בעולם זה כדרך חיים.

לא פעם מצהירים ראשי החינוך הדתי על העובדה שהם רואים במהפכת לימוד התורה לנשים מהלך מבורך שהם תומכים בו. וכי לא מן הראוי לוודא שכל בוגרת של החינוך הדתי תוכל להשתלב בעולם התורה?

נכון, יש מי שאינם רואים חשיבות מיוחדת בהשתלבות הנשים בעולם זה דוקא. זהו עולם גברי, יאמרו.

אך ללימוד הגמרא וההלכה לעומקה יש מטרה נוספת -

במשך שנים היה האידאל הציוני-דתי, שילוב בין העולמות:
שיהיו משפטנים שהם תלמידי חכמים ורופאים שהם תלמידי חכמים ומהנדסים שהם תלמידי חכמים
ומדענים שהם תלמידי חכמים ושיוכלו, בכל מקום בו הם נמצאים לתת מענה לאתגרים.
הסתכלו סביבכם, הסתכלו על הדור הצעיר:
בורכנו כיום במספר עצום של משפטניות, מספר גדל והולך של רופאות (בדקו את הסטטיסטיקות. הן נהיות הרוב בפקולטות לרפואה), מהנדסות, מדעניות, וכל תחום שהוא.
האולפנות המובילות משקיעות, ובצדק, במגמות חדשניות ובמגמות ריאליות, ומכוונות את הבנות להגיע רחוק. הכי רחוק. אשרינו שזכינו.
הן תגענה והן תשלבנה בכל עמדות המפתח. ואז, יוכלו לממש את האידאל עליו חונכו,
או שבעצם...
אופס.
אף אחד לא טרח ללמד אותן את הצד השני במשוואה. איש לא העניק להן השכלה תורנית ראויה.
לא נתן להן את כלי החשיבה של הגמרא, לא לימד ידע של רוחב ועומק בעולם ההלכה.
והנה, במו ידינו, מעלנו בשליחותינו החינוכית.
יש לנו הזדמנות ואנחנו מפספסים אותה.
בכיה לדורות.
לא חבל?

אם אנחנו עדיין מאמינים בשילוב שבין העולמות, הרי שאין כל מקום להתפלפלויות.
זו לא השאלה של 'גמרא לנשים'. זו השאלה של: גמרא לדור הבא של מי שיהיו בעמדות המפתח במדע, בכלכלה, במשפט ובחברה.

גמרא גם לדור הבא של נשים חושבות, קוראות, מבינות ושואלות, מומחיות בתחומן, שחוסר ההבנה בשאלה כיצד בנויה החשיבה ההלכתית, עלולה לגרום להן למכשלות רבות.

אם מבינים שלעת הזו לימוד גמרא לבנות אינו מותרות, אלא צורך השעה, לא עבורן, אלא עבור עם ישראל כולו, יש להתחיל הרבה קודם.

יש ללמד בנות החל מבית הספר היסודי את השפה, את היסודות. כפי שברור לנו שנכוון את כולן ללמוד אנגלית, ומתמטיקה.

לא כולן חייבות לדעת את כל הש"ס, אבל מחובתנו להעניק להן את השפה, את האוריינות הבסיסית, להפוך אותן לבנות בית בעולמה של תורה, ולא למי שמרגישות בתוכה זרות ובורות. וממילא - לא יהיו מסוגלות להביא מתוכה וליישם את חכמתה בחיי החול שלהן.

ניתן כמובן להציע תכניות מיוחדות למי שבכל זאת יתנגד מבחינה עקרונית ללימוד הגמרא, כיוון שהחמ"ד צריך לאפשר ולהכיל בתוכו מגוון דעות, אך המצב הקיים היום הוא הפוך: הגמרא עדיין אינה נגישה לכולן, וגם אחרי התכנית החדשה שאלה ברור מהו הקו החינוכי המרכזי, מהי ברירת המחדל.

ומי לנו גדול כהרב סולובייצ'יק, שהתייחס לסוגיה זו כבר במכתב שנכתב ב27.5.1953:

"תהיה זו החמצה מצערת עד מאוד מצדנו אם נארגן עבור הבנות שיעורים נפרדים במקצועות היהדות. לא רק שמותר לבנות ללמוד תורה שבע"פ, בימינו זוהי חובה מוחלטת. מדיניות זו של הפליה בין המינים במה שנוגע לנושאי הלימוד ולשיטת הלימוד- מדיניות שתומכות בה עדיין קבוצות מסויימות בקרב הקהילה האורתודוקסית שלנו- תרמה רבות להתדרדרותה ולנפילתה של היהדות המסורתית. מן הראוי להכניס באורח דומה בנים ובנות אל היכליה הפנימיים של התושב"ע...אני תומך בכל לב בתוכנית אחידה לכלל אוכלוסיית התלמידים" (איש על העדה עמ' 124)

תמר מאיר, ראש בית המדרש כלנה בגב"ש, וחברת הנהלת בית הלל.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן