יין כמו מוצרים אחרים בעלי חשיבות עצמית גבוהה משמש על השולחן כסוג של תכשיט וגם מספר לא מעט על זה שהביא אותו. אני זוכר כשהגעתי לירושלים לדירת רווקים ולארוחות ביצה שהתקיימו מדי שבת, נוסד המושג "רק לא סלקטד", אותו יין אדום מפורסם של כרמל מזרחי שהיה נחלתם של כל אלו שאינם מבינים בין ימין לשמאל בבחירת יין. 3 שנים אחר כך אני שומע את מי שהיה שותפי לדירה אומר בארוחה-כי מי שיביא אליו לארוחה סלקטד לא יוזמן יותר. אני את המסר שלי העברתי
אז בעצם מי אני ומה היין שאני מביא איתי לארוחה אומר עליי, אם אתם באמת רוצים לדעת, זה המקום:
ארבע במאה- ככל הנראה מושג שמדלג בין עולמות תוכן שונים, וכשהוא מגיע ליין אני נוטה להרים גבה. היקבים הגדולים מאוד, אלו המייצרים עשרות סדרות יין ומיליוני בקבוקים מפיקות סדרות בסיסיות כמו סלקטד, קלאסית של ברקן, וסדרת סילבר של טפרברג. בואו נאמר שזה לא היין שהייתי מביא מתנה ליום הנישואין שלי, אך עדיין גם אם אתם אנשים של סלקטד, לאנשי סעיף 2 יש עוד הרבה מה ללמוד מכם
תווית בארמית- לא רוצה להישמע דרמתי מדי אבל רוב היינות שיש להם שם בארמית אינם יינות כלל, למעט ברטנורא שנשמע כזה אבל מדובר ביין קל ונעים לשתיה. פומפידיתא, קונדיטון, ישן נושן, נהרדעא ועוד. העניין הוא שיינות אלו הם למעשה תרכובות סירופ סוכר [מולסה] המחזק אחוז שולי של יין אדום ומייצר תערובת כלאיים הידועה לכולנו. אם אתם מאנשי הקונדיטון, אל תספרו את זה לאף אחד, וכדאי שתחליפו מוצר..
יין איכותי מיקב גדול- אם אתם מביאים פרייבט קולקשיין של כרמל או משהו כזה כנראה שאתם מאלה שמתלבטים בסופר מול המדף ורוצים להשקיע ביין אך לא לצאת מגבולות רמי לוי , אני לא אומר שזו בחירה לא טובה, אך היא קונפורמיסטית- ככל הנראה למדתם משפטים או ראיית חשבון ואתם בדרך לארוחה של 12 איש
יין איכותי מיקב קטן-פלצנים [כמוני], כאלה שלא מסוגלים לחשוב על קניית יין בסופר, רק בחנויות יין ייעודיות, עם אמירה כי היין שאני מביא יגיד עליי שאני מבין עניין, יצירתי, והיחיד בשולחן היודע מה אנחנו שותים. אם אתה בדרך לארוחה אצל חברים שמבינים ביין זו אחלה מחווה, אישית ממליץ לנסות מיקב טוליפ את היין הלבן או מיקב דלתון את שיראז גליל 2012, יינות איכותיים שעומדים גם ברף מחיר שפוי וגם בייחודיות של יקבים שאינם תעשייתיים כבדים.
 |
|
(צילום: אסף שמע)
|
 |
|
(צילום: יגאל עמר)
|
פורים שמח!!