כולנו גדלנו על סיפור כיפה אדומה. הילדה הקטנה, התמימה והטובה שהלכה לעשות מעשה טוב, לעזור לסבתא החולה. פגשה בדרך את הזאב הרע, הלא מוכר, אשר ניצל את תמימותה ופגע בה. אנחנו יודעים כי עלינו להיזהר מזרים וכך גם מלמדים את ילדינו. אך מה לגבי מי שאיננו זר? מה קורה כאשר ה"זאב הרע" הוא אדם מוכר וקרוב - שכן, קרוב משפחה, ידיד או מכר?
מאנשים מוכרים לא מלמדים אותנו להיזהר, אנחנו יוצרים קשרים, נותנים אמון ומנהלים מערכות יחסים קרובות יותר או פחות. לעיתים יש מגע פיזי של ליטוף, חיבוק ואולי אפילו נשיקה על הלחי. מגע של רעות, תמיכה או עידוד. מגע שמותאם לקשר ולא נושא אופי מיני כלל.
במקרים בהם אדם מוכר פוגע באחר, המעבר בין מגע מותאם ללא מותאם מתרחש באופן הדרגתי ויוצר בלבול רב אצל הנפגע, קשה להסביר אותו או לתאר אותו. בהתחלה מדובר לרוב בתחושת בטן לא נעימה. אנשים מבוגרים מתקשים לבטא את התחושה במילים. על אחת כמה וכמה ילדים שאין להם את ההבנה ואת המילים לבטא מגע לא מותאם ומיניות. ובנוסף לזה הקושי להאמין כי אדם מוכר וקרוב יעשה מעשה אסור ופוגע, כך נוצר קונפליקט בנפשו של הנפגע. אם הדמות הפוגעת אמורה להיות דמות מיטיבה אז אולי הנפגע טועה? אולי הוא לא מבין את מה שאירע או שמא מה שהנפגע חושב שאסור הוא בעצם מותר?
גם לאחר שהנפגע מתחיל להבין כי מה שמתרחש הוא לא טוב ולא מותאם, קשה מאוד לחשוף פגיעה מינית. למי לפנות? איך מדברים על זה? האם יאמינו לי? אולי יאשימו אותי? יכעסו עלי? תחושות כמו בושה, אשמה וחוסר בטחון מציפות את הנפגע ומונעות ממנו לחשוף את הפגיעה בו.
פגיעה מינית מטלטלת את האדם ויוצרת אצלו שבר. כאשר הפוגע הוא אדם מוכר וקרוב השבר עמוק והפגיעה הנפשית המתלווה למעשים המיניים קשה יותר. העולם הופך להיות מקום מפחיד, לא מוגן ולא בטוח. האמונות הבסיסיות של טוב ורע, היכולת לתת אמון באחרים ובעצמנו מתערערים.
ביתו של אדם הוא מבצרו. הבית שלנו הוא מקום בו אנו יכולים להוריד את ההגנות, לנוח, להרגיש בטוחים ונינוחים. תחושת הבטחון הבסיסית הזו מושלכת לרוב על הסביבה הקרובה לנו. השכונה, הקהילה, הקיבוץ או הישוב. אנו נוטים לחשוב ששם אנחנו מוגנים ובטוחים יותר.
האדם לא חי לבדו. כל אחד הוא חלק ממשפחה והמשפחה היא חלק מקהילה. בטוב וברע אנו נעים בתוך המעגלים השונים, מושפעים ומשפיעים. החוסן האישי של האדם תלוי בו, במשפחתו ובקהילה שלו. כאשר אדם נפגע, מצוי במשבר או בקושי הוא נעזר בחוסן המשפחתי והקהילתי על מנת להתמודד ולהשתקם. ללא החוסן של משפחתו וקהילתו האדם נותר בודד וחלש.
ומה קורה כאשר הנפגע חושף בפני הקהילה את היותו נפגע על ידי מישהו אחר בקהילה? תדהמה, חוסר אמון, בהלה. לספר לכולם? לשמור על הפגיעה בסוד? לפנות לרשויות הרווחה או משטרה?
כשיותר ויותר אנשים שומעים על הפגיעה, הקהילה כולה כמרקחה. כן קרה, לא קרה, מאמינים או לא, מאשימים את הנפגע או את הפוגע, חוקרים, שופטים, דנים. ובתוך כל זה הנפגע והפוגע צריכים להמשיך להתקיים. להתמודד לא רק עם הפגיעה, אלא גם עם החשיפה.
הקהילה היא כמו המשפחה המורחבת של האדם, לאופן בו הקהילה מגיבה לפגיעה המינית יש השפעה רבה על הנפגע. הקהילה יכולה להעצים, לשקם ולהבריא את הנפגע או לדחות, לבודד ולפגוע בו עוד יותר.
תחושת אי האמון היא התחושה הראשונה שמתעוררת בדרך כלל עם חשיפת פגיעה מינית. גורמים שונים בקהילה מתקשים להאמין שאדם זה או אחר פגע מינית. אדם מוכר, פעיל בקהילה, מסתובב בינינו, נפגש עם ילדינו... המחשבה שאדם מתוך הקהילה פגע מעוררת תחושת פחד ואיום. קשה להכיל את הרוע כאשר הוא נמצא בתוכנו, הוא מאיים עלינו ועל בני משפחתנו. יחד עם זאת אסור לקהילה לשתוק, אסור לה להעלים עין ולקוות שהדבר יחלוף. אסור להשאיר את הילדים שנפגעו מינית לבד.
לכל אחד ואחד מאיתנו חובה מוסרית להגן על ילדים, חסרי ישע ואחרים אשר מתקשים להגן על עצמם מסיבות שונות. לעיתים ההתערבות לא נעימה ואולי אף פוגעת, אך אם האפשרות האחרת היא לא להתערב, לא להתעמת, לא להכנס למקום של חוסר נוחות ולאפשר לאחר להמשיך להפגע, במה נבחר?
הקהילה היא לא גורם שיפוטי או משטרתי. אך היא גורם סמכותי שחייב לשמר סביבה מוגנת ומאפשרת לפרטים שבה. תפקידה ליצור סביבה בה אנשים יוכלו לבנות אמון אחד בשני ובעצמם, שהגבולות בין טוב ורע, אסור ומותר יהיו ברורים בה. במקום בו עולה חשד כי מישהו נפגע בעבר או בהווה על הקהילה קודם כל לדאוג להפסיק את הפגיעה ולהגן על הנפגע.
ההתמודדות היא מורכבת ומחייבת רגישות וחכמה על מנת להכיל את הנפגע והפוגע. ישנם דרכים שונות שהקהילה יכולה להתמודד עם המשבר שבחשיפת פגיעה מינית. ניתן לפנות לאנשי מקצוע ולבקש מהם ללוות את הקהילה, לבנות תכנית מוגנות ועוד...
תכנית מוגנות היא תכנית שנבנית על מנת להגן על הנפגע והפוגע כאחד. תכנית המוגנות נבנית ומיושמת עוד בשלב הראשוני של חשיפת פגיעה מינית ומאפשרת המשך בדיקה של הרשויות השונות (משטרה או רווחה) תוך כדי הפחתת הסיכון להמשך פגיעה.
כל פגיעה מינית יוצרת שבר בנפשו של הנפגע. כאשר הפגיעה המינית מתרחשת בתוך הקהילה, על ידי אדם מוכר מתעצם השבר בעולמו של הנפגע. חשיפת הפגיעה המינית יוצרת שבר נוסף בחיי הקהילה ודורשת מהקהילה התמודדות מורכבת מול הנפגע והפוגע כאחד. מורכבות שנובעת מאחריות הקהילה כלפי כל חבריה לחיות בסביבה מוגנת ובטוחה.
איילת רצון היא עו"ס, פסיכותרפיסטית, מדריכה מוסמכת, טיפול בטראומה ובפגיעות מיניות