תורה ועבודה

תנועת בני עקיבא שאלה :
1. מה חסר בביטוי "תורה" המחייב הוספה של עבודה ? אנו מבקשים להתייחס הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינת דמות האדם הפרטי.
2. מה מקופל במילה "עבודה" ?
3. האם חל שינוי במונח "עבודה" לאורך ימיה של המדינה ?
4. מהן הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, וכיצד להתמודד עימן ?

הרב עונה :
1. יש ערכים הגנוזים בתורתנו שהזמן גרמא להבליטם וליישמם.
לפעמים תנאי החיים החיצוניים אינם מאפשרים לנו לגלות את כל עומקה ועושרה של תורתנו. הגלות, למשל, לא אפשרה לנו לקיים מצוות התלויות בארץ ישראל, בממלכתיות, בחברה הנושאת על עצמה תפקידים רבים.
"תורת ה' תמימה משיבת נפש". רק כאשך התורה היא בשלמותה ובתמימותה - היא משיבת נפש. לפעמים נוצרות לנו הזדמנויות הגורמות לנו לגלות בתורה חלקים נוספים שלא שמנו לב אליהם לפני כן.
"העבודה" היא איפה, חלק בלתי נפרד של התורה התמימה.

2. העבודה כוללת כמה ערכים:
א. יישוב ובניין ארץ ישראל.
ב. עבודת כפיים (לעומת תגרנות שהגלות אילצה אותנו לעבוד בה במיוחד).
ג. צדק חברתי (שאדם יתפרנס בעצמו מעבודתו ולא ינצל אחרים ויהנה מעמל כפיהם בלבד).
ערכים אלו הונחו גם ביסודותיהם של התנועות החלוציות לפני כ - 70 שנה, אולם ההדגשה היתה שהם ערכים תורניים, מצוות ישוב ארץ ישראל, מצוות צדקה וכו'.

3. חלו תמורות מרחיקות לכת במציאות הארץ -ישראלית המחייבות יישום מעודכן של הרעיון. מלאכת כפיים אינה עוד ערך. הטכנולוגיה המתקדמת פטרה את האדם ממלאכת כפיים. עם זאת, במקומות שהיא עדיין נחוצה, כגון בחקלאות, היא ערך תורני.
באמצעותה מקיימים את יישוב הארץ ומצוותיה.
לצערנו, חל פיחות ערכי בחברה באשר ליישובה ובנינה של ארץ - ישראל. בחלקים רבים של החברה הישראלית יש זלזול בוטה בערך זה - "פוסט - ציונות". אצלנו זהו ערך תורני בר תוקף בכל הדורות, ועתה לא פחות מבעבר, אם לא יותר.
גם באשר לצדק החברתי חל פיחות בחברה הישראלית. השאיפה לפרטנות ולמצוינות אישית מעמיקה את הפערים בחברה - בישראל הפער החברתי הוא בין הגדולים בעולם! יש למצוא דרך לצמצם פער זה, מבלי לדכא את חופש הפרט ואת השאיפות האישיות.
מצוות הצדקה, לתת לאדם די מחסורו, מחייבת מדיניות סעד ורווחה ההולמת את עם ישראל.

4. הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, הן סילוף הרעיון והטייתו ממקורו. למשל, השימוש בשם "תורה ועבודה" לפשרנות דתית, ערכית וחברתית. זוהי נשיאת שם הרעיון לשווא. "תורה ועבודה" לא באה להקל בשום מצווה מהתורה, אדרבה, היא באה להרחיב ולהדר במצוות שלא קוימו עד כה. ה"עבודה" לא באה למעט מערכו של לימוד תורה או ממעמדם של ההלכה ופוסקיה, אלא להגדיל את התורה ולהאדירה. אך יש המשתמשים בסיסמה זו בצורה הפוכה משהתכוונו לה הוגיה הראשונים.
רעיון "תורה ועבודה" יכול וחייב להיות המוביל כיום בחברה הישראלית, על - ידי שאיפה לצדק חברתי ולערכים לאומיים ודתיים נעלים.